בתשובה לGod eat God, 01/11/02 15:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצינות, אנשים מדברים אל עצמם בבינארית? האם הם גם חולמים על כבשים חשמליות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם סופרים אותן לפני השינה: עשר, אחת-עשרה, מאה, ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אותם מתכנתים שמדברים לעצמם *תוך כדי שהם מקלידים*" - הכוונה כמובן *בזמן התכנות*. כשהם מבקשים מהמזכירה שתביא שני סנדויצ'ים, הם לא מבקשים אחד אפס כאלו, אני יכול להבטיח לך. גם כשאחראי הרכש מדבר על שני ספקי המחשבים, הוא אומר "שני החארות האלו" ולא "אחד אפס". אם כי לכל אחד מהם בנפרד הוא אומר "אפס אחד". אבל זה בכלל מבדיחה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר אל עצמי (ולא רק אל עצמי) בהקס-דצימלית. תשעים ודי, אפים ושבע, אי מאות דיים ושלוש. אף מליון איי מאות שלושים ודי אלף בי מאות סיים וחמש וכו'. יש לזה גם יתרונות, בצורה הזאת אני עדיין Teenager. מצד שני תוחלת החיים שלי (לפי איזה אתר אינטרנט לא אמין במיוחד) היא בין חמישים ואיי לשישים וארבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא היה משנה לנו את בסיס הספירה מידי פעם, בטענה, שזה שנולדנו במקרה עם 10 אצבעות לא מקנה בהכרח עדיפות לבסיס העשרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבא פיזיקאי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לחטט בחייך הפרטיים, אבל משום מה הינחתי שאת באה מבית דתי, ואז, פיזיקאי או לא פיזיקאי, לא הייתי מצפה מאביך לטעון ל"מקרה", אלא לתכנון שיש בו איזו סיבה או תכלית נסתרת. את יודעת, משהו טלאולוגי (הומאז' קטן ל Geg). ראי את עצמך משוחררת מכל התייחסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ידה ידה ידה, התחתנתי עם מתמטיקאי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלי רק היה צועק עלי כשהייתי גומר את הנקניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז הוא לא היה יכול לגמור בנקניק. אבל זה לא לגברות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |