בתשובה לאדון חרדון, 10/12/02 19:56
ועכשיו לעניין 112017
ערן בילינסקי • בתשובה לאדון חרדון יום ג', 10/12/2002, 20:09
אני חושב שאין טעם בדיון לאחר הסרט - אני לא תומך במשרד ההסברה המנוח וברעיונות של "חינוך הציבור והכוונתו". אף אחד לא בא לראות את הסרט כדי לשנות את דעתו, ואף אחד לא רואה אותו כדי לגבש דיעה על מה שקרה בג'נין. אין לי בעיה עם זה שד"ר צנגן קם ונשא את דברו אחרי הסרט (והושתק) כל עוד הוא לא פוגע פגיעה חמורה מדי בסדר הציבורי. עם זאת אני הייתי ממליץ גם להקים דוכן ברחבת הסינימטק (כמו הדוכנים של אירגונים שונים ששוכנים שם מדי פעם) בו יחולקו עלונים המפרטים את גרסתו של ד"ר צנגן ומוכיחים את השקרים שבסרט. הייתי ממליץ גם על הפקת סרט תגובה, אולי בתמיכת דובר צה"ל, אבל אולי גם באופן עצמאי, שיציג את אותם שקרים.

איפה עובר הגבול? כמה שיותר רחוק, לטעמי, רק בפרסומים שיש חשש שיגרמו לפגיעה ממשית. מותר להעליב, מותר לפגוע, מותר גם לשקר, ואפילו במצח נחושה - כי תמיד הצד השני יכול להוכיח שדבריו של הצד הראשון הם שקר. עם זאת, אני לא פוסל את מושג "הוצאת הדיבה" כעבירה - מי שמשקר, שישלם על זה.
ועכשיו לעניין 112026
אמיר קורן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 10/12/2002, 20:47
אז תחליט כבר. מי שישקר שישלם על זה, או שמותר לשקר להעליב ולפגוע (כל עוד אין פגיעה ממשית כמובן, כשכבר פוגעים) במיוחד כשמדובר בסכסוך דמים שבו המדיה משמשת כנשק שיכול להשפיע ואף משפיע על חיי כולנו.

תסלח לי, אני לא רוצה לפגוע בך חס וחלילה למרות שברור לי שלא תיפגע ''ממשית'' (אלוהים יודע למה התכוונת) אבל אתה מלא בשטויות.
ועכשיו לעניין 112136
ערן בילינסקי • בתשובה לאמיר קורן יום ד', 11/12/2002, 0:27
מי שמשקר ישלם על זה, אבל אני לא אמנע ממנו לשקר. לא ברור לי איך המדיה משמשת כנשק. אף אחד עדיין לא נהרג ממצלמה. המדיה משמשת אולי כנשק במלחמה על דעת הקהל. אם כך - שפר את ההתנהלות של מדינת ישראל עם המדיה. חשוף שקרים פלסטינים.

אני מלא בשטויות? עכשיו אני מבין מה זה העשרים קילו המיותרים האלו שאני מנסה להפטר מהם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות