בתשובה לגרב בר, 07/12/02 16:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם בעיני ראפ זה בהחלט מוזיקה, ואפילו מוזיקה שהדרכים שבהן היא גורמת הנאה אינן חורגות מאלו של הרוק. אני נהנה, במידה שאני נהנה, מהביטוי המוזיקלי של זעם (כמו ברוק), מהקצב, ומהדמיון שיש (עד כמה שיש) בעיטורים המוזיקליים (במובן המסורתי יותר של מוזיקה). יש לציין שהמדגם שלי של ראפ כולל רק שלושה אלבומים, וכולם נחשבים בולטים: הראשון של הוו-טאנג, הכרוניק של ד"ר דרה, וג'אזמאטז של גורו (ראפ עם ג'אז). את שלושתם אני די אוהב, אבל אם זה המיטב שיש לז'אנר להציע אז אין בו בשורה גדולה עבורי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |