בתשובה לאדון חרדון, 10/12/02 19:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשצנגן ואחרים מספרים לכם על לחימתנו ההירואית והמוסרית בג'נין, אל תשכחו את דובי כורדי. למי שבכל זאת שכח: http://www.gush-shalom.org/archives/kurdi_heb.html |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכחו כמה קל לעבוד על ''עתונאים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שמישהו ירצה להכחיש את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אוף, איזה דיון מביך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור את אשר עשה לך איתן אורן, בשיתוף השב''כ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי כורדי למיטב הבנתי עשה את מלאכתו נאמנה והציל את חייהם של אנשים רבים. בג'נין יכולנו להפציץ מהאויר ולגמור את הסיפור בקלות יחסית בלי לסכן חיי אדם. מאחר שאנחנו מטומטמים, ומפחדים ממה יגידו אנטישמים מחוץ ומבית (כמוך) כאחד, בחרנו לשלוח חיילים למשימה הבלתי אפשרית ולא הגיונית של סריקות מבית לבית בסמטאות הצרות של מחנה הפליטים בג'נין, והקרבנו את חייהם של מספר דו ספרתי מהם על מנת להציל את חייהם של מחבלים ושל סייעניהם. מדינת ישראל, לכן, צריכה לשאת אות קלון בשל התנהגותה באירועי ג'נין, בשל הפקרה צינית של חייליה ולוחמיה והעיוות המוסרי המתבטא בנסיון להימנע מהקלון על ידי הקרבה עצמית. גילינו, בפעם נוספת וכואבת, שסופה של דרך נפסדת זו הוא לקבל גם את הקלון וגם את ההקרבה. כולי תקווה שבמבצעים הבאים מדיניות אומללה זו לא תצא לפועל, ואם צריך, נפציץ את מוקדי הטרור מהאויר תוך סיכון מינימלי של חיי אדם מצידנו. נפלא מבינתי כיצד אינך יכול לחוש ולו את ההערכה המינימלית ביותר עבור מי שמסכן את חייו ואף מקריב אותם על מנת שתוכל לשבת בנוחות בביתך ולכתוב דברי הסתה נגדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן אדם טוב יותר ואמיץ מכל הליברלים האנטי ציונים שכאן מדגישים בדף האתר שם של גוש שלום נקודות על כמה האדם היה לא אנושי, חייתי, וחסר רגש. חבל שהם לא הדגישו ציטוטים אחרים שלו מתוך הכתבה שהראו שהוא בדיוק ההפך. דואג לחיילים שלנו, לחיים של האזרחים שלנו שם, וגם אדם בעל אופי אוואנטוריסטי וחסר פחד שהוא האופי שהופך חייל ללוחם אמיתי טוב שהוא היה שם וטוב שהיה מי שביצע את העבודה שלו ללא ייסורי המצפון המטופשים של אנשי שמאל קיצוני. הוא היה מוסרי בדיוק כמו ד''ר צנגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. אבל בואו נראה מה יש לחייל האמיץ כורדי לומר על ביקורות מסוגו של בכרי: ------- "אם היו נותנים לי שלושה שבועות, הייתי נהנה יותר. אם היו נותנים לי להרוס את כל המחנה. אין לי רחמים. כל ארגוני זכויות אדם והאו"ם שהתעסקו עם ג'נין והפכו את מה שעשינו שם לכזה סיפור, סתם מבלבלים את המוח. שקרנים. הרבה מאד מהקירות בבתים התפוצצו לבד, רק מהנגיעות הכי קלות שלנו. נכון שבימים האחרונים מרחנו את המחנה. וכן, היתה לזה הצדקה. הם תפרו לנו את החיילים שלנו. היה להם צ'אנס להיכנע." ------- יש כאן גישה כפולה: מצד אחד "שקרנים", ומצד שני "כן, היתה לזה הצדקה". את הגישה הכפולה הזו רואים היטב אצל כל מגני השקרים האנטישמיים של בכרי. מצד אחד מדובר בעלילה אנטישמית מרושעת. מצד שני דובי כורדי עשה את עבודתו נאמנה, אותו דובי כורדי שמצהיר - ------- "ברמקול הזהירו אותם שיצאו לפני שאני נכנס. אבל אני לא נתתי צ'אנס לאף אחד. אני הייתי נותן לבית מכה חזקה כדי שייפול הכי מהר שרק אפשר. רציתי להספיק הכי מהר כדי להגיע לבתים האחרים. להספיק הרבה. אחרים אולי התאפקו. או שהם מספרים שהתאפקו. שלא יספרו סיפורים" ------- אם זוהי עבודה נאמנה, אילו שקרים נשארו לבכרי להמציא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין שאלתך האחרונה, אם היא לא היתה רטורית: מי שקרא את דברי דר' צנגן נוכח שגם אחרי דוביכורדי ניתן להמציא קצת שקרים אם באמת רוצים. החלק העוד יותר יפה הוא שניתן אפילו להאמין בשקרים האלה אם רוצים, והחלק הכי מוצלח הוא שיש כאלה שבאמת רוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שד"ר צנגן הצביע על חלק מהשקרים האחרים. את שאר השקרים הפלסטינאים אפשר למצוא כאן בכתבה על הכורדי. "הייתי נהנה יותר. אם היו נותנים לי להרוס את כל המחנה. אין לי רחמים" הפלסטינים הציגו כאליו אכן מרחנו את כל המחנה. בזמן שרק אזור קטן נהרס ושבו התרכזה הלחימה. "הרבה מאד מהקירות בבתים התפוצצו לבד, רק מהנגיעות הכי קלות שלנו" עוד הפרכה של שקרים פלסטינאים כאילו כל ההרס ומחיקת הבתים היתה שלנו, והם לא מילכדו את כל האזור המחורבן. יש אנשים במדינה שטוענים שציך לעשות גירוש מחיקה וטרנספר לערבים. האם זה מאמת את השקרים הפלסטינאים לגבי מה שאנו עושים שם? בקיצור אני לא רואה שום שקרים פלסטינאים הופכים לפתע לאמת רק בגלל שחייל מצהיר על כך שהוא היה מוכן לעשות את ההרס וההרג שלא נתנו לו לעשות. ההפך זה מוכיח כי אכן היתה שם מידה גדולה של רחמים וזהירות, משהו שלדובי הפריע. וכפי שכבר אמרתי, טוב שיש שם חיילים שמוכנים לזנוח את הגישה של האחות הרחמנית בזמן שיורים עליהם והורגים את חבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? מה? אה, הכורדי, לא הקננגיסר. אוקי. תמשיכו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |