בתשובה לירדן ניר, 01/12/02 20:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעוד שמשיקולים עסקיים נטו, עמדתך סבירה, אני חושב שבמקרה זה יש להכניס גם שיקולים דיפלומטיים ואחרים. אין דומה סחר בנשק עם מדינות ידידותיות לסחר כזה עם מדינות שבמוצהר אינן ידידותיות לישראל. לא אתפלא אם ערכות אב"כ שיימכרו לכוויית יגיעו איכשהוא לעיראק וישמשו את מדעניו של סדאם למטרותיהם המרושעות. אם נניח שהעיסקה היתה מתייחסת, למשל, לציוד להשקייה חקלאית, לא הייתי מתנגד לעיסקה כזו - ועיסקאות כאלו יש כל הזמן גם עם סעודיה ואיחוד האמירויות ואחרות. אך כאן יש עיסקה של ציוד בטחוני (ומבחינתי, אין הבדל גדול בין ציוד הגנתי לציוד התקפי) - מדוע בדיוק אנו צריכים מכל העולם למכור דווקא למדינה ערבית, שאינה מכירה בישראל ושלא סביר שיתרמו לנו משהו גם בתחום המודיעיני? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישמשו את מדעניו של סדאם? האם אלו כאלו ערכות הייטק? האם הטכנולוגיה הבסיסית אינה מוכרת וידועה? רגע, האם לשרות הביון העירקי כל כך קשה לשים יד על מסכות, מאלו שיש כמה כמותן בכל בית בישראל? איזו תועלת יכולה להיות כאן, מלבד הכסף? אני לא בטוח שצריך כזו, אבל הנה: אתה אומר שיש עסקאות "אזרחיות" עם סעודיה והאמירויות. האם יש גם עם כוויית? אם לא, אולי העסקה הזו היא "ראש גשר", או שבירת טאבו, לקראת עסקאות אזרחיות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |