בתשובה לChen Shapira, 11/11/02 9:45
שוב ההורים זורקים אחריות? 106398
זאת ועוד: פערי מעמדות בביה"ס לא נעלמים עם הנחלת תלבושת אחידה. הז'קט, הנעליים, החגורה, אפילו התיק: אם רוצים, אפשר.
"תחרות ברכישת ביגוד של חברות מובילות ואופנתיות" לא תיעלם. חברות נוער מצטיינות בזה, ולהאשים את ביה"ס זה מגוחך. וביום שישי בערב מה?
הילדים שהיום חשוב להם כל-כך המותג, ימשיכו לייחס לו חשיבות עליונה. נדמה לי שההורים יתאכזבו כשהם יגלו שהילד עדיין מתעקש על ליווייס (או מה שלא יהיו המותגים עליהם מדובר), גם אחרי התלבושת האחידה.
חשבתי שהקטנת החופש 106535
מגדילה את השוויון.
חשבתי שהקטנת החופש 106576
מגדילה, מגדילה (אכן דוגמא מצויינת לנקודה שניסיתי להעביר בדיון ההוא). עם זאת, לצערנו, להוציא כמה ניסויים קומוניסטים מבודדים, עד היום לא מצאנו דרך אפקטיבית ליצירת שוויון (ולראיה - העולם).
ייווצר שוויון בחולצה ומכנסיים - יותר מאשר קודם, כן. אבל אי-השוויון בדברים אחרים יישאר (תיק משקפי שמש וכו' וכו', כל מה שהוזכר כאן).
כלומר כשאת מדברת על שוויון 106646
את מתכוונת לאחידות, או שוויון תוצאתי, ולא על שוויון הזדמנויות או זכויות?
כלומר כשאת מדברת על שוויון 106662
תלוי באיזה דיון ומה הקונטקסט (קורצת בחזרה?).
בנושא לעיל, הנחת היסוד של ההורים היא שהמעמדות בביה"ס מושפעים מלבוש, ומכאן שמי שיכול לממן יותר, תופס מעמד גבוה יותר (או כבוד, או - "כולם יודעים למי יש ולמי אין"). הילדים מפעילים לחץ על ההורים לרכישת מותגים יקרים כדי ליצור "מעמד" מסויים במיקרוקוסמוס של ביה"ס. אם תרצה, שוויון הזדמנויות בחברת נוער מסויימת (אם כי השימוש במושג "שוויון הזדמנויות" כאן הוא בעייתי, כיוון שאני מניחה שטענתם היא לא שהלבוש משפיע על הישגים בביה"ס, אלא רק על הפן החברתי).
אם תרצה להשליך את זה הלאה, תושבים שמתקשים לממן לילדיהם מותגים מוצאים את עצמם עם הוצאה נוספת שיכולה היתה להיחסך מהם, ומקשה על מצבם הכספי הרעוע, מה שגורם להגדלת אי-השוויון הכללי בקרית שמונה (אותו מותג יעלה 5% ממשכורתו של עשיר ו-‏15% ממשכורתו של עני).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים