בתשובה לליאור חיימוביץ', 31/10/02 8:55
קשבנו לענייני סקרים 103595
והסקר מהיום כבר נראה פחות טוב, כשהליכוד עולה ל31 מנדטים (אמנם 31 יותר מידי, אבל עדין מספר נמוך מאוד למפלגה גדולה בעידן הפתק האחד), אחרי שהוא מאבד מנדט-שניים לאיחוד הלאומי (עולה ל10), אבל לוקח יותר מש"ס (יורדת ל11), וממפלגת העבודה (יורדת ל19).
גוש השמאל חוזר אל ימי ה50 מנדטים (לא כולל "עם אחד" עם 3 מנדטים), כשכאמור, רק קיומה של "שינוי" (גונבת מנדט למר"צ(9) ועולה ל11), מצליח לחפות על מצבו העגום באמת.

תוכנית לשיקום: לשבת באופזיציה, לשבת באופוזיציה ועוד פעם לשבת באופוזיציה. הנצח בפוליטיקה הישראלית הוא משהו כמו שנתיים-שלוש (שנה לפני המהפך ב92 נהנה שמיר מפופולאריות אדירה, אחרי מלחמת המפרץ. רק ה"תרגיל המסריח" של פרס, שהוביל לממשלת ימין צרה, איפשר לרבין לנצח) ואחרי ההפסד בבחירות הקורבות (שצריך להאיבק על כך שהוא יהיה כמה שיותר מצומצם) לאפשר לליכוד להקים ממשלה צרה (לשבת באופוזיציה כבר אמרתי?). ככה יהיה על מה לדבר בבחירות 05/06.
קשבנו לענייני סקרים 103822
א. שינויים של מנדט לפה ומנדט לשם מסקר אחד למשנהו אינם עקרוניים ואינם מראים על דבר. מה שחשוב הוא המגמה לאורך זמן.
ב. קשה להסתמך על סקרים בתקופה זו. מדובר על זמנים של סערה פוליטית קשה, וסביר שיקח איזה חודש עד שהעמדות תתייצבנה, ואנשים לא יגידו לסוקר שהם מעדיפים את מרצ על העבודה כדי להעניש את פואד, או משהו כזה. מה גם שזהות מנהיגי המפלגות עדיין לא ידועה, והיא יכולה להביא לשינוי ממשי בדפוסי ההצבעה.
ג. וכל זה עוד לפני שהזכרנו שאנשים עדיין לא הפנימו שהם מצביעים בפתק אחד. זה יגיע בערך חודשיים לפני הבחירות, ואז נוכל לדבר ברצינות על סקרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים