בתשובה לעומר אורי, 23/11/02 9:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדוגמה האחרונה לאיך נראית מדינה שבה יש עירוב של מוצאים אתניים ודתיים- המהומות בין מוסלמים לנוצרים בניגריה. מס' המתים ביומיים של המהומות הנוכחיות בין מוסלמים לנוצרים- 105 שעליהם ידוע בבטחון, והמספר הסופי צפוי להיות גבוה יותר. והכול מפני שעיתון ניגרי אחד כתב שהנביא מוחמד בוודאי היה בוחר לו אשה מבין מלכות היופי שמשתתפות בתחרות מיס עולם. קפריסין, אמרנו? צ'כוסלובקיה? הודו? ליבריה? לבנון... הקופטים במצריים... כל מי שאינו סוני בעיראק.. לדעתי עדיף לחיות זה /בצד/ זה, איש באמונתו ובמנהגיו, כדי שלא להגיע למצב של המדינות האלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני מוכן לחיות עם הפשרה העלובה של שתי המדינות, אם זה מה ששני העמים יעדיפו. אבל אני סקפטי לגבי אפשרות המימוש שלה בתנאים הטריטוריאליים, הדמוגרפיים, הכלכליים וכו' שיש לנו כאן. וחשוב להדגיש שזו פשרה דלוחה ולא הדרישה השמאלית האולטימטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומר, הפוליטיקה בנויה ומורכבת, בראש ובראשונה, מפשרות דלוחות. זה טבעה... ומי שמתעקש לבכות על כך - סתם יהיה בדכאון כל ימיו, ותאמין לי - חראם! חראם על הזמן!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה היא, שההפרדה שם נעשתה באופן לא-אלים לחלוטין, תוך הסכמה הדדית. כנראה, שלצ'כים לא היו מספיק פעילי ארץ צ'כוסלובקיה השלמה, ולסלובקים לא היה מופתי שגרס שיש לרצוח כל סלובקי המוכר אדמה לכופר צ'כי. בקפריסין הגיעו לכמה פשרות לאחרונה, ומי יודע - יתכן שהכל ייושב שם על הצד הטוב ביותר (מה גם שאנחנו מקדמים את הכלכלה שם כל כך, שלא נראה לי שיהיה להם רצון עז להלחם על בטן מלאה.) הודו ופקיסטן _מופרדות_ עכשיו ונלחמות. לא כל כך עזר, כנראה. לבנון נמצאת במצב יחסית יציב, ללא אלימות מיותרת, בזמן האחרון. היה להם השכל לרכז את מאמצי השיעים המיליטנטים בדרום, כדי שיעזבו את המרונים, הסונים והדרוזים בשקט. (את בעיית המיליטנטים הפלסטיניים פתרנו להם במלחמה של"ג, חבל שלא ישר נסגנו משם.) עירק היא מקום בעייתי למי שאינו כורדי, אלה האחרונים חיים באוטונומיה ליברלית בצפון המדינה, בשקט יחסי. מלחמה עם עירק עלולה להביא לפירודה לפי קווים אתניים (ויש שם לא קצת כאלה), דבר שיגרום לאי-יציבות בכל המזה"ת, ולכן ארה"ב מנסה להרגיע את כולם בכך ש_לא_ תביא להפרדה שם. אינני יודע מספיק על הקופטים במצריים. אם נחזור לדוגמה המקורית שלך, בניגריה הכסאחים הם בין הנוצרים למוסלמים, אלה כולם בעלי אותו "הלאום." אני חושב שעדיף לחיות זה לצד זה ובתוך זה, כפי שמסתמן באירופה, כפי שקיים כבר בארה"ב במידה מסויימת, וכפי שבפועל קורה עם ישראל והמזרח הרחוק. אבל, מן הסתם, נזדקק כולנו לתקופת צינון, ובשביל זה בונים גדר ונותנים לפלסטינים להקים מדינה, ובשביל זה פותרים את בעית הפליטים הפלסטינים בשיתוף פעולה עם כל מדינות ערב, אם להיות מאד פשטני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ניגריה, אני לא בטוחה למה אתה מתכוון ב"אותו לאום". המדינות השונות באפריקה מאופיינות בזה שיש בכל אחת מהן כמה שבטים, בעלי תרבות ושפה משלהם, כך שכל שבט כזה הוא בעצם "עם". אני לא מתמצאת באוכלוסיה הספציפית של ניגריה אבל אין לי ספק שגם שם מדובר על כמה שבטים-עמים כאלה, כאשר אפשר להניח שבשבט מסויים הדת השלטת היא נצרות, ובשבט אחר- איסלם (זה גם עניין גיאוגרפי- הצפון מוסלמי, הדרום- נוצרי). במלים אחרות אין עם ניגרי, ויש "לאום" ניגרי רק במובן הרשמי ביותר של המלה הזאת- אזרחים של מדינת ניגריה. ליבריה, אגב, היא מקרה מעניין- היא יוסדה ב-1800 בערך ע"י שחורים ששוחררו מעבדות בארה"ב, והחליטו לחזור ליבשת המוצא שלהם. צאצאי העבדים המשוחררים האלה, בני שבטים שונים במקור, יושבים לאורך החוף, בעוד אלה שמעולם לא גלו מרוכזים בפנים הארץ, ונשלטים -לכעסם הרב- ע"י צאצאי האפרו-אמריקנים. אלה האחרונים הם בעלי הממון, ההשכלה, והשליטה הפוליטית. גם בכל הארצות האחרות שבהן כמה שבטים, תמיד שבט אחד שולט על האחרים. אני מסתכלת על זה, ושואלת מה הסיכוי לערבים ויהודים לחיות בשוויון ואחווה, לאחר ההיסטוריה המרה של 100 השנה האחרונות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט אחד שלך ממש תפס אותי. קחי את "יש "לאום" ניגרי רק במובן הרשמי ביותר של המלה הזאת- אזרחים של מדינת ניגריה", והחליפי את "ניגרי" בישראלי, ואת "ניגריה" בישראל. את מסכימה עם המשפט החדש? למה לא? למה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף כמה שאין לי חשק להיכנס שוב לדיון הישן על עם, אומה, לאום. בעיקרון ובקיצור- יש לדעתי עם יהודי, ולאום ישראלי, שמורכב מהיהודים, הערבים, הצ'רקסים, וסליחה אם שכחתי עוד מישהו/הם מאזרחי המדינה. אבל שים לב לסיפור על ליבריה- אנשים שחזרו ליבשת אבותיהם מגלות רצופת סבל, ותקועים עד היום כמו עצם בגרונם של אלה שלא גלו, ושהם במקרה או שלא במקרה בעלי מעמד כלכלי ופוליטי נמוך מזה של צאצאי הגולים שחזרו.. [אבל במקרה הליברי אף אחד לא מואשם בקולוניאליזם, או בגזענות..] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי היסטוריה מרה בת יותר מאלף שנים, לא רק מאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שלקח להם ה-מון זמן להסתדר. גם פה זה יסתדר בסוף, אם עוד יישארו פה אנשים, והאיזור לא יהיה רדיואקטיבי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לנסות ללמוד מהם, במקום לבכות כל הזמן על כמה שהם אנטישמים ומתנשאים. בר דעת לומד מנסיונו, חכם לומד מניסיונם של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט אפשר ללמוד מהם. ואם אתה מייחס /לי/ בכיה על אנטישמיות והתנשאות- ובכן, אני לא חושבת שהם כולם אנטישמים. אני כן חושבת שיש באירופים רבים נטיות התנשאות כלפי מי שאינו אירופי/לבן1 [אבל איך זה מתקשר, ולמה?!] בר דעת לומד מנסיונו, חכם- מנסיונם של אחרים, וחכם מאוד- מנסיונו הוא+נסיונם של אחרים+שקלול ההבדלים בין המצבים... 1 ואני אומרת את זה כמי שלא סבלה אישית על רקע זה, בין השאר הודות ל"מראה אירופי" (אני מתפתלת באמרי זאת, אך זה כדי שיהיה ברור שזו לא מלחמה אישית שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל אם הסבתי לך נזק נפשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מושכת בחזרה את התביעה... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזאזל, אני רואה יותר מדי סיטון ופרקליטים. או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת אוסלו (94'-95') - עם כל זה שהיה המיעוטון הזעיר של החמא"סניקים והגולדשטיינים, שתמיד אהבו יותר את החברים דין-רודף, קוראן, חגורת-נפץ ותת-מקלע - עדיין, הרוב הבולט בשני העמים (ובקרב הפלשתינאים אף יותר מאשר בקרב הישראלים) שמח לשלום, תמך בו, והחלו להיווצר קשרים רבים בין שני הצדדים, היה ברור שהמלחמה תמה... אז ברור שאנחנו ברגרסיה עכשיו. אבל, זה לא יימשך לנצח... אל-דאגה: בעוד, נניח, עשרים-שלושים שנה - בהנחה, כמוןבן, שיתחילו ללכת בכיוון של פשרה כבר תוך השנה-שנתיים הקרובות - יגדל כאן דור חדש, דור שלא ידע את תקופת המלחמה והאיבה. כאשר לא יושקע עוד כסף בהתעצמות צבאית, יושקע הכסף הזה ברווחה ובחינוך, בבניין וביצירת מקורות-תעסוקה, עם הצטמצמות העוני ייובשו מקורותיה של התנועה האיסלאמית לגוניה - גם זו היהודית (ש"ס) - ורגשות-הקיפוח, המזינים שנאה לאומנית, יפחתו וישקעו אף-הם. אינני יודע, אם אפשר יהיה אז לעבור למסגרת של מדינה אחת - אבל, מצד שני, גם באירופה היו למעלה מאלף שנות איבה, והנה, האיחוד האירופי הוא עובדה קיימת... עובדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין צ'כיה לסלובקיה היתה הרבה טינה לאומית - אבל, לא דתית: שניהם, גם הצ'כי וגם הסלובקי, קתולים טובים... בין הודו לפקיסטן נמצאת קשמיר - חבל מוסלמי, הנשלט בידי לאומנים הינדים. לבנון שקטה מאז שסוריה השתלטה עליה. כיום, לבנון היא מדינת-בובות סורית לכל דבר ועניין (גם אם לאדם הפשוט בלבנון, יש קצת יותר חופש מאשר לחברו בסוריה). ישראל והמזרח הרחוק?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מעבר לא קטן של אנשים בין ישראל למזרח הרחוק. אנשי המזרח הרחוק באים לישראל בשביל למצוא עבודה, ואנשי ישראל הולכים למזרח הרחוק כתיירים, לעיתים לתקופה לא קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום-כך, בדיוק, גם אני סבור שהרעיון של מדינה משותפת הוא טוב - לעתיד הרחוק... אולי בעוד דור או שניים כן, אי-אפשר לדעת מה יהיה עד אז. כיום, בעידן הלאומי - זוהי אוטופיה בלתי-אפשרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כמו שזה נשמע, אולי כדאי שנעשה מדינה דו–לאומית, אבל עם התאילנדים? (יהיו בינינו אי אילו מדינות באמצע, לא נורא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ניתן לתאילנדים שפה אזרחות, ככה, בתור התחלה? הם בוודאי ובלא שום ספק תורמים יותר למדינה הזאת מאברכי-הישיבות, לדוגמא... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |