בתשובה לנגה, 09/12/02 19:18
סיפורים קצרצרים 111794
טוב, מד''ב זה לא ממש ספרות. יש יצירות מופת בתחום המד''ב, אך אין מה להשוות בין העניין והסקרנות שמעוררים ספריו של א.ס. קלארק בעושר התיאורי של 'הערים הסמויות מעין' או 'עיין ערך אהבה'. וקלארק הוא מן הספרותיים שבסופרי המד''ב.
יוצא הדופן בהכללה גסה זו הוא ראי ברדבורי שכתב ספרות יפהפיה ובכ''ז מד''בית.
סליחה, אבל זו שטות מוחלטת. 111805
בשיא הרצינות - זו אחת ההודעות הרחוקות ביותר מן האמת שקראתי באייל אי פעם.
על מנת להבהיר את הנקודה עד תומה:
א. מד"ב הוא, בין השאר, ז'אנר *ספרותי* בו ניתן לעשות שימוש, כבכל ז'אנר אחר. באותה מדה היית יכול להגיד כי ז'אנר המערבון או ספרות הבלש אינו ממש ספרות. ניתן לכתוב מערבון זבל, וניתן לכתוב מערבון מפעים, מלא תובנות על אופיו של המין האנושי ושאר ירקות. עצם הסיווג כ-"מערבון" אינו קשור לכך במאומה.
ב. רואים כי הכותב אינו מעודכן בשדה המד"ב העכשווי, ההולך ונוטה עוד יותר לכוון הספרות. אפילו כותבי המד"ב של שני העשורים הקודמים ניפקו פרוזה עשירה - ראה את וויליאם גיבסון כמקרה מייצג, ולא רק הוא. דוגמה עכשווית טובה היא דן סימונס, אגב.
ג. גם בשדה המד"ב הותיק, כנראה, לא טרח המחבר לעשות שיעורי בית. פיליפ ק. דיק, סופר שפעם בין משנות החמישים ועד תחילת שנות השמונים, כתב טקסטים מורכבים ומעוררי מחשבה לא פחות מבורחס. למעשה, בדרך כלל הראשון מעניין יותר מהאחרון. אלפרד בסטר, שפעם משנות הארבעים עד שנות השמונים, כתב עלילות ששדה הספרות ה"רגילה" פשוט לא יכול להתחרות בהן - אין לו את הכלים. קורדוויינר סמית' (שנות החמישים והשישים, כמדומני) כתב סדרת סיפורים המתארת היסטוריה עתידית שלמה ומפעימה, מרגשת לא פחות מכל ספר זוכה פרס נובל שתוכל לחשוב עליו - אולי אף יותר. ספר המד"ב הבדיוני היחיד שכתב, "נורסטריליה" (השייך גם הוא לאותה היסטוריה), הנו דוגמה ומופת לכתיבה באשר היא.
אלה לא דוגמאות בודדות. נכון - הרבה סופרי מד"ב כתבו סיפורים וספרים פשטניים, אך - הפלא ופלא! - המון סופרים "רגילים" עשו כך גם הם!
בקיצור - כדאי לכותב מלמעלה לחזור לדיון בעוד כמה שנים, אותן כדאי שיבלה נעול בביתו, קורא.
את'ה לא נחמד'ה 111808
לכ'י תקרא'י את פרימו לוי, אומברטו אקו, צ'ארלס בוקובסקי, קורט וונגוט, אנטון צ'כוב, דוד גרוסמן ומאיר שלו. אח''כ בחר'י באקראי את אחד מספרי המד''ב החביבים עליך ותראה'י על מה אני מדבר.
ואם זה לא יעזור, שמאור יעזור לי.
אתה לא מעודכן. 111812
כמו שניר אמר, במהלך השנים התפתחה והשתפרה כתיבת המד''ב, וכיום, במיטבה, היא ''ספרותית'' לא פחות מהספרות הכללית.

לדוגמאות שהוא נתן אני יכול להוסיף את תאודור סטארג'ון מהתקופה הקלאסית של המד''ב ואת ג'ין וולף מתקופתנו.
כמובן שניר לא נחמד. 111819
מצד שני, הוא צודק ואת/ה טועה.
ואם מותר לי להעיד על עצמי, מרוב הכותבים שציינת קראתי לפחות ספר אחד (מחלקם יותר), ואני מעדיפה ספר מד"ב טוב. לא שהם סופרים רעים (ממש ממש לא - אומברטו אקו הוא מהסופרים האהובים עלי, יש לי פינה חמה בלב למאיר שלו וכנ"ל גם לאנטון צ'כוב), אבל סופרי מד"ב מעזים להתמודד עם שאלות הרבה יותר גדולות וקיצוניות בכל הנוגע לטבע האנושי, ולא מושכים ידם גם מהעיסוק המינורי והאישי. לטעמי, זה עושה ספרות הרבה יותר טובה.
אמרתי לך לחכות לי בארון! 111823
אני קראתי. ואתה?
מתוך הרשימה שלך קראתי את וונגוט (שהיה, אגב, סופר מד"ב, גם אם סרב להצהיר על עצמו ככזה), אקו, שלו, גרוסמן. קראתי גם סרוונטס, נאבוקוב, סאראמגו, מלוויל, בורחס, דוסטוייבסקי, סלינג'ר, פירסינג, אירווינג, ג'ויס, קסטנר, ועוד רבים וטובים.
עכשיו לך *אתה* ותקרא את ספריהם של אלה שהזכרתי בהודעתי הקודמת. לאחר מכן, חזור לכאן בבושת פנים והתנצל.
סיפורים קצרצרים 127859
בלאעחס.
מד''ב הוא ז'אנר מכובד. מאוד.
כמו בכל ספרות אחרת, יש בו יצירות מופת. וגם בפנטסיה.
אנא הרגש חופשי ללכת ולתחוב את ראשך בדלי מים.
סיפורים קצרצרים 127862
ברוך הבא בצל קורתנו.
להלן קורס מזורז למתחילים בהלכות-האייל: בתגובה שלך יש הרבה יותר מדי מן השורות הראשונה והאחרונה, והרבה פחות מדי מהשורות שביניהן.

[כדה"ב, אם זה מה שמקובל להגיד במקרים כאלה]

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים