בתשובה למיכל מלול, 23/11/02 17:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלאה העשירים, נו באמת. כשלאבא שלי, מושבניק מהמעמד הבינוני, לא הייתה טלויזיה, בשכונת הקטמונים לכולם היו אנטנות. זה הכל עניין של ניהול נכון של הבית. בהרבה מקרים, צריך ללמד אנשים שכשחסר אוכל, לא מחזיקים כבלים, וכשיש תקציב שרוך-נעל, לא קונים ממתקים, לא קונים ג'ינסים יקרים, ולא קונים מותגים. נורא פשוט. יש גבול לביזיון - מראיינים אשה שמתלוננת שאין לה אוכל בבית, אבל כבלים דיגיטליים יש גם יש. שטויות במיץ. בכסף שמשלמים כל חודש לכבלים דיגיטליים, אפשר להאכיל משפחה לשבוע. שאלו את נתן זהבי, שהראה כמה אפשר לקנות בשמונים ש''ח. בארה''ב מקובל שבין היתר, יש בביה''ס שיעורי כלכלת בית. אני חושב שצריך להתחיל ביוזמות דומות בישראל, אולי זה יעזור למישהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא היו שיעורים כאלה פעם. רק שמה שקראו אצלנו ''כלכלת בית'' כלל בין היתר מתכונים לעוגה בחושה והוראות הכנה של מיונז ביתי. זה היה, אגב, שיעור שהוגבל לבנות - את הבנים היו לוקחים לשיעור חקלאות באותה שעה, לזרוע צנוניות בערוגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית הספר השיעורים הללו היו משותפים, כמו גם שיעורי החקלאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |