בתשובה לע. הרטוגזון, 23/10/00 0:59
תגובה נקודתית וכללית למאמר 11146
ש. פוגל • בתשובה לע. הרטוגזון יום ב', 23/10/2000, 10:45
אנסה לכתוב זאת בקצרה.
''בעייתו'' של עידו הינה אחת ובודה - עדינות הנפש שלו.אני מקווה שרוב מי שיקרא את המאמר הזה יבין מיד שמדובר פה בעדינות נםפש אמיתית,עדינות שטועה בנפשו של האדם, ואני מתבסס באמירה זו על הבתבטאויות קודמות שלו. כיוון שהחברה שלנו עוברת תהליך של התבהמות , תהליך שאני , באופטימיות הפתטית שלי, מאמין שייעצר. ולכן הוא לא מוצא את מקומו.
הקושיה שלי על כל הגישה הזו נוגעת דווקא לאופטימיות הלא פחות פתטית של המאמר - האופטימיות הגורסת כי בגרמניה תשתלב עדינות הנפש הזו במרחב התרבותי הגרמני.
צר לי, אני אינני מאמין בבכך, אינני מכיר את גרמניה של היום אבל מעט ההיכרות שלי לא מעודדת. הדבר היחיד שעידויוכל לעשות בגרמניה הוא להיטמע באליטות הגרמניות להתבודד בתוך קבוצה קטנה של אינטלקטואים ופסוודו אינטלקטואלים.
זה יהיה קשה.
ובנקודה הזו אינני אופטימי.
תיקון 11157
ש. פוגל • בתשובה לש. פוגל יום ב', 23/10/2000, 18:21
בשורה הרביעית
''עדינות שנטועה'' ולא ''עדינות שטועה''
תגובה נקודתית וכללית למאמר 11247
אסף ברטוב • בתשובה לש. פוגל יום ד', 25/10/2000, 11:55
מרתק אותי לשמוע מה גורם לך לחשוב שתהליך ההתבהמות של החברה הישראלית ייעצר. אני חרד לגורל ארצי, ולצערי איני מוצא מאחז לאופטימיות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות