בתשובה להעלמה עפרונית, 09/12/02 12:08
שילב 111710
ומי אמר לך שלא מדברים אלינו כך?
111711
יכול להיות שאומרים. אבל באופן כללי, אנשים מרשים לעצמם הרבה יותר להעיר לאנשים רזים. אתה יכול גם לראות את ההודעות כאן. (שהן לא פוגעניות ולא חצופות אבל עדיין מחזקות את הטענה שלי)
כשמדובר באנשים שמנים (פויה עפרונית! לא אומרים שמנים! הם יעלבו!) הרבה פחות PC להעיר.
111720
בחברה המערבית המודרנית, המקדשת את הרזון הרבה יותר מאשר את השומן זה מעליב להעיר לשמנים יותר מאשר להעיר לרזים.
בזמנים קדומים, נשים רזות היו עניות, מסכנות, בנות מעמד נמוך, חולניות ועצמות גרומות במקומות מסוימים נחשבו לאחד מסימני ההיכר של מכשפות.
טיציאן לא היה מסתכל עליך ממטר ועדיין, אני מניחה שכשאנשים כיום מסתכלים עליך ואומרים: "אמא'לה כמה את רזה" או דברים מהסוג הזה, זו הקנאה שמדברת מגרונם והרצון לדמות לך פיזית מאשר הדאגה האמיתית לבריאותך.
בדיוק 111938
אף אחד לא היה אומר לך 'יא רזה!' אם הוא לא היה חושב שזו המחמאה הכי שווה שהוא יכול לתת לך.

עם זאת, אני מבינה אותך לגמרי. אנשים באופן כללי נכנסים אחד לשני לחיים יותר מידי, ואחרי מחקרים ארוכים שעשיתי בעניין, גיליתי שאנשים פשוט חושבים אחד את השני למטומטמים.
אני אתן לך דוגמא אחת (למרות שיש המון).
פעם עבדתי במקום שהיו בו הרבה רופאים, והם לא היו מפסיקים להגיד לי שאני צריכה לעשות בדיקה לראות אם יש לי בעיית תירואיד, בגלל איך שהצוואר שלי בנוי.
תמיד אמרתי להם שביררתי ואין לי בעיה, והם היו מביטים בי במבט של רחמים אין קץ, ואומרים לי 'אולי בכל זאת תלכי לבדיקה?'.
אבל אני יודעת מגיל שנה וחצי שאין לי בעיית תירואיד!!! כי בגיל שנה וחצי כבר פגשתי את הרופא הראשון שהיה לו את הרעיון המבריק הזה, בדק ומצא שלא.
ולא שזה מעליב או משהו, זה סתם מציק שכל אחד חושב שהוא יעיר את ההערה שתשנה את חייך, ושהוא יודע עלייך יותר מאשר אתה על עצמך.
על פי אותו העיקרון: שמנים יודעים שהם שמנים ושזה לא בריא. רזים יודעים שהם רזים ושאנשים אחרים מקנאים. נמוכים יודעים שהם נמוכים, שעירים יודעים שהם שעירים, אנשים שמדברים בקול רם מידי יודעים שהם מדברים בקול רם מידי, אימפוטנטים יודעים שהם אימפוטנטים, אנשים עם בעיות עור יודעים שיש להם בעיות עור, וכן הלאה וכן הלאה.
מי שחושב שהוא יעיר לאדם אחר את ההערה שתשנה את חייו, כנראה לא יעשה את זה.
וכך גם מה שאני אומרת כאן בטח לא ישנה לאף אחד. נודניקים יודעים שהם נודניקים, ואין מה לעשות.
בדיוק 111944
אנשים שמדברים בקול רם לא תמיד יודעים את זה. גם אנשים שמדברים קרוב לא תמיד יודעים את זה, ואף פעם לא נעים לי להעיר להם, למרות שזה נורא מלחיץ אותי.
בדיוק 111948
כנ''ל אנשים שמצטבר להם, גוועלד, קצף בזוויות הפה אחרי מונולוג ארוך.
בדיוק 111965
את רומזת משהו?
(דובי, הולך לדבר הרבה מול המראה כדי לבדוק)
בדיוק 112283
לא, לא, אתה זה ההוא עם הקרחת.

אבל באמת פגשתי מישהו כזה השבוע.
בדיוק 111951
בדיוק כמו החכמולוג שראה אותי מפרקת חצי בגאז' כדי להוציא גלגל ספייר, עצר לידי ואמר בקול בטוח: "שמת לב שיש לך פנצ'ר?"
קרה לי משהו דומה. 113102
פעם, באמצע נסיעה, התברר לי שהאגזוז נפל (לא קשה היה להבחין בצינור כסוף ארוך שנגרר מתחת לרכב). כיוון שלא את כל התקלות ברכב אני יודעת לתקן, החלטתי לעצור רכבים חולפים, כדי שאולי מי שיעצור לי יידע להשיב - ולו באופן זמני - את האגזוז למקומו. די מהר עצרה לי מכונית, ומייד הסברתי לנהג שנפל לי האגזוז. הוא חייך בהבנה, בדק את הרכב מכל כיוון אפשרי, ולאחר 20 דקות של בחינה מדוקדקת, בישר לי בידענות שנפל לי האגזוז. אה.
מנותק מן הנושא (או אוף-טופיק, למלעיזים) 113138
מה קרה לדג?
הוא לא היה קשור לזה. 113150
הארוע הנ''ל התרחש בתקופת טרום-פישאיי, בה הוא בכלל גר בדגניה.
הוא לא היה קשור לזה. 113152
התכוונתי, מדוע מופיעים כאן לפתע אנשי דג? לא התעדכנתי בו כבר חודשים, אולי קרה שם משהו?
קרה לי משהו דומה. 113291
גם לי נפל האגזוז, אבל זה היה בדרום הרחוק, בלילה, בכביש ריק, לבד עם שתי ילדות באוטו. איכשהו מצאתי חוט ברזל בבגאז', הרמתי את האוטו עם ג'ק ואילתרתי קיבוע של האגזוז לאנשהו, אין לי מושג לאן. זה הספיק עד הבית, ארבע שעות נסיעה.
למחרת הלכתי לתקן. איש האגזוזים לא האמין לי שאני זו שקשרתי את האגזוז. לא יכול להיות. בחורות לא יכולות לעשות דברים כאלה.
סיפור יפה 113294
עכשיו את יכולה לגלות את הסוד: מי הגבר שעזר לך?
בדיוק 111961
נודניקים לא יודעים תמיד שהם נודניקים. זה לא נראה לי כמו דבר שהוא מובן מאליו, לו הייתי יודע שאני נודניק, הייתי נלחם בזה בשביל למנוע זאת, ועדיין, יכול להיות שבלי משים הייתי מנג'ס למישהו, והייתי שמח לו אותו מישהו היה טורח להעיר לי.
אנשים שמדיפים ריח רע והם גם טטרנים אינם מודעים לריחם הרע. גם אם אינם טטרנים יתכן כי התרגלו, ואינם שמים לב לכך.
תתרנות 111962
או כפי שרשם לעצמו המ"מ בשיחתנו בתחילת הטירונות: סובל ממום לב מולד (תתרנות)
בדיוק 112032
לגבי ריח, למיטב הבנתי המוח "מסנן", ברוב המקרים, את ריח הגוף שלך-עצמך. לכן רק במקרים קיצוניים תוכל להרגיש שאתה מסריח, גם אם אינך תתרן.

(ויתקנו אותי הרופאים שבקהל?)
תתרן בלתי נלאה 112213
לא ממש מהזוית המדיקלית - המוח מסנן כמעט כל קלט חושי קבוע שהוא חשוף אליו במשך זמן מה (יש יוצאי דופן, יעידו המטנטנים), ונשאר אדיש לרמה קבועה שלו, אם כי מגיב לשינויים. כך שההגיון אומר שאדם לא מריח את עצמו רוב הזמן, אלא רק כשריח הגוף שלו משתנה, כמו למשל במקרה של הזעה מאומצת או של אכילת חילבה/שום/אספרגוס.

וסוגיית הריח היא עדינה ביותר. איך מעירים למישהו שיש לו ריח לא נעים מהפה? לעתים מדובר במפגע של ממש שמקשה על תקשורת פנים אל פנים. האם ייתכן שלאדם תהיה צחנת פה של בואש, שקוטלת כל חי במרחק מטר מהבל פיו, ושהוא לא יהיה מודע לזה?
תתרן בלתי נלאה 112557
שיטה שעובדת לא רע (כלומר, גם מסלקת את המפגע וגם לא פוגעת) היא להוציא מסטיק או סוכריות מנטה מהתיק, לאכול אחד ולכבד את הצחנן.
מי כאן מנוי נשיונל ג'יאוגרפיק? 112713
בהוואי אנשים מברכים זה את זה בכך שהם מצמידים מצחים זה לזה, ונושפים אחד על השני "הה!" את רוח החיים. גוועלד, זה במקום לחיצת יד!
געוואלד! 112925
סליחה, זה מרוב התרגשות 113122
אנקטודה 112744
בימים הישנים שלמדנו כימיה פתולוגיה במרפאות האפלות של תל השומר, נתקלנו בזוג אחיות עם מוטציה ביוכימית מוזרה שגרמה להן להריח כמו דגים מקולקלים.
(נדמה לי שהן היו היחידות בעולם עם המוטציה, או לפחות היחידות שהיה דיווח לגביהן).

למזלן, שתיהן היו גם תתרניות. הטבע דואג לאזן.
בדיוק 112251
אז זהו, שאנשים שיש להם ריח פה והם גם תתרנים - סביר להניח שמישהו כבר הספיק להגיד להם את זה. ככה זה אנשים - נשמות טובות שתמיד רוצות לעזור.
בדיוק 112370
לא ממש, כי יש מסטיקים, ומשחות שיניים, ושאר ירקות, היכולות לפתור את בעית ריח הפה - אם הבעיה קיימת, סביר להניח שהאדם המדובר אינו מודע לה. (או שלא איכפת לו, ואז לא איכפת לי להעיר לו.)
112706
עליתי אתמול למעלית באחד הבניינים באוניברסיטה. ביחד עלו איתי קבוצה גדולה של סטודנטים כאלה שמכירים אותי. האחרון שעלה התלבט אם לעלות או לא כיוון שהמעלית היתה עמוסה. הסטודנטים אמרו לו לעלות בכל זאת.
וכך בדרך למעלה, מישהי שם אמרה משהו על אסף שהוא רזה כל כך וזה בסדר, המעלית תשרוד. היו צחוקים.

מה אני רוצה לומר?
אני רוצה לומר שאם היתה שם שמנה והייתי אומר לה שאני מקווה שהמעלית תצליח לעלות למעלה אז נראה לי שזה לא היה מתקבל כל כך יפה באוזני השומעים אותי.

כן, אני יודע שיש שוני בין לצחוק על שמנים ועל רזים. וכן, זה כבר לא ממש מעליב אותי כשצוחקים עלי. אבל אני זוכר זמנים שהרגשתי אחרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים