בתשובה לכליל החורש נאורי, 18/11/02 19:30
ודייק 107558
1. להסית (המון) =/= להסיט (דיון).

2. "הם לא נחמדים" - את זה אמרה גולדה על הפנתרים השחורים - צ'רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וחבריהם. לא על העולים המזרחיים (שבהם עוד היה אפשר למצוא נופך פולקלוריסטי משובב נפש, השראה לשמלות "משכית").

ואגב, ההתעלמות הכי גדולה של גולדה עלתה הרבה יותר ביוקר מבעיות השיכונים והמעברות - כמובן, ההתעלמות מהתרעות, כולל אזהרות מפורשות של חוסיין מלך ירדן, על מלחמת יום הכיפורים.
ודייק 107562
מעניין לציין את ההתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו לממשלת המערך ליפול. המוסיקה המזרחית פרצה לתודעה בעידן הקסטות - בזכות תפוצת קסטות האודיו והרדיוטייפים. לפני כן היו רק פטיפונים, ריקודים סלוניים ורדיו ממלכתי.
הקמת רשות השידור פתחה את הדלת לביקורת החריפה של ניקוי ראש ויומן מבט, ששיפדו את מושחתי המערך.
וכמובן, טילי הסאגר שהשמידו את חיל השריון הישראלי וחיבלו בתוכניות של גולדה וסאדאת למלחמה קטנה וקומפקטית שתחזיר את ישראל לשולחן הדיונים.
ודייק 107565
המוזיקה המזרחית לא בדיוק אפשרה לממשלת המערך ליפול, אבל היא אכן הסמיכה את האווירה התרבותית. זו היתה אותה האווירה שבה ירון לונדון תקף את ניסים סרוסי בתוכנית "עלי כותרת". ואין פלא שחלק גדול מהעימותים של אז, מתחושת הקיפוח והמרירות, תועל אל המוזיקה - יצא ממנה וחזר אליה.
אגב, הקסטות הנמכרות ביותר אז היו בעיקר של זמרים תימניים, כמו אהובה עוזרי, דקלון וצלילי הכרם, חופני. המרוקאים, בסיס הפנתרים השחורים וקבוצה מקופחת מאוד, לא בלטו בסגנון מוזיקלי שיוצג בקסטות ‏1.

ואסור לשכוח את המועדונים ברמלה וברחוב המסגר, בתחילת-אמצע שנות השבעים. שם פרחה דווקא מוזיקת רוק מערבית, אבל חגגו בה זמרים חוץ ממסדיים, חלקם מזרחיים, כמו שימי תבורי וגבי שושן.

1 טוב, הם היו עסוקים בלהרביץ למשטרה, הי-הי. מהזמרים המרוקאים היה רק ג'ו עמר ו... ג'ו עמר. זצ"ל טל"ח.
ג'ו עמר חי מאוד 107571
וחיזן בביה''כ ליד הבית שלי לפני מספר שבתות.
אופסי (הו ברצלונה) 107572
חיים ארוכים, בריאות ונחת לאיש היקר.
כצאצא ליהדות מצרים ‏1 107678
אני מוחה.
ג'ו עמר אינו זמר מרוקאי.

_______
1 לא, סבא שלי לא היה עבד אצל פרעה.
כצאצאית ליהדות מצרים ‏1 107690
קיבלתי תיקון :-(

1 גם אני, בעצם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים