בתשובה ליובל רבינוביץ, 04/12/02 18:49
ובכל זאת 111204
בוודאי שלא ניתן לקחת סמכות ללא אחריות. הסמכות היא להגן על בטחוננו, והאחריות היא להחזיק אותם בשליטתנו לשם כך, כל זמן שאינם מסוגלים או רוצים לשלוט על עצמם מבלי להרוג בנו. איננו מחזיקים את הפלסטינים בשליטתנו לטובתנו האישית, אלא בניגוד לטובתנו האישית, מפאת הכורח להגן על חיינו.

אם הם רוצים שירותים או סחורות מאיתנו, כמו מסכות אב''כ, אדרבא, שיתכבדו וישלמו, ויקצו את כספי האיחוד האירופי למטרה זאת על חשבון הקצאת משאבים לטרור.
ובכל זאת 111208
זהו בדיוק. הם אינם מסוגלים לקחת את האחריות על עצמם או על כספם. אנחנו צריכים לשלוט על כל ההיבטים האלה ולבנות שם חברה נורמלית. אנחנו מחוייבים להגן עליהם מפני איומים שונים, כולל זה של נשק להשמדה המונית.

במאמר מוסגר ניתן לקבוע גם שאינני חושב שבמקרה של תקיפה עיראקית הם נמצאים בסיכון גבוה. יתכן שיש סיבה לצייד בערכות מגן רק את אוכלוסיות הסיכון (כלומר - לא את אלה המתגוררים בירושלים או מעבר לקו הירוק, לדוגמא). אם נגיע למסקנה שהם בסיכון - עלינו להגן עליהם. אפשרות אחרת היא לסגת מהשטחים. זו אופציה שאינה מקובלת עלי, אך היא היחידה המאפשרת לנו שלא להגן עליהם.
ובכל זאת 111217
ההצעה לחלק לפלסטינים מסכות אב''כ נשמעת לי כמו סדר עדיפויות מוסרי לקוי.

אדגיש שהנקודה שלי איננה שרצוי ומשמח יהיה אם פלסטינים ייפגעו בנפש כתוצאה מחל''כ (אם כי ודאי יהיו כאלה, שאין חלקי עימהם, שיחשבו כך). הנקודה היא שאני לא מרגיש שאני חייב להם משהו. הצעדים הנבונים מבחינתנו לנקוט בהם כוללים, כפי שאמרתי במקום אחר, כיבוש מלא של השטח, פירוק מלא וכולל של תשתית הטרור והתשתית השלטונית הנוכחית, הקמה מחודשת של מנהל אזרחי זמני, שידאג באמת לצרכי האוכלוסיה (כולל פונקציות כמו חלוקה של מסכות אב''כ, בהחלט) ותשתיות שלטוניות חדשות, ודמוקרטיזציה מלאה בסדר גודל מערבי. כל אחד מהשלבים הללו עשוי להימשך בין חודשים לשנים (הדברים, כמובן, עולים יפה בקנה אחד עם המאמר שלך באייל שהציע בדיוק מתווה כזה של פתרון).

אני סבור, שאם נקדים את המאוחר ונחליף את סדר הביצוע של השלבים הללו (כמו דאגה לאוכלוסיה ובכלל זה חלוקה של חיסונים או של מסכות אב''כ לפני פירוק מלא של תשתית הטרור הפלסטינית ותשתית שיתוף הפעולה של הטרור הפלסטיני עם טרור בינלאומי) לא נתקדם בכיוון הרצוי לנו ונעשה טעות מן הבחינה המעשית הטהורה. זו, בצורה רחבה יותר, היתה אחת השגיאות המרכזיות של תהליך אוסלו - נסיון לקיים בחירות דמוקרטיות ולתת לפלסטינים להקים מערכת שלטונית מרכזית לפני שהיו בשלים לכך (בין השאר ובעיקר מפני שהמערכת השלטונית הוקמה על ידי ארגון טרור).

למותר לציין שאילו הוכיחו הפלסטינים שברצונם לשלום ולא להשמדת עם, הייתי תומך בהחלט בהגנה עליהם, וזאת גם מתוך אינטרס ולא רק מתוך נימוקים הומניים.
ובכל זאת 111234
והיה וקיים איום ממשי המצדיק חלוקת ערכות אב''כ, אי חלוקתן לפלשתינאים שבשליטתנו כמוה כהשמדת עם.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111236
נאמר שלא מחלקים לפלשתינאים ערכות אב''כ, וסדאם תוקף אותנו חס ושלום בטילים כימיים. נאמר שבמתקפה נפגעים מאה אלף פלשתינים, הרי שכולם נפגעו מטילים עירקיים.
אני כמובן שותף לדעתך כי אי חלוקת ערכות אב''כ לפלשתינאים היא פעולה לא אנושית, אך איני מסכים לקביעתך כי כמוה כהשמדת עם. משמיד העם הוא הצד התוקפן, הצד המתגונן למקוטעין הוא סתם חתיכת מניאק.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111237
הצד שלא טורח להגן על כל האוכלוסיה שברשותו, שותף להשמדתה.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111238
אבל יש כאן קצת יותר מזה - אם מודיעים לעירק כי הפלשתינים אינם מוגנים מפניהם, משתמשים באוכלוסיה הפלשתינית התמימה כמגן חי לאוכלוסיה הישראלית. זה לא מוסרי ולא יעיל, אבל לדעתי זה עדיין לא שקול להשמדת האוכלוסיה הפלשתינית.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111240
הפקרה במכוון וביודעין של אוכלוסיה להשמדה שקולה להשמדה עצמה.
שני הנימוקים שהבאת הם מאקיווליזם בשיא כיעורו.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111241
במה זה נבדל מ"נוהל שכן" שנאסר לא מכבר ע"י בג"ץ? שניהם בזויים, אך שניהם לא שקולים לרצח עם.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111242
ב''נוהל שכן'' (שאף הוא דבר בזוי ופרי ביאושים של הכיבוש הישראלי) לא נעשית השמדה שלימה של אוכלוסיה.
באי מיגון, כלל האוכלוסיה נחשפת במכוון לסכנת השמדה, למרות שניתן למנוע אותה.
אין דין התקפה כימית כדין רעידת אדמה 111239
אגב, השיקול הרציני יותר נגד חלוקת ערכות אב''כ הוא שימוש של מתפרעים פלשתינים במסכות הגז נגד גז מדמיע. כך עשו וכך גם יעשו.
ובכל זאת 111247
מה שאמר ליאור.

מטרת התקיפה הפוטנציאלית שבגללה אנחנו מחלקים מסכות אב"כ היא לבצע *בנו* השמדת עם. בנו ולא בהם.

דמם יהיה בראשו של מי שישלח לכאן טילים נושאי חל"כ.
במילים אחרות 111249
הפלסטינים כמטרות חיות במטווח שעורכים עלינו.

כל מילה נוספת מיותרת.
ובכל זאת 111264
אהה.
ואם מדינת ישראל לא היתה קונה ערכות מגן גם לאוכלוסיה הישראלית, מטעמים תקציביים, האם היתה זו "השמדת עם"?
ובכל זאת 111272
אתה קצת מתממם פה לא?
אנחנו מחזיקים בשטחים שהם יושבים בהם לתפארת העם היהודי?
עם האוכלוסיה עדין לא החלטנו מה לעשות.
אולי מתקפה כימית מסיבית של גורם עוין על תא השטח שממערב לירדן היא הפתרון לבעיה הפלסטינית?
ובכל זאת 111295
אדרבא, הצבע נא על ה'היתממות' שבדבריי.

עם האוכלוסיה לא החלטנו מה לעשות, בהחלט, וזה שורש הבעיה לא מעכשיו, אלא עוד מלפני 35 שנה.

על כל פנים, לא הייתי בונה על מתקפת חל"כ, אפילו מאסיבית, כאקט צבאי או טרוריסטי המסוגל להשמדה בהיקף שאפשר לכנות השמדת עם.

וכאמור, אינני חש שאני חייב משהו לפלסטינים, להפך. אם ברצונם לרכוש מאיתנו סחורות כלשהן, שיתכבדו ויפנו את משאביהם הכספיים למטרה של התגוננות מבני בריתם, שאיתם הנהגתם מקיימת שיתוף פעולה מלא, במקום לקיום אותו שיתוף הפעולה ולטבח בנו.

אילו לא היו עמלים על מנת לסייע לנו למות, היה זה מוצדק מוסרית לעמול על מנת לסייע להם לחיות. כל עוד זה לא המצב, לכנות סיוע מסוג כזה לאוכלוסיה הפלסטינית, ללא כל תמורה (מלבד הגברת הטרור כמובן) בהחלט נכנס לדעתי תחת ההגדרה של רחמנות כלפי אכזרים (שכידוע מובילה לאכזרות כלפי רחמנים).
ובכל זאת 111299
ובכל זאת איפה עובר הגבול האם הספקת מים ,חשמל ,תרופות ומזון לפלסטינאים גם הם בבחינת רחמנות שמובילה לאכזריות.
שהרי באמצעים אלה הם מזינים את האוכלוסיה שבתורה מיצרת טרור בלתי פוסק.

או שמתקפה לא קונבנציונלית מהקף מסוים יוצרת תנאים חדשים של יחסי מלחמה בין שני האוכלוסיות.

ובכל זאת שני ,האם תוצאות מלחמה בלתי קונבנציונלית שתוצאותיהם אבדות נכרות לישראלים ולפלסטינאים לא יהוו מנוף לביצוע של מדיניות, שתהיה נסיון לחזור על הגרושים של 48?
ובכל זאת 111309
יש לי בהחלט השגות על 'סיוע הומניטרי' (שניתן ע"י ישראל ומכספה ולא על ידי ארגוני סיוע בינלאומיים, שגם על הצביעות המעושה שלהם יש לי ביקורת) לאוכלוסיה שבחרה וממשיכה בעקביות לבחור לפעול בצורה שגורמת לה להזדקק לסיוע הזה - בצורה של הרג במי שמעניק להם אותו.

הפלסטינים כציבור אינם אוסף של ילדים קטנים שאינם מבינים מימינם ומשמאלם. הם ציבור שעשה בחירה אסטרטגית לנסות ולהשמיד את מדינת ישראל והעם היהודי בכל האמצעים שעומדים או יכולים לעמוד לרשותם (ובוודאי בכל האמצעים שעומדים או יכולים לעמוד לרשותו של מי שמי שמוכן להעמיד עצמו לרשותם, כגון חיזבאללה, אל קעידה וטרור-המדינה העיראקי והאיראני). הם סובלים ממחסור ומהרס כלכלתם מכיוון שבחרו בחירה מושכלת ועקבית בדרך שבהכרח מובילה למצב זה, ומתוך נכונות לשלם את המחיר. משימתנו אם כן היא לגרום להם לאבד את נכונותם לשלם את המחיר הזה, לא להפחית אותו ובכך לחזק את רוחם ואת דרכם הרצחנית.

מתקפה לא קונבנציונאלית בהחלט עשויה ליצור תנאים חדשים. אפרים הלוי דיבר על כך בנאומו בכנס הרצליה.

הגירושים של 1948 התבצעו תוך כדי סערת קרב שהשתוללה בכל שטחה של ארץ ישראל. אישית אינני מאמין שיש טעם לדבר על מנוף לביצוע של מדיניות שכזאת, מכיוון שלא קיימת כל דרך מעשית לבצע אותה. אישית אני סבור שמוטב שהיתה דרך כזו, לא על מנת לנקוט בה אלא לצרכי הרתעה גרידא.
ובכל זאת שני השגות 111564
לא ממש ברור לי שהציבור הפלסטינאי או ההנהגה הפלסטינאית החליטו באיזה שהוא שלב החלטה אסטרטגית שמשמעותה השמדת מדינת ישראל במהלך האינתיפאדה האחרונה.

לא ממש ברור לי שאל קעידה, חיזבאללה,טרור המדינה העיראקי או האיראני עומדים לצד הפלסטינים במאבקם.
הם עומדים בדרך כלל מן הצד ומתערבים במידה והדבר תואם את האינטרסים שלהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים