בתשובה לרון בן-יעקב, 21/11/02 14:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון, בוקר טוב לא, לא נראה לי סביר שטרומפ. הכיר את השיר או בכלל שמע על אוון. בחינוך הרוסי לא גרסו חשיפה לתרבות האנגלוסכסית ולא לשפה האנגלית. בחוגי האריסטוקרטים/אינטלקטואלים הרוסיים דאז היתה הערצה לתרבות הצרפתית. סביר הרבה יותר שטרומפ. נחשף לדבר האמיתי - להוראציוס, ההוא מהמאה הראשונה (לא בטוח) לפנה"ס. גם גרי האמריקאי לא בהכרח פגש את הציטוט אצל אוון אלא דוקא במקור. באותם ימים כל תלמידי הרפואה בכל מקום חוייבו ללמוד קודם לטינית, כבסיס ללימודי ההמשך (הבוקר נמאס לי מהאל"ף שהכנסתי אתמול לתוך הל //א// טינית, אז היום גם אני, כמוכם, אלך בלי). הלטינית, כמובן, לא נלמדת בתשדירי טלויזיה חביבים נוסח מיסטר קשתן ומיסטר קפלן, אלא דרך טקסטים קלאסיים. היו אז גם רופאים שהיו משוחחים ביניהם בלטינית ע"מ להרבות כבודם ומוראם בעיני הפצייניטים פשוטי העם. לא שה"שיחות" האלה היו ממש שיחות במובן השגור של המילה, אבל הפציינטים האומללים לא ידעו... אבל בעניין הדוא"ל - אופס, אתה צודק ואני טמבלית. אני אבדוק את זה בקרוב. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |