בתשובה לעומר אורי, 21/11/02 23:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בית לחם לא היתה. ספר את זה להודיה אסרף, בת 14.5, מירושלים. סימה נובק, בת 56, תושבת שכונת עיר גנים בירושלים. דיקלה זינו, בת 23, תושבת שכונת עיר גנים. מרינה בזרסקי, בת 46, תושבת עיר גנים. אלה שרשבסקי, בת 44, ובנה מיכאל, בן 16, תושבי עיר גנים, קירה פרלמן בת 67, ונכדה אילן פרלמן בן 8, תושבי שכונת עיר גנים, יפית רביבו בת 13 משכונת עיר גנים בירושלים, הדסה (הלנה) בן-דוד, בת 32 מעיר גנים, ורגה מירסה עובד זר מרומניה בן 25. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פשר הקשקוש הזה? לו היתה בית-לחם נתונה בעוצר, האנשים האלה היו היום בחיים. קשה לחיות תחת עוצר, אבל פחות נעים להתפוצץ באוטובוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו היו מסיימים לבנות את גדר ההפרדה לפני שנה, אז לא האנשים האלה, לא האנשים מקיבוץ מצר, ולא אנשים רבים אחרים היו נרצחים, ו_גם_ לא היה צורך לשים את הגדה בעוצר וביתור ארוך-טווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלמלא היו קיימות ההתנחלויות בשטחים, ואפשר היה להפוך את הקו הירוק לגבול כבר בשנת 87' (חתימת הסכם לונדון שטרפד שמיר) או 94' (יישום הסכם אוסלו), או-אז לא היה לא עוצר מכאן ולא פיצוצים מכאן, אלא רק שכנות טובה. אבל אז, הו, אז, מה היו עושים שרון, ליברמן, פואד, איתם וביבי? מה הם כבר היו עושים בחייהם?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם היו צריכים ללכת לחפש עבודה בכריית יהלומים באפריקה, או להיות יועצים לאיזה חונטה מושחתת בדרום אמריקה. ואולי היו מקימים מדינה משל עצמם באי צ'ימבוקטוטו, תוך שהם מדכאים את הכושונים שם ומלמדים אותם איך לא ללכת על אותם מדרכות שהם הולכים. או שאולי היו מתאבדים, מה אכפת לי בעצם? לכן התודה המיוחדת מביבי, שכל פעם שהמצב הבטחוני מתדרדר, הוא פורח, ותודה מיוחדת גם מכל השאר המתפללים בוודאי כל בוקר: "ברוך אתה אלוהינו בורא האינתיפאדות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל ההצהרה הזאת מכוערת. אני לא חושב שאני צריך להסביר למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפיסקה האחרונה של דברי מובנת כנגד 'כל המתפללים' אז אין זה כך ואבקש לא להוציא דברי מהקשרם. אני מכוון כלפי סוג מסויים של מתפללים, שהוא לצערנו קיים במציאות המכוערת, ואינו ייחודי דווקא לדתיים או חילוניים. מתפללים בליבם, לאלוהי האינתיפאדות הפרטי שלהם. האלוהים הפרטי, שכל אחד יש לו אותו. אני מבקש גם להוציא את פואד מכלל אלה שברשימה שעליה עניתי. לגבי השאר אינני רואה צורך לחזור בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה - גילו הבדלון כלשהו בין שרון לפואד? מתי? למה לא מספרים לי שום-דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פואד, למרות ההיסטוריה הבטחונית שלו, הוא לא בדיוק כמו שרון. דוגמה: תמיכתו בעבר בהסכמי אוסלו, ששרון אף פעם לא תמך בהם. לי הוא נראה מתון יותר למרות שמתינותו לא תמיד באה לידי ביטוי בשותפות הקואליציונית האחרונה. ומאז יציאתו, נראה לי שמדיניות הבטחון בכ"ז מתקשחת יותר. (לא שאני מצטער על זה שהעבודה עזבה את הממשלה, אני גם שמח שהוא כבר לא ראש העבודה, ובכ"ז — הוא לא שרון ולא האחרים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי - כאלו הם פני-הדברים. ואם יש לך (כמו לכל אדם חושב, סבורני) בעיה עם המציאות היום - אל תבוא בטענות לראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחרחרי ריב וחובבי שפיכת הדם יש היסטוריה ארוכה. אני חושב שהתיאור של האנשים שנרשמו שם ככאלו, וככאלו שיצאו לחפש להם מלחמות בכל מקום שיוכלו למצוא אותן, הוא מכוער, אבל חסר בסיס במציאות, והוא דמגוגיה מהסוג הדוחה (ואם יותר לי - המסוכן). ועל המראות שאתה מוכר לא הייתי סומך כדי להתגלח, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל יום של עוצר הוא פיגוע המוני. אני לא מתכוון לטרוריסטים הפוטנציאליים שכל יום כזה מוליד. העוצר _עצמו_ הוא פיגוע המוני. משמעותו מפירי עוצר שנורים, תינוקות שמקבלים מים ממותקים במקום חלב, אנשים שלא מגיעים לטיפול רפואי, חוסר יכולת של בתי החולים עצמם להעניק טיפול רפואי (להשיג תרופות, כוח אדם, מכשירים). מישהו יכול להעריך כמה קורבנות בנפש גובה יום אחד של עוצר? וזה רק מה שמעבר לפחד המתמיד, לחוסר-המוצא הכלכלי, ללחץ של משפחה שכלואה ביחד נונסטופ, לכל האי-נעימות היומיומית, הרגילה, הלא קטלנית. פחות נעים להתפוצץ באוטובוס? אני לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לדעת בכזו ודאות מה היה קורא אילו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש כדור בדולח. חלק מאלו שהגיבו להודעה שלי צריכים, מלבד כדור משלהם, גם קורא מחשבות (שעדיין אין לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאלה שלא חוזים את העתיד, אלא חוזים הווים אלטרנטיבים? הכדור שלך גם נותן לך תוצאות של "טעיתי" (ז"א, ההווה היה יותר רע אם היו עושים את מה שחשבתי שצריך היה לעשות, או יותר טוב אם היו עושים את מה שחשבתי שלא צריך לעשות), או רק מסוג של "צדקתי" (ז"א, ההווה היה יותר טוב אם היו עושים את מה שחשבתי שצריך היה לעשות, ויותר רע אם לא היו עושים את מה שחשבתי לעשות)? משום הסוג שהאחרון מאד נפוץ, ולדעתי, מאד לא אמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אדון קלטי, איפה ראית אותי רוקד? אולי זה יפתיע את נפשך הזכה, אבל כשנהרגים 11 אנשים אני יותר קרוב לבכי מאשר לריקוד. אם במקום לנפנף בסיסמאות ריקות היית מתפנה מדי פעם לחשוב קצת, זה היה יכול להיות שינוי מרענן. תיקון: עלה ירוק מרענן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |