בתשובה לאדון חרדון, 10/12/02 23:54
ועכשיו לעניין 112191
הסרט אינו משמש להסתה. אף שקר אינו יכול להיות הסתה בפני עצמו. הסתה היא קריאה לפעולה. כאיש ימין, אני בטוח שאינני צריך להסביר לך את הסכנה שבהרחבת יתר של המושג ''הסתה''.
כפי שש''ק ריש אמר, מדינה אינה יכולה לתבוע דיבה במקרה כזה. יתכן שהחיילים בג'נין דווקא כן יכולים, ואם כן - עליהם לעשות כן (ובראשם אותו צנגן), ובכך להוכיח בבית המשפט את טענותיהם. מרגע שבית המשפט יקבע כי מדובר בשקרים, הוא יוכל לקבוע תנאים להקרנת הסרט (כמו הקרנת שקופית בתחילתו שתקבע כי הדברים האמורים בו הוכחו כשקריים), אבל גם הוא, אני מאמין, ימנע מלאסור את הקרנתו של הסרט.

חופש הביטוי אינו צריך להיות מוגבל בשום אופן. לא צריכים להיות קריטריונים של מה לגיטימי ומה לא - הכל לגיטימי, כל עוד לא הוכחה פגיעה ממשית (ולא סתם ב''רגשות הציבור'') בבני אדם. החיילים בג'נין יכולים לטעון לפגיעה בשמם הטוב, ולכן לדעתי יש להם קייס לתביעה. המדינה, מה לעשות, אינה אדם.
ועכשיו לעניין 112255
קריאה לפעולה כשלעצמה איננה אפקטיבית אם אינה מתבססת על טיעונים כלשהם. טיעונים כאלה משמשים בסיס להסתה כאשר הם שקריים, מעוותים ומגמתיים בצורה שמהווה סילוף מכוון של המציאות. האם יש לך ספק שהסרט ישמש כחומר תעמולה בידי חוגים אנטישמים הקוראים להשמדת ישראל ולהשמדת עם, הן במדינות ערב והן באירופה?
ועכשיו לעניין 112369
כל דבר יכול לשמש לתעמולה כלשהי בידי מישהו. האם תדרוש גם לצנזר עבודות אקדמיות שיוכיחו דברים שעשויים לשמש כתעמולה בידי אויבינו?

ושוב - ההחלטה של ועדת הצנזורה אינה משפיעה על הפצת הסרט בקרב אויבינו, אלא רק בקרבנו אנו. לפיכך, לטיעונים שלך אין כל קשר להחלטה עצמה.
ועכשיו לעניין 112375
זוהי התעלמות מהמציאות, היתממות והצטעצעות. עבודות אקדמאיות הן דבר אחד; סרט שנועד מראש לשמש כחומר תעמולה, כבסיס להסתה, לספק עילה והצדקה לשפיכות דמים - בדיוק אותה שפיכות דמים שהולידה את 'חומת מגן' והפעילות בג'נין - ראוי בהחלט שיתייחסו אליו ככזה.

אוסיף ואחזור עוד פעם נוספת על דבריי: לא הצעתי לצנזר את הסרט אלא להראות את השקרים שבו ולתת בידי כל אדם בישראל שיהיה מעוניין בכך כלים להשיב למי שיוסת על ידי הסרט ויעלה טיעונים המבוססים על תוכנו - כולל ערבים ישראלים ושמאלנים קיצונים שמן הסתם יוסתו על ידיו באופן אוטומטי, על אף שפרטים רבים וחשובים בו שקריים ואינם נכונים מן הבחינה העובדתית ('מטוסים וארטילריה הפציצו את המחנה'), ועל אף שחלק מן המשתתפים בו שיקרו ביודעין תוך כדי המבצע ואפילו ארגון אמנסטי בכבודו ובעצמו הגיע למסקנות שמהן נובע כי שיקרו.
ועכשיו לעניין 171579
בג"צ צירף את צנגן וחבריו כצד בסיפור פסילת הסרט להקרנה.
עוד בהרחבה על מה שקורה עם הסיפור של "ג'נין ג'נין" נכון להיום - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...

(כיביתי והדלקתי את המחשב והפלא ופלא אתר "הארץ" עולה לי אחרי שעשה בעיות כל היום).
ועכשיו לעניין 180396
ההסתה היא כנגד מדינת ישראל וצה''ל, ולא כנגד חייל כזה או אחר.
כשבכרי מראה צילום של טנק נוסע, ובנפרד פלשתינים שוכבים על הכביש (כמו שבאירוע מותו של הילד מוחמד דורה צולמו הילד והאביו, ואחר כך צילום של חייל ישראלי יורה, שנלקח מאירוע אחר), פניו של נהג הטנק לא נראים, ואיש לא יכול להגיש תביעת דיבה אישית.
בכרי לא צילם את פניו של איש מהחיילים כי הוא לא היה במקום בזמן הקרב.
ובכל זאת הסרט כולו הוא הסתה והוצאת דיבה עלינו ועל צה''ל, כשם שאותו מטיף שנעצר אתמול על הסתה לא כיוון (כנראה) אד דבריו למישהו פרטי.
סכויה של תביעה כזאת בבתי המשפט אצלנו, תלויים, כמובן בעמדתם האישית של השופטים יותר מאשר באיזו חשיבה אובייקטיבית שלהם על משמעות החוק.
בעליון, תיפול, לכן, כל תביעה כזאת, כי שם יושבים אנשי מרץ. אין שום סיכוי שיהיה רוב בהרכב, לשופטים בעלי עמדה אחרת, משום שברק הוא זה שקובע את ההרכב.
ועכשיו לעניין 180409
יש לי הסגות לדבריך:
לפי החוק הישראלי, חוק לשון הרע תקף לא רק על אדם פרטי, אלא במידה שווה על תאגיד ועל "חבר בני אדם" או "ציבור כלשהוא" (במקרה של חבר בני אדם או ציבור, יש החמרות מסוימות, העיקרית שבהן היא צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה).
מעבר לעניין הזה, לדעתי כמעט תמיד לשון הרע היא פגיעה ברגשות ואף פעם לא מדובר בפגיעה "ממשית" (לא ברור לי מה זה) - לכל היותר בפגיעה עקיפה עקב פגיעה בשם הטוב.
כמו כן, יש מדינות שבהן חובת ההוכחה היא על הנתבע (כלומר הוא זה שצריך להוכיח את נכונות הפרסום).

בת'כלס, אני מניח ששופטי בג"ץ מבינים את החוקים האלו הרבה יותר טוב ממני ומן הסתם החליטו החלטה נכונה ועניינית, אני לא רואה סיבה כלשהיא לפקפק בכך.
יתר על כן, לדעתי לא כל עוול או אי-הסכמה צריכים להגיע לבית-משפט ובפרט במקרה האמור (ומי שלא מסכים אותי, יכול לתבוע :) ).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים