בתשובה לליאור גולגר, 16/11/02 18:25
למה שומרים את החזית אצלנו? 107157
לדעתי צריך להפריד כאן בין שני עניינים: האחד הוא זרועות פוליטיות של ארגוני טרור ששוהים באירן וסוריה, והשני הוא השתתפות ממשית של המשטרים באירן וסוריה במטרות של ארגוני הטרור.

לגבי המקרה הראשון, מקורה של הבעיה הוא שגם הזרועות הפוליטיות של ארגוני הטרור השוהים בישראל, ישראל נמנעת מלפגוע בהם (למעט הג'יהד). זו טעות אסטרטגית לדעתי, ויש לשאוף לחיסולם של הזרועות הפוליטיות, לפחות כמו השאיפה לחיסולם של הזרועות הצבאיות. אלה ששוהים בחו"ל אינם נבדלים מהבחינה הזו, יש לפעול לחיסולם גם על אדמת סוריה ואירן, אולם עדיף לעשות זאת בשקט כדי לא להפגין עילה למלחמה, ובשביל זה יש את "המוסד", לא?

לגבי העניין השני, למעשה מדובר במלחמה (עקיפה) של סוריה ואירן במדינת ישראל. עניין זה הוא מסובך ומסוכן הרבה יותר. נסיונות של ישראל לפגוע במשטרים ערבים כתגובה אינם עילה למלחמה אלה סיבה ממש, ולא משנה אם זה נעשה באופן גלוי או חסוי. הבעיה היא שישראל כבר עשרות שנים משלימה עם מצב זה של מלחמה עקיפה נגדה כך שעכשיו כל נסיון לשנות את כללי המשחק עלולים להחשב כקאזוס בלי. אני חושב שהדוגמא היחידה לנסיון זהיר לשנות כללי משחק אלה הוא הפצצת המכ"מים הסוריים. בכל אופן, אני מקווה שתהיה הזדמנות לשנות את הכללים לאחר מלה"מ II שתבוא (כך אני מקווה אך לא בטוח), ואולי תשנה את המפה במזה"ת בצורה מהפכנית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים