 |
המרצה שלנו למערכות ראיה ושמיעה טוען שמנגנון הראיה האנושי מסוגל להפריד בין משהו כמו 10^10 גוונים שונים, ולא רק 10,000 כפי שכתבת שם. עם זאת, איננו מסוגלים לעשות זאת בעת ובעונה אחת, כי אם באופן הדרגתי בהתאם לעוצמת האור במקום.
כך למשל, בחדר מואר נוכל להפריד בין הרבה דרגות שונות של אפור בהיר, אך החדר החשוך ליד יראה לנו כמו חושך מצרים.
אח"כ נעבור לחדר ליד, ואז נוכל להפריד בין הרבה דרגות שונות של אפור כהה שחור משחור, אך החדר ליד יראה לנו לבן בוהק. וכן הלאה עם צבעים שונים ומשונים.
בכל אופן, אני לא יודע מה מן ההסברים ששטחתי בפני ידידנו מאור הם נכונים ומה מהם בולשיט. אני רק יודע שטענת המפתח בדבר אין-סוף דרגות חופש המתמפות למרחב צבעים אנושי דו-מימדי מצוטטת מהרצאתו של פרופ' ברי מאוני' בריסטול בפני סגל הפקולטה לפיסיקה בטכניון. כיוון שברי הוא פיסיקאי משכמו ומעלה ואיש לא סייג את דבריו אלה, אני מניח כי הם נכונים, גם אם זה לא טיעון תקף מבחינה לוגית.
אני רק לא בטוח אם הוא אמר תת-מרחב דו-מימדי או תלת-מימדי... מצד אחד יש שלושה צבעי יסוד, מצד שני דיאגרמת הצבעים שהזכרתי היא דו-מימדית
כן, זהו ברי מפאזת ברי (Berry Phase), שמקרה פרטי שלה הוא אפקט אהרונוב-בוהם.
וכן, הוא יהודי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש