בתשובה לליאור גולגר, 04/11/02 11:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז זהו שלא מפיצים את משנתם בקרב ילדי ישראל וגם לא שוחטים חתולים. האמת היא שילדי ישראל נוהגים להתדפק על דלתינו ולבקש הדרכה. השכם והערב אני מתמודדת עם בני נוער שמתענינים בנושא. אני אישית נוהגת להדוף אותםולבקש בעדינות שיחזרו כשהם מבוגרים, בגלל רגישות הנושא. חייבת לומר, שלא כולם נוהגים כמוני. ומי שחושב שילדי ישראל שמחפשים את הפגניות לא ימצאו, הוא טועה. אגב, בני ישראל מאז ומעולם היו חובבי פולחנים פגניים ולא היה צריך לשכנע אותם יותר מדי. תקראו בתנך: ירמיה מ"ד: "כי עשה נעשה את הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבותינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחוצות ירושלים ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח ששמעתי על עקרונות מיסטים הקרובים לכישוף גם ביהדות. אני לא מדבר על סיפורי מעשיות (ובתור אחד שגדל בצפת עיה"ק יש הרבה כאלו) אלא עד דברים קצת יותר מוחשיים. מישהו כאן מכיר ויודע לספר על עקרונות ה"מיסטיקה היהודית" כפי שהם מופיעים בספר הזוהר (או כתבים אחרים, אם ישנם)? הכוונה לכל עניין הכשפים והאמונות ב"אנרגיה" או ברוח שבעצמים ובצמחים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "עקרונות מיסטיים הקרובים לכישוף". זה כישוף. חד וחלק. היהדות פשוט לא אוהבת את המונח "כישוף" אז היא מצאה לו שמות אחרים. אני יכולה להפנות אותך לביבליוגרפיה לרוב: ספר חנוך, ספר רזיאל המלאך, ספר הבהיר, ספר יצירה. עם זאת, הספרים האלו כתובים ב"קודים" של מערכת סמלים ועדיף לקרוא קודם עליהם ואחר כך אותם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |