בתשובה לגלעד דנבום, 31/10/02 21:50
קים ליה בדרבא מיניה 103492
זהו כלל משפטי שמשמעותו שאם באותו מעשה נעברו שתי עברות, אין מקום להעניש על העברה הקלה יותר. בדוגמא שלפנינו, נכון ש*עצם* מעשה האונס יש בו תקיפה אלימה - אלא שעקרונית אין שום צורך לדון באותה תקיפה, כי היא כלולה במעשה האונס (שהוא חמור יותר). כמובן שאם מדובר באונס שהיה *מלווה* באלימות - אלו שני דברים שונים, ולא צריך להתעלם מאף אחד מהם.
אני מניח שבמשפט המודרני הכלל הזה אינו מופעל, משום שלכל עבירה יש טווח רחב של ענישה אפשרית, ובקביעת העונש סביר להתחשב בכל הווריאנטים של העבירה.
קים ליה בדרבא מיניה 103575
צריך להזכיר אולי שהכלל ההלכתי הזה מופיע בהלכה פעם נוספת בהקשר בו הדת מרבה להתעסק - סקס (תגובה 103410 ונדמה לי שגם בקשר לגנבה בשבת).

את הכלל הזה מפעילים למשל על מי שבועל את בתו "הבא על בתו פטור [מקנס] משום דקים [שקיים] ליה בדרבא [והוא כנראה חייב בנפשו]", וזה במסגרת דיון מפורט בדיני ביאה, על מי ואיך, כולל דיון
מפורט בנושא בתולים (שלה, כמובן).
קים ליה בדרבא מיניה 103705
ההלכה עוסקת באינטסיביות בפרטי הפרטים של כל דבר. אם נדמה לך שהיא מרבה לגעת דווקא בנושא מסוים, סביר שזה פשוט חומר הקריאה שאתה בוחר.
וזה מזכיר לי 103761
סיפור על נוח וובסטר‏1 שלאחר פרסום המילון שלו קיבל תשבוחות מאיזו מטרוניתא על כך שמילונו אינו מכיל מלים "גסות". על כך הוא העיר שמעניין איך היא יודעת את זה...
______________
1- מישהו יודע מה הקשר לדודה מרים החביבה?
וזה מזכיר לי 103781
הגרתו המלונית של אמברוז בירס:

גהינום (שם-עצם) - מקום מושבו הנוכחי של אחד נוח וובסטר, יצרן-מילונים.
קים ליה בדרבא מיניה 103779
מתוך ששה סדרי המשנה, אחת שלמה נקראת "נשים"* ועוסקת בגופה, תיפקודה, מעמדה, חפציותה (מלשון חפץ של משהו), בתולתה, זנותה, הדחתה ועוד של האישה על כל צורות הופעתה (החל מילדה בת שלוש ועד זקנה מצומקה).

סדרים אחרות כוללים מסכתות העוסקות בנושא הזה גם כן, כמו למשל נידה.

שלא לדבר על המטאפיזיקה היהודית שהיא סקסיטית בעליל.

*נשים עוסקת גם בחתונה וגרושים, אבל גם זה קשור חזק למין - פרו רבו (מצווה שהגבר מחוייב בה), בתולין, כשרות היחוד ועוד (וגם בנזירות ו' שרוקה).
קים ליה בדרבא מיניה 103885
בסדר נשים שבע מסכתות. שתיים מתוכן (נדרים, נזיר) כמעט אינן מזכירות נשים. אחת (כתובות) עוסקת בעיקר בדיני ממונות בין איש ואשתו. שתיים (גיטין וקידושין) עוסקות בכשרות המשפטית של המסמכים כתובה וגט. במסכת הנותרת, מסכת סוטה, מוזכרים יחסי מין רק פעמיים.

טענתך המקורית (''הדת מרבה לעסוק בסקס'') פשוט אינה נכונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים