בתשובה לירון, 16/11/02 14:16
ועוד הערה בנוגע לחובות 107028
על פי עיקרי הצעת התקציב, הכנסות המדינה ממיסים הן פחות מ-‏160 מיליארד שקל. שאר סכום העתק לתקציב (למעלה ממאה ועשרה מיליארד ש"ח) הוא למעשה הכנסות שבשנים הבאות נחזיר עליהם חובות - אג"ח, הלוואות וכיוצא בזאת.
כפי שניתן לראות, אנחנו "מרוויחים" מספר עשרות מיליארדים בסיכום כולל של החובות - כלומר - ההכנסות שנאלץ להחזיר בעתיד גבוהות מההוצאות שיש לנו עכשיו.
כמובן, שההוצאות ילכו ויגדלו בשנים הבאות. העניין הוא, שבונים על זה שגם תקציב המדינה ילך ויגדל (בדגשד על ההכנסות ממיסים) ואז למעשה כל הזמן נהיה במצב בו אנחנו:
א. לווים בסכומים הולכים וגדלים כל שנה בצורות שונות על מנת להחזיק תקציב גדול.
ב. מחזירים סכום הולך וגדל כל שנה, בגלל (א).
ג. בגלל (א) ובגלל צמיחה משקית המגדילה את ההכנסה ממיסים, יחסו של (ב) בתקציב המדינה נשאר פחות או יותר זהה, ובשאיפה קטן.
הבעיה היא, שלא תמיד התקציב גדל, ואם חווים משברים כלכליים חדים ופתאומיים (ארגנטינה, ה-"נמרים" האסיתיים בשנות ה-‏90 ועוד), נתקעים במצב בו מצד אחד כמעט כל התקציב מיועד להחזר חובות, ומצד שני אף גוף לא מסכים להלוות כסף (וגם האג"ח פתאום לא כל כך מבוקש...). מה עושים אז? פונים לבנק העולמי/קרן המטבע העולמית בבקשה לסיוע.
ועוד הערה בנוגע לחובות 107033
על זה בדיוק כל הדיבור על דירוג האשראי של ישראל - אם הצפי הוא שהצמיחה של ישראל תאפשר לה להמשיך להחזיר את החובות (בלי לפגוע בכלכלה), דירוג האשראי גבוה. אם הצפי הוא שהיא תתקשה להחזיר אותם - דירוג האשראי נמוך, ואז למדינה קשה יותר להשיג הלוואות.
ואז, בקרן המטבע העולמית 107532
ואז, כשמגיעים לקרן המטבע העולמית בלי אגורה שחוקה בכיס, מורידים את המכנסיים...
שזה בעצם קצת אבסורד, כי מדינות שמגיעות לפתחה של הקרן לא נמצאות במצב כ''כ טוב...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים