בתשובה ליוסי גורביץ, 16/07/00 0:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגעתי לכאן בעקבות הפניה של שי כהן ממאמר חדש יותר, ובכל זאת אני רוצה להעיר משהו, שאולי הוא פחות אקטואלי כרגע, אבל צריך להיאמר כי הטעות הזו חוזרת על עצמה. ראש ממשלה שפועל בכנסת שאין לו רוב בה הוא לא מצב שלא נחזה, או מצב לא נורמאלי, או כל שם אחר שניתן למצב הנוכחי בישראל. המצב הזה שראש ממשלה יפעל בכנסת שנגדו נחזה, ויותר משנחזה - החוק לבחירת ראש ממשלה נחקק דווקא כדי לאפשר מצב כזה. אתה מבוגר מספיק לזכור את המצבים שהגיעו אליהם ראשי ממשלות בשיטת הבחירות הקודמת. החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, שאני הייתי נגדו מלכתחילה, הובא לכנסת על כפי הקמפיין בעד חוקה. ואולם, החוקה נפלה ונשארנו רק עם החוק לשינוי שיטת הבחירות. בין שאר מטרות החוק, המטרה המרכזית ביותר היתה למנוע אפשרות של סחטנות ח"כ בודדים, שהתלות של ראש הממשלה בקפריזות שלהם היא מוגזמת. רבין קנה את גולדפרב במיצובישי ובתואר סגן שר, אבל עוד לפני גולדפרב היו אברהם שריר ("אברהם, שוב הביתה!"), קהלני ואחרים. כל אלו יצרו מצב לא הגיוני, שח"כ שנבחר במקום ה-20 באיזו רשימה מטופשת, מחזיק בביצים את ראש הממשלה. מקרים כאלה הביאו להעברת חוקים נוספים בכנסת, שכל מטרתם היא למנוע "עריקות" של ח"כים. לא מכירים בסיעות שהתפצלו, מונעים מהן מימון, אסור להיבחר לרשימה אחרת אם עברת אליה במהלך הקדנציה הקודמת וכד'. כך גם מביאי החוק לבחירה ישירה חשבו על הדגם הנשיאותי האמריקאי, של נשיא שאינו תלוי בסנט ובקונגרס לעצם שליטתו, אבל כן תלוי בהם לצורך העברת חוקים. נשיא בלי רוב בשני בתי הקונגרס הוא עדיין נשיא עם כל הסמכויות, אבל הוא לא יכול להעביר חוקים בלי להתפשר עם בעלי הרוב. זה המודל שרצו להגיע אליו בישראל והמצב שבו לראש ממשלה - ברק - יש סמכויות שלטוניות אבל אין לו יכולת חקיקה אמיתית, הוא בדיוק המצב שאליו התכוון החוק מלכתחילה. כלומר, זה לא מצב לא נורמאלי, אלא בדיוק למצב הזה כיוון המחוקק. אבל המצב בישראל שונה מארה"ב. בארה"ב הנשיא לא צריך את הפרלמנט כדי לממש את שליטתו, ויש לו סמכויות נשיאותיות כמעט בלתי מוגבלות. בישראל, על כל דבר צריך את אישור הכנסת, ולכן ראש ממשלת מיעוט תקוע באותה מידה כמו לפני כן, רק שעתה גם קוראים לו בשמות גנאי ואומרים שאין לו מנדט לכלום כי הוא איבד את הרוב בכנסת. השאלה אם מצב כזה של ראש ממשלה עם מיעוט בכנסת הוא נכון, או ראוי או טוב, היא ערכית. אני חושב שזה רע, אבל לא מהסיבות הרגילות של חוסר יציבות, טירוף מערכות וכד', אלא מהטעם שאני נגד משטר נשיאותי בכלל. אני לא אוהב משטר מלוכני מכל סוג, ומשטר נשיאותי הוא בדיוק המשכו של משטר מלוכני, כשאת האצילים בעלי ההון מחליפים בעלי ההון בלי תואר אצולה והם אלו שמכתירים את הנשיא ע"י מימון מסע הבחירות שלו ושליטה באמצעי התקשורת. אני מעדיף משטר "בירוקרטי" אפור, שמבטא נכון יותר את רצון העם, וקל יותר להפלה כשרצון העם משתנה. מלך, נשיא או ראש ממשלה מהדגם הישראלי החדש, כמעט בלתי ניתן להפלה, וזה מצב רע בכל משטר דמוקרטי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |