בתשובה לדב אנשלוביץ, 08/06/02 8:47
העמדת דבריי על דיוקם + תירוצים 105365
הגיע לידיי ספר שמכיל כנספח את החלק הגלוי של דוח ועדת כהן. בסעיף 57 בדו"ח מדברים על הערכות של מספר הנטבחים.
ובכן, לגבי מה שכיניתי "הערכת אמ"ן" ,כל מה שכתוב בפרק הזה על כך הוא:

"על פי מקורות מודיעין של צה"ל, מספר קרבנות הטבח הוא בין 700 ל – 800 (עדות ראש אמ"ן ע' 139 – 140 )" (העמודים האלה כנראה בחלק החסוי – ד. א.).

המספרים הנמוכים יותר שאני הבאתי מקורם ככל הנראה במקור אחר שעליו מספרים לנו באותו פרק. חבר שלי שקרא את הדו"ח, התייחס ככל הנראה לחלק הזה, ואני הצמדתי, כנראה, את מה שסיפר עם המושג "הערכת אמ"ן", שאותו זכרתי מדיווחים קודמים על דו"ח ועדת כהן, משום ששיערתי (מסתבר שבטעות), שזו ההערכה הנמוכה ביותר.

המקור האחר הוא (ציטוט): "הצלב האדום הבינלאומי, ההגנה האזרחית הלבנונית, השרות הרפואי בצבא לבנון וקרובי הקורבנות."
הערכה זו מסתמכת על ספירת הגוויות ולהלן היא (ציטוט):

"המספר הכולל של הקורבנות שנתגלו מ 18.8.82 ועד 30.9.82 הוא 460 . . . לפי ספירה זו היו בין 460 הקרבנות הנ"ל 109 לבנונים, 328 פלשתינאים והשאר אירנים, סורים ובעלי אזרחות אחרת. לפי פירוט הגופות ברשימה זו הרוב המכריע של ההרוגים הם גברים ומספר הנשים והילדים הוא 8 נשים ו – 12 ילדים לבנוניים ו – 7 נשים ו – 8 ילדים פלשתיניים."

הודעותיי, הקודמות הסתמכו, מסתבר, על ההערכה הלבנונית הזאת.
אם נתייחס אליה כנכונה, נראה שמספר הנשים והילדים ההרוגים הוא קטן , יחסית, וחציים בכלל לא פלשתינים. מאחר שברור שבלחימה באזורים מאוכלסים יכולים נשים וילדים להיפגע גם לא מתוך כוונת טבח, וביודענו שרצון הנקמה של הפלנגות כוון לעבר הפלשתינים ולא לעבר האחרים, אפשר להעריך (שוב. אם הדוח שבמקור הזה נכון), שלא היה שם טבח של ממש.
מה זה לעומת אפילו אירוע בודד במלחמת האזרחים בלבנון: אירוע תל זעטר שבבירות, שבו לפי מה שכתוב בדוח (ציטוט): "נטבחו אלפי פליטים פלשתינאים.", ובכל זאת לא זכורה לי התעניינות בלגית מיוחדת במבצעי הטבח הזה.

וכיוון שכבר "קפצתי" לכאן, ומכיוון שמדובר במספרים, רציתי עוד, לפני "שאתאדה" להתייחס למספר 400 אלף שדווח עליו כמספר המשתתפים בהפגנה הידועה בכיכר מלכי ישראל (היום: כיכר רבין).
ובכן, המרחק בין הקיר של בניין הערייה ובין קיר הבית שמצדו השני של רחוב פרישמן ממול, הוא 180 מטר. רוחב הכיכר כולל שני הרחובות משני הצדדים הוא 156 מטר: לכן שטח הכיכר כולל הרחובות מסביבה הוא 28,080 מ"ר. בשטח הזה ישנה הבימה הגדולה, ישנה הבריכה ועוד מקומות שאי אפשר לעמוד בהם בצפיפות, אבל הבה נעזוב את הפרטים האלה ונניח שבכל השטח הזה אפשר לצופף קהל. כל אחד מהקוראים מוזמן לעשות ניסוי בביתו כדי להיווכח שאי אפשר לדחוס על מטר מרובע אחד יותר מחמישה אנשים מבוגרים. יוצא מזה שהמספר המקסימלי שמבקסימלים שיכול להידחף לשטח הזה הוא 140400 . והשאלה היא היכן התחבאו יתר 259600 הנוכחים.
תראה תראה מה עשו האמריקאים 105367
דיון 1223
איפה המפגינים? 105381
ברחובות הקרובים לכיכר (ברדיוס כלשהו)?
העמדת דבריי על דיוקם + תירוצים 105440
ברוך השב.
אל תתאדה. 105624
העמדת דבריי על דיוקם + תירוצים 105639
כל מי שקנה אי פעם בקופה כרטיס למשחק כדורגל יודע שבמ''ר אחד ניתן לדחוס הרבה יותר מחמישה אנשים. ברור שבכיכר לא כולם היו דחוסים ככה, אבל בתוספת הרחובות שבסביבה המספר אינו דמיוני לגמרי. למה אף אחד לא טורח לקחת תצ''א מכמה הפגנות כדי לדעת אחת ולתמיד לתת אומדן טוב יותר, זה נפלא מבינתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים