בתשובה לאלכסנדר מאן, 22/10/00 23:37
דברים שרואים משם 11160
הדברים שאביא עכשיו, אמנם הם חזרה על דברים שכבר אמרתי אולי במילים אחרות, אך מאחר שגם אתה חוזר שוב ושוב על אותו רעיון, אנקוט אף אני באותה שיטה , ואולי כמו בשיטות של מפרסמי מוצרים או מפרסמי מועמדים פוליטיים, השכנוע יבוא באמצאות חזרה שוב ושוב על אותו רעיון.

אתה אומר במקום אחד שאתה מתבסס על היגיון, ובמקום אחר אתה אומר: "אני מאמין באמונה שלמה". אמונה והיגיון לא תמיד הולכים ביחד, ואני רוצה להראות (ובעצם כבר הראיתי) שהשקפתך בדבר גבולות67 מבוססת על משהו דומה יותר לאמונה דתית, מאשר על התבוננות בעובדות.
קודם כל לגבי יחס הערבים לגבולות אלה.
אתה מתעלם ממה שהערבים אומרים באופן ישיר. בשידוריהם הרשמיים לעמם הם מדברים בפרוש על כך שאין הבדל בין אשדוד לבין חברון. בכל המשא והמתן לא נדרש מעולם ערפאת להצביע על גבול סופי שעם ההגעה אליו לא יהיו לו תביעות נוספות. הוא אומר שהוא רוצה את ירושלים, אבל מעולם הוא לא אמר שיסתפק בכך, וברדיו הרשמי שלו כל הזמן אומרים בפרוש שלא יסתפקו בכך.
אנשי אוסלו אומרים ש "כמעט" הושג הסכם אך לפתע הכל התפוצץ. זה תאור פשוט לא נכון של העובדות. לא היה שום רגע שבו ערפאת באמת חשב להגיע להסכם סופי. כתבתי על כך מזמן במאמרי "ערפאת מאיר את טיפשות אוסלו". הסברתי שדבריו לפיהם לא יסתפק בשום חלופה לזכות השיבה אלא לשיבת פליטי 48 לבתיהם פירושם היחיד: אי השלמה עם קיום מדינת ישראל. הוא אומר ואמר תמיד את הדברים אבל אתם אוטמים את אוזניכם משמוע.
"מומחי רבין" אומרים שכאשר הלך לאוסלו חשב על יחס שטחים ארבעים לנו ששים להם. הוא האמין שהם יקבלו זאת. זה עתה נוכח ברק שאמונתו של רבין הייתה חלום, והציע לערפאת תשעים וחמישה אחוזים (אפילו לאה רבין נזעקה) ,תוך אמונה שאת ההצעה הנדיבה הזאת לא יסרב לקבל. אבל הוא סרב. גם האמונה הזאת נבעה מסירוב לשמוע את הצד השני.
האמונה שלך אומרת שאת גבולות 67 הם יקבלו. אין לכך כל הוכחה. נהפוך הוא. כפי שאמרתי הם אומרים בפרוש שלא יקבלו. על סמך איזה היגיון אתה מבסס את האמונה הזאת ?
מבלי לדעת, אני מוכן לנחש שאצלך חל שינוי באמונות בשנות אוסלו. לו הייתי פחות עצל הייתי הולך אחורנית אפילו לדברים שכתבת ב"אייל הקורא", ואני כמעט בטוח שהייתי מוכיח את ההשערה שלי. כאשר הלכנו לאוסלו בודאי חשבת כמו שחשבו רבים בשמאל כמו רבין: הערבים יקבלו יחס של ארבעים ששים. אחר כך הלכת לכוון יחס יותר גרוע. היום אתה מאמין בגבולות 67 אבל במה האמונה הזאת טובה מהאמונות הקודמות ? הערבים אומרים בפרוש : "לא ולא." צריך רק להאזין להם.
ואשר ליחס העולם.
גם כאן הראיתי שאין שום ביסוס הגיוני לאמונתך שעם הנסיגה יתמכו בנו מדינות המערב. לא הבאת שום עובדה שתבסס את אמונתך, ואילו אני הבאתי כמה עובדות שסותרות אמונה זו, ולא שמעתי מפיך שום תשובה רצינית.
הראיתי שהחלטות האום שאחרי מלחמת ששת הימים הותירו בפרוש אפשרות לכך שחלק מהשטחים שנכבשו במלחמה זו יישארו בידנו. לא ענית בצורה עניינית על עניין זה. כנגד העובדות שמבוססות במסמכים, דברת על "ראש האבן" של אבא אבן , על "גוי הגון" וכו'. אותי זה מאד לא שכנע. הייתה כאן אחיזה עיקשת באמונה, אבל שום קשר להיגיון.
הזכרתי לקוראים שמדינת ישראל הייתה מבודדת בזירה הבין לאומית דווקא לפני מלחמת ששת הימים הרבה יותר ממה שהייתה אחריה, ושבתקופה ההיא היה מבול של החלטות אנטי ישראליות ותמיכה בלתי מסויגת בכל עמדה ערבית. המושג שתבע בן גוריון: "אום שמום" לא בא במקרה. דווקא לאחר המלחמה התחזק מעמדה של מדינת ישראל ומספר הגינויים באום פחת בהרבה. ספרתי שארצות הברית נטשה אותנו דווקא ברגענו הקשים ביותר.
הזכרתי את העובדה שמדינות המערב לא הכירו גם בירושלים המערבית כבירת ישראל ולא העבירו אליה את שגרירויותיהם גם לפני מלחמת ששת הימים למרות ששכנה בצד הנכון של גבולות 67 . לא שמענו שום הערה שלך לגבי עובדה זו.
כל אלה מראים שהאמונה בגבולות 67 היא כמו שאמרתי אמונה דומה לאמונה דתית ללא שום בסוס עובדתי.
ולבסוף, אני חייב להעיר הערה בדבר משהו שמציק לי, למרות שאינה שייכת כל כך לעניין.
יש לי הרגשה שאתה מאד מעריך את תרבות המערב, במיוחד תרבות אירופה המערבית. גם על כך דברתי, אבל אני רוצה לחזור ולדבר על כך.
אנשי רמאלה שביצעו את הלינץ' עשו מעשה נורא, אבל הם עשו את מה שעשו בשני גברים בוגרים שהיו שייכים לצבא אויב שיש להם אתו סכסוך טריטוריאלי. לעומת זה האנשים שאת תרבותם אתה כל כך מעריך שיחקו בתינוק יהודי בן כמה חודשים כבכדורגל עד שנפח את נפשו לעיני אמו. זה היה לא כל כך מזמן, והיה רק דוגמה אחת בין אלפי דוגמאות למעשים שלדרגתם לא הגיעו אנשי רמאללה, ואני גם לא מאמין שהיו מסוגלים להגיע.
לכן אני רחוק מלהעריץ את תרבות המערב, ולפחות מנקודת המבט של הגאווה, גאוותי לא תגאה אם אזכה בתמיכתם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים