בתשובה לאבירי, 04/11/02 16:23
אברא קדברא 104515
הא-הא. האסוציאציה שלי היא של מטוס נוסעים גדול ועמוס בסופת שלג, עם הגאים תקועים ומנועים פעילים רק למחצה, טס ישר ובאופן ברור לתוך איזה רכס הרים, כשלפתע מגיח האייל אבירי מהקבינה ופונה לקהל הנוסעים בהרגשת דחיפות של או-זה-או-אבדנו: "יש דטרמיניסטים בקהל?". אבל אני לא חושב שסדרת המוסד היא דטרמיניסטית דווקא. אפילו בספרים המוקדמים טורח אסימוב לציין כמעט בכל בכל עמוד ש-"תגובותיו של אדם יחיד אינן ניתנות לחיזוי בכל דרך מתמטית שהיא" ושזה הכל סטטיסטיקה. ב-"בטרם המוסד" אאל"ט, כאשר כבר עמדה לרשותו ההכרה הפופולרית של תורת הכאוס, הוא הרחיב וציין שפריצת הדרך שאפשרה את הפסיכוהיסטוריה היא לא יותר מאשר ההבנה שהתנהגות של חברה אנושית היא מסוג ההתנהגויות האקראיות בבסיסן הגולשות לניתנות-לניבוי ולא לאקראיות בקנה מידה גדול. ולא זו בלבד, אלא שסלדון הגיע לכך מתוך מחקר על חתחות דווקא. לא דטרמיניזם ולא בטיח.
נו באמת... 104521
קודם כל כבר בעמודים הראשונים של המוסד אומר גאלי את מה שאמרת, וסלדון עונה שדווקא כן ניתן, במידה מסויימת, לחזות את מהלכיו של אדם בודד.

הכאוס והדטרמיניזם לא בהכרח מנוגדים, להיפך - הכאוס מנסה לחפש תבניות שניתן לזהות, לחשב ולחזות בתוך הכאוס.
נו באמת... 104524
אוף, לך תקרא שוב את הספר(ים).
נו באמת... 104527
ובטון קצת יותר נחמד: הוויכוח הוא לא עקרוני, אין שתי דרכים להבין את הספר. פשוט אני קראתי אותו לפני שנתיים-שלוש, כך שאני כנראה זוכרת יותר. אין טעם בפיתוח דיון מתוך חוסר זכרון.
נו באמת... 104547
הספרים לא לחלוטין עקביים מבחינת הסגנון ומבחינת השקפת העולם המדעית והחברתית שלהם ("פסיכולוגיה" מול "היסטוריה", כן או לא טלפתיה, התייחסות מעריצה מול אבהית לצעירים, וכו'). אגב, אני מעדיף את המוקדמים, עד "הפרד" (לא כולל), ודווקא אלה נוטים יותר לכיוון השקפת עולם "קלאסית". את ההקדמה לספר הראשון (אליה אני מניח שהתייחסת) אני נוטה לכלול בסיפורים המאוחרים הן בגלל תאריך הכתיבה והן בגלל הסגנון, ואילו במוקדמים חיזוי של תגובת אדם בודד היא דבר בל-יישמע. עכשיו: מציאת תבניות, סטטיסטיקה ונסיון חיזוי זה דבר אחד. _כל_ דבר ניתן לחיזוי סטטיסטי מסויים, אלא אם כן הוא אקראי במאה אחוז. דטרמיניזם במובן של "הכל צפוי" סטייל ניוטון זה הרבה הרבה יותר מזה: תגובות של אדם בודד, אם יש לך מספיק מידע, הן לא רק ניתנות לחיזוי מסויים אלא ניתנות לחיזוי וודאי, מה שלא קיים בשום מקום בסדרת המוסד, אלא אם כן אתה מתעקש לדחוק פנימה את הספר על מסע בזמן ששכחתי את שמו (זה שמבוסס על האגדה הגיאנית ההיא).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים