בתשובה לדובי קננגיסר, 12/12/02 11:44
סיכום (ביניים) 112662
וואלה? חוץ מ"שואה" בכלל לא זכורות לי הקרנות מסחריות של סרטי תעודה בארץ. אתה יכול למנות חמש-שש מתוך עשרות הדוגמאות?
סיכום (ביניים) 112665
בטלוויזיה יש הרבה, ובסינמטקים יש כל יומיים, בערך.
סיכום (ביניים) 112668
בטלוויזיה לא צריך אישור של הצנזורה, ובסינמטקים גם לא, הלא כן? כלומר, החריג במקרה הזה מבין העשרות האחרים הוא שהייתה פנייה לצנזורה לצורך הקרנות מסחריות?
סיכום (ביניים) 112669
את ג'נין ג'נין התכוונו להקרין בסינמטק. בגלל זה הייתה הפנייה. אני מניח שזה אומר שהסינמטק נמצא בתחום השיפוט של הצנזורה.
אבל גם עצם הפנייה היא מספקת לצרכינו.
סיכום (ביניים) 112672
משהו פה לא מסתדר לי. הסרט כבר הוקרן בסינמטק, למרות ולפני שהצנזורה מנעה את הקרנתו המסחרית. האם אתה מסכים שמה שמייחד את ג"ג מיתר עשרות הדוגמאות הוא שנעשתה פנייה לצנזורה לאישורו להקרנה מסחרית?
סיכום (ביניים) 112675
הוא הוצג פעם אחת, והצגתו בעתיד תאסר, גם בסינמטק. לפי מיטב הבנתי.
אני חושב שזה תנאי מספיק בפני עצמו, אבל יש עוד כל מיני תנאים מספיקים - ובראשם העובדה שהוא נפסל (אני מניח שהיו פניות לפסילה גם לגבי סרטים אחרים, אך הן נדחו).
סיכום (ביניים) 112677
כלומר כל אותן "עשרות" דוגמאות הן רק בגדר הנחה שלך? אני לא שותף להנחה הזו. נתונים יעזרו.
סיכום (ביניים) 112681
איזה עשרות דוגמאות? של סרטי תעודה לא ממש פרו-ציוניים שמוקרנים בסינמטק? לך לסינמטק הקרוב למקום מגוריך, קח תוכניה של כל חודש שהוא, ותמצא, להערכתי 2-5 סרטים שכאלו, שלא נפסלו.
סיכום (ביניים) 112685
גם ג"ג הוא סרט תעודה לא ממש פרו-ציוני שמוקרן בסינמטק. אתה טוען שהוא זכה ליחס ייחודי. אני משער שהסיבה לכך היא בקשתו ליחס ייחודי: קבלת אישור הצנזורה להקרנה מסחרית. הסרטים האחרים שאתה מדבר עליהם, או שלא ביקשו אישור כזה, או שביקשו ולא קיבלו אותו (ולכן לא הוקרנו באופן מסחרי). מכיוון שב-‏14 השנים האחרונות הצנזורה לא פסלה סרטים, נשארת האפשרות הראשונה: ג"ג מתייחד בכך שהוא הוגש לצנזורה.
סיכום (ביניים) 112686
אני חשבתי שההקרנה בסינמטק היא מסחרית.
סיכום (ביניים) 112688
אני סמוך ובטוח שאילו ההקרנה של ג"ג, שלא אושר ע"י הצנזורה, בסינמטק הייתה פלילית, אזי אתה, אני, מוחמד ואליקים היינו שומעים על כך כבר מזמן.

איך זה עובד? אני לא יודע בדיוק, אבל יש לי כל מיני רעיונות: ההקרנה בסינמטק היא "לימודית", או שהיא במסגרת "ארוע סגור" (לכל מי שקנה כרטיס חברות חד-פעמי וקצר-מועד במועדון שוחרי ג"ג שליד הסינמטק, נניח), או שהיא חלק מארוע הכולל גם צפייה בסרט (וגם כניסה לאולם ויציאה ממנו), או שבכלל מספיקה העובדה שהסינמטק הוא מלכ"ר, ולכן ההקרנה היא לא-מסחרית.
סיכום (ביניים) 112697
אני הבנתי שהוגש ערעור או משהו לוועדה לקראת הכוונה להקרין את הסרט בסינמטק, ולכן ההחלטה.
סיכום (ביניים) 112701
אני מצטער, אני לא מוצא זכר לכך בדיווח ב-ynet, ואני לא שמעתי על כך משום מקור אחר, ולא על הליך "ערעור" בפני המועצה (שאני מבין שהערכאה אליה פונים מעליה היא בג"ץ). צר לי, אבל אתה לא מתחיל לשכנע אותי אפילו שכל עשרות הסרטים עליהם אתה מדבר, שהוקרנו בסינמטק או בטלוויזיה, זכו לאישור להקרנה מסחרית מאת המועצה.
סיכום (ביניים) 112703
קראתי מחדש את הידיעה בYנט (וגם בהארץ), ועושה רושם שאתה צודק, ולכן אני חוזר בי מכל מה שאמרתי בפתיל הנוכחי. מעניין יהיה לראות כיצד תתייחס הצנזורה לכל אותם סרטים א-ציוניים שיצרו יהודים ישראלים, לו תתבקש להתייחס אליהם.
גוש שלום קוראים את מיץ פטל? 112769
סיכום (ביניים) 112700
איך זה עובד? מי שרוצה להציג סרט בהקרנה מסחרית צריך לקבל אישור מהמועצה לביקורת סרטים, ומי שלא רוצה להקרין באופן מסחרי לא צריך?
סיכום (ביניים) 112708
ההנחה שלי היא שלא ניתן למנוע הקרנה פרטית של הסרט, גם אם היא מסחרית. בניגוד לרוח הדברים בדיון הזה, הסרט לא ''צונזר'', אלא רק נאסרה הקרנתו ע''י המועצה לביקורת סרטים.
אולפני קולנוע בארץ מחוייבים למועצה לביקורת, וע''פ חוזה נאסר עליהם להקרין לקהל הרחב את סרטים שהמועצה אוסרת להקרנה. לכן, אם רוצה אדם או ארגון כלשהו לגבות סכום מסויים באופן פרטי - אין מי שיעצור בעדו.
סיכום (ביניים) 112759
גם את פקודת סרטי הראינוע (1927) לא הצלחתי למצוא ברשת.
סיכום (ביניים) 112760
אם תזכיר לי בערב, אני יכול לבדוק בעותק שלי של תקדין.
סיכום (ביניים) 112806
(פדאור, לא תקדין. לא משנה)

פקודת סרטי הראינוע 1927:
(בהגדרות אין הגדרה לסרט ראינוע, ראוי לציין)
4. אסור להציג סרט בלי רשות.
(1) אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע"י המועצה.
(2) לצורך סעיף זה, רואים סט [כך] כאילו הוא מוצג כשמציגים אותו לראווה לשני בני-אדם או יותר, לרבות המכונן של מכונת ההצגה, בכל שעשוע ציבורי‏1

6. בקשה למועצה בדבר אישור
(1) כל הרוצה את אישורה של המועצה להצגת סרט צריך לפנות לשם כך בכתב למועצה ולפרט את שם הסרט, נושאו ותיאורו, ועליו להגיש סידרה של צילומים מכל מחזה הנכלל בסרט, והעתקים מכל תמונה, צילום, מודעה או דמות שישמשו לפרסום הסרט; אם נדרש בכך, עליו לגולל את הסרט בפני המועצה.
(2) המועצה רשאית, עפ"י הכרעת דעתה, ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו או כל מודעה על סרט, בין בתנאים מסויימים ובין בלא תנאים, וכן רשאית היא להימנע ממתן הרשות.

8. עבירות ועונשין
(1) כל המציג או מראה או גורם לאחר שיציג או שיראה כל סרט או חלק מסרט או כל תמונה, צילום, מודעה או דמות המפרסמים סרט,
(א) אשר לא סומן ע"י המועצה, או
(ב) אשר, לאחר שסומן, שונה או טיפלו בו באיזה אופן שהוא, פרט להפחתת ארכו של הסרט, מאז נקבע הסימן
(ג) [...] יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר חודש ימים או לקנס חמישים לירות.

9. חיפוש לשם מציאת סרט שאינו מאושר ומאסר אנשים הנוגעים בדבר
(1) כל חבר מחברי המועצה וכן קצין-משטרה גבוה, פקיד מחוזי או פקיד ממשרד החינוך המורשה ע"י מנהלו, רשאי להיכנס בכלעת לכל מקום המשמש לשעשועים ציבוריים שבו מוצג סרט-ראינוע.
(2) [...] רשאים בלא צו-חיפוש, להיכנס בכל עת למקום כזה ולסדר חיפוש בו, ולהחרים כל סרט או חלק מסרט שיש חשש נכון להאמין שהוא מוצג שלא ברשות כזאת, ורשאים הם לאסור כל אדם שיש לגביו יסוד נכון להאמין שהוא מעורב בהצגה כזאת.

כבר אמרתי שזו חרפה שהפקודות המנדטוריות הללו עדיין מהוות חלק מספר החוקים שלנו? אז הנה, אמרתי.

1 שעשוע ציבורי - כמשמעותו בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935 (לא הצלחתי למצוא את הפקודה הזו במאגר).
איזהו חכם? הרואה את הנולד. 112867
פקודת הראינוע משנת 1927 מפנה לפקודת השעשועים הציבוריים משנת 1935?
איזהו חכם? הרואה את הנולד. 112910
בטח תיקון מאוחר. התיקונים אינם מסומנים. זה כמו שיש חוקים שבהם קנס אחד נקבע בלירות, אחד בשקלים, ושלישי בשקלים חדשים. תיקונים לחוק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים