בתשובה לירדן ניר, 07/11/02 15:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לא להשתמש פשוט בניסוי שני החריצים? הוא מובן לכל, וניתן להשוות אותו (למרות שמדובר בפוטונים) ליריית כדורי אקדח. לעיונך - Alice in Quantumland: An Allegory of Quantum Physics by Robert Gilmore ספר משובח שמסביר באופן מרתק דברים מסובכים אף יותר.נראה שהמאמר נוטה לכיוון תרגול עצמי ב"להסביר לאנשים רגילים דברים שאף אחד לא מבין", והיה ראוי לקרוא ספרות מדע פופולרי לפני כתיבת המאמר, ולו רק כדי להכיר גישות שונות להסבר תורת הקוונטים. מעטים מאד הפיזיקאים שמסוגלים לפשט את התמונה, ולכן אולי היעזרות בפיזיקאי היתה בעוכרי המאמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. נתקלתי באי-אלו גישות להסביר את הדברים האלו. אני לא משוכנע שהסבר בעזרת ניסוי שני החריצים פשוט יותר. זו ביקורת שמוטב לבחון אותה אחרי שלושת החלקים הבאים (שחלק זה הוא רק מבוא עבורם): יש כאן דגשים מסוימים שלא כל טקסט בנושא מנסה להעבירם. 2. לא נעזרתי בפיזיקאי. ד"ר מאיר חמו הנ"ל הוא פילוסוף, העוסק (בעיקר) בתורת הקוונטים. הוא דווקא אמון על "מבט מגובה רב" עליה. 3. נכון, זה היה טוב אם הייתי קורא הרבה יותר ספרות מדע פופולרי ממה שקראתי בחיי. אם הייתי מציב את זה לעצמי כתנאי, לא הייתי מגיע בעשורים הקרובים לכתיבת המאמר. מה שאולי היה טוב לכל הצדדים, אבל זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דהיינו, אינטרפרומטר מאך-זנדר. הניסוי זהה בעיקרו, אך במקום אטומים (או אלקטרונים) משתמשים בפוטונים, במקום בספין - בפאזה, במקום בשדה מגנטי - במראה חצי-מחזירה, במקום במראות מגנטיות - במראות אמיתיות, ובמקום גלאי אטומים (או אלקטרונים) - בגלאי אור. גם שם המראות, וכמובן, המראה החצי-מחזירה, מורכבות, אבל העקרון פשוט - יש סופרפוזציות, ''התאבכות,'' וכל זה לא רק עבור קרינה רציפה אלא גם עבור פוטונים בדידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כשאני חושב על זה, לא בדיוק משתמשים בפאזה במקום ספין - משתמשים במעבר בדרך העליונה או התחתונה כבסיס המדידה בניסוי בדיקת המעבר באיזור הביניים, וכך לא נדרשים להכניס תכונות כגון ספין או קוטביות (אבל משתמשים בפאזה באופן לא-טריויאלי.) תיאור הניסוי באופן שווה-לכל-נפש תמצאו כאן [א]: אני ממליץ על האתר הראשי, שמכיל מגוון של הסברים בסיסיים על יישום המוזרות של תורת הקוונטים לצורך חישוב: [א] האתר לא קורא לחיה בשמה, אבל זה הניסוי בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה לירדן על המאמר המצוין. שנית, אני דווקא תומך בבחירתו לא לדבר על ניסוי שני החריצים משום שההוא מוכר לעייפה לכל מי שקרא אי-פעם *משהו* על תורת הקוואנטים, עד כדי כך שאנשים מזהים את הבעייתיות חלקיק-גל עם הניסוי ההוא, ומאבדים את התובנה הכללית. ולבסוף שתי הערות קטנות: 1. הגרפיקה היתה יכולה להיות טובה יותר, קשה להבין מהציורים שציר y הוא לתוך המסך (מה שמקובל לקרוא ציר z). למרות שההסבר אומר שהוא מאונך לציר x מוטב, אולי, היה להדגיש זאת. 2. "סופרפוזיציה" זה לא פשוט שם שהדביקו לתופעה, למרות שלא קל להסביר מה היא באמת (מצריך הבנת מונחים כמו ערכים עצמיים וכל הג'ז ההוא). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |