בתשובה לברקת, 26/11/02 11:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההוביט זה משחק ילדים. בסילמריליון יש קטעים שממש מעלים את האדרנלין. הדוגמא המובהקת ביותר - "ויד המקרה הביש גזרה כי במקום ההוא עמד גוינדור איש נרגותרונד, אחי גלמיר. עתה בערה חמתו להשחית, והוא זינק ועלה על סוסו, ופרשים רבים עימו. והם רדפו אחרי הצירים והמיתום, והמשיכו עד כי העמיקו חדור לתוך הצבא הראשי. בראותם את כל זאת נתלהטו צבאות הנולדור, ופינגון חבש את קסדתו הלבנה ותקע בחצוצרותיו, וכל צבא היתלום הגיח מבין הגבעות בהתקפת פתע. ברק חרבות הנולדור בהישלפן היה כאש העולה בשדה קנים; וכה נוראה ומהירה היתה התקפתם, עד כי מזימות מורגות כמעט עלו בתוהו. בטרם עלה בידו לחזק את הצבא אשר שלח מערבה, נמחץ זה כליל, ודגלי פינגון חצו את אנפאוגלית והתנוססו לפני חומות אנגבנד. בחזית הקרב ההוא עמדו כל העת גוינדור ועלפי נרגותרונד, וגם עתה לא היה עוצר בעדם. והם פרצו את השער וקטלו את שומריו על מדרגות אנגבנד עצמה, ומורגות רעד בכסו העמוק עת שמע את חבטותיהם בדלתותיו. אך שם נלכדו התוקפים ונספו כולם, זולת גוינדור, אשר נשבה חיים, כי לא עלה ביד פינגון לבוא לעזרתו. משערים נסתרים רבים בתנגורודרים הוציא מורגות את עיקר צבאו אשר המתין שם, ופינגון נהדף לאחור מעל החומות, באבידות קשות." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה ראשונה זה באמת נשמע מסובך. אבל במפתח אנחנו מוצאים: "נרגותרונד - המעוז הגדול שמתחת לקרקע על הנהר נרוג, שנוסד בידי פינרוד פלגונד ונהרס בידי גלאורונג; כמו-כן ממלכת נרגותרונד, המשתרעת ממזרח לנרוג וממערב לו." עכשיו הכל ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לספר אחד סלחתי ששלח אותי לבדוק כל הזמן מי נגד מי ומי זה מי וזה "מאה שנים של בדידות". אני לא בנויה לעוד אחד כזה. (והאמת? אני יכולה לשמוע את זוהייר בהלול מקריא את הקטע נ"ל ו-גוווווול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים ניסיתי לקרוא את הסילמריליון (בעברית). פעמיים נכנעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה עוד פעם. ההנאה תהיה כולה שלך. ואם בכל זאת אתה לא מעונין, הנה תקציר הסילמריליון - (מכאן ואילך ספוילר ענק לכל הספר) לאחר תאור יפהפה של בריאת הארץ התיכונה ותיאור כל האלים הנקראים ולאר, מסופר על מרידת אחד הולאר שנקרא מלקור (ובהמשך ייקרא מורגות) הנלחם כנגד הולארים האחרים ויוצר את האורקים מהעלפים הנופלים בידו. הסיפור הוא על קורותיהם של העלפים (אלף בהוביט ובני-לילית בתרגום הישן של שר הטבעות) שחלקם מובאים לארצם של הולאר, שם יוצר אחד ממנהיגיהם פאנור את אבני הסילמרילים שנגנבות ע''י מורגות. הוא מעורר את שאר העלפים לעזוב את ארץ הולאר ולהקים את ממלכותיהם בארץ התיכונה. במהלך העזיבה שאותה מנסים הולאר למנוע, מבצעים העלפים טבח בקרוביהם ומקוללים ע''י אחד מהולאר. הם מצליחים בתחילה להקים ממלכות ברחבי הארץ ולהביס את מורגות, אך כתוצאה מהקללה ממלכותיהם נופלות והם נקטלים אחד-אחד (למעט הגבירה גלדריאל שמופיעה בשר הטבעות). אל קורותיהם מצטרפים גם הגמדים ובני האדם וכמוהם הם נכרכים בקיללתם ונופלים יחד איתם (ותוך כדי כך נוצרים סיפורים יפהפיים כמו ברן ולותיין וטורין טורמבר). בסופו של דבר, מצליח צאצא לאדם ועלפית לחצות את הים ולהגיע לארצות הולאר ושם לקבל את מחילתם ואז מובס מורגות. (עוזרו סאורון מצליח להימלט והוא יהיה האויב הראשי בשר הטבעות) כנראה שאני בין היחידים בארץ שקרא (ונהנה) מהספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה, גם אני מאוד אהבתי אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לבדוק שוב ושוב מי זה מי. אם קוראים את הספר לפי הסדר, קל מאוד להכיר את הנפשות הפועלות. המפתח בסוף הוא למען האינפורמציה הכללית על האישים והמקומות הנזכרים בספר. זו גדולתו של טולקין - הוא בנה עולם שלם לפרטי פרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושם, אפשר להבין מי נגד מי רק כל עוד אחד המי-ים אינו אאורליאנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיימתי לקרוא עכשיו את הספר ודווקא היה קל להתמצא בדמויות כולל כל החוסה ארקדיו ואאורלינו (ויש גם עץ שושלתי בסוף). הקולונל אאורלינו בואנדיה הוא דמות בלתי נשכחת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |