בתשובה לאילן וייס, 10/11/02 13:30
תום סויר והקלברי פין 106276
קודם-כול, אילן -
לא רק ניקדתי את שירך ב"דג אנונימי?", גם אהבתי אותו.

אבל: אין כל סתירה בין כתיבה על הקסם של שעת הדמדומים (למשל) - לבין כתיבה על הזוועה/הכאב/הזעם/התסכול (בחר לפי תחושתך) שמכתיבה מציאות חיינו הנוראה. אי-אפשר שלא תכתיב. ואם אינך כותב על פן כל-כך דומיננטי של חיינו - זה אכן אסקפיזם, ובמקרה זה - כזה שאינו נראה לי. לא מכל דבר מותר למשורר לברוח.

דפדוף בדפיוצר שלי ב"במה חדשה"
"http://stage.co.il/Authors/960" יוכיח לך שאפשר לכתוב גם - וגם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים