בתשובה ליו, 04/11/02 19:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יודעת שתיאוריית ההתיישבות במד''ב פוסלת התיישבות במקום שיש חיים תבוניים, אבל לא לכך התכוונתי, אלא להרס התשתית הטבעית של כוכב הלכת - כפי שעשה האדם לכדור הארץ. אולי אתה צודק שלוקח זמן לפני שמתפתחת מודעות ל''איכות הסביבה'', אבל דווקא לאור הרס כדור הארץ בידי האדם צריכה המודעות הזאת ללכת עם האדם לכל מקום אחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה, בעצם, פסול בהפיכת מאדים (נניח), מתוך הנחה שהוא נטול חיים, לראוי למושב אדם? אני מבין את ההתנגדות ל"הרס התשתית" בכדוה"א (ותומך בהתנגדות זו) - לא משום שחשובה לי התשתית, אלא משום שחשובים לי שימושיה של התשתית (קיום בע"ח, קיום מערכות אקולוגיות, ובעיקר קיום האדם). אבל מה פסול בהרס "תשתית" אם אין שום דבר שמושתת עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהכוונה שלי לא היתה למקום חסר חיים כמו מאדים - אף כי אין לי אמון רב בהתיישבות מהסוג הזה - אלא למקום שיש בו אוויר טוב לנשימה וצורות חיים מסויימות, אותן מתכוון האדם לשעבד לטובתו. לכך אני מתנגדת. הייתי רוצה לראות את האדם מסתגל עד כמה שאפשר לסביבה הקיימת בלי להרוס אותה (בספר החדש שלי כתבתי על התיישבות בכוכב לכת חסר חיים, ואיך האדם מסתגל אליו!). הכוונה שלי היא שהאדם יחדל לראות את עצמו כמלך הבריאה אלא כאחד ממנה, יהיה חלק ממנה ולא ינסה להשתלט על כל דבר שעומד בדרכו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |