בתשובה ליובל רבינוביץ, 20/10/00 15:05
הקטנה מבין שתי רעות 11176
"בשמחה אוכל את בשרם של היהודים" (הציטוט הנכון הוא של ה"כובש שלי" ולא של "היהודים" אבל זה פרט לא חשוב).

- לא קשה למצוא ציטוטים גרועים יותר ופחות מפי ילדי ומבוגרי ישראל. האם לא שמעת בחייך את המשפטים הבאים ? אני שמעתי אותם יותר מפעם אחת, אומנם לא בכלי התקשורת אבל זה לא רלוונטי.

"צריך להרוג אותם עוד כשהם תינוקות"
(החלף את להרוג בלרצוח/לזרוק לים ועוד).
"ערבי טוב זה ערבי מת".
"צריך לעשות להם מה שעשו לנו בשואה"
ועוד...

"אני מוכן שאני וכל ילדי נמות על זכותנו בירושלים".

משפט מקביל :
"טוב למות בעד ארצנו".
דור שלם של ילדים ישראלים גדל בעבר על הפתגם המיתולוגי הנ"ל.

בקיצור : אולי תוכל למצוא אצלם משפטי שנאה מחרידים ואיומים יותר (אין לי מושג מה הכלי למדידה זאת), אבל מעניין אלו משפטים כל בן לאום אחר היה הוגה כאשר הוא נתון תחת כיבוש עשרות שנים...
הקטנה מבין שתי רעות 11211
אני אמנם לא שמעתי בפרוש וברצינות ביטויים כגון אלה שהבאת אבל אני סומך על עדותך.
עם זאת זה שלא שמעת את הביטויים האלה בתיקשורת זה פרט מאד רלוונטי. אני גם חושב שלו הושמעו ביטויים כאלה באזני מחנכיהם של הילדים אותם שמעת הם בודאי היו מעירים לילר ומסבירים לו שדבריו אינם ראויים.
מה ששמענו מפי אותו ילד הוא טקסט שהושם בפיו ע"י מחנכיו ושכמוהו, וגרועים ממנו תשמע כל העת באמצעי התיקשרות שלהם. זה ההבדל הגדול , ואני מתפלא שלא הבחנת בכך בכחות עצמך.
האמירה "טוב למות בעד ארצנו" אינה מבטאה כלל שנאה לבן אדם אחר וכלל אינה לעניינו.
וכדי להסביר מדוע צריך להביא כל אמירה יחד עם הנסיבות שבגללן נאמרה אספר סיפור.
אני אמרתי פעם: "את אלה צריך להרוג כשהם קטנים.", והנסיבות היו אלה:
בקורס מתמטיקה (עד כמה שזכור לי , בשנה ב') הסביר המרצה נושא מסויים מאד כבד. אנחנו ישבנו ונענקנו.
לבסוף כשסיים העיר המרצה : את זה הוכיח (וכאן הוא נקב בשם של אחד מגאוני המתמטיקה הקלסיים שלצערי שכחתיו.) בגיל 12.
למשמע הדברים האלה אמרתי את מה שאמרתי, ואני מקווה שאיש לא נוטר לי על כך טינה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים