בתשובה לכליל החורש נאורי, 12/12/02 19:43
קצת על המציאות 112853
במילים אחרות, אתה מעדיף לקחת את הסיכון העצום הכרוך בנסיגה חד צדדית, כלומר צעד בלתי הפיך שניתן להשלים תוך זמן קצר, במקום לתכנן תכניות לטווח ארוך, בגלל שיש פה תרבות שלטונית של לא לתכנן תכניות לטווח ארוך.

לא יודע, אני הייתי מעדיף למצוא דרך למסד את התהליך הזה בצורה כזאת שיהיה קשה למזמז אותו אח''כ. כלומר, לא כמו תהליך אוסלו, שנבנה כך שיהיה קשה לצאת ממנו, אבל לא נעשה שום דבר כדי לוודא שהצדדים לא יוכלו למרוח אותו.
קצת על המציאות 112996
אני חושב שניתן להתווכח על עניין ה''סיכון העצום,'' ועל מה בדיוק תכלול הנסיגה, אבל, בגדול, כן.

מצד שני, יש דרך למסד את התהליך הזה בצורה כזו, שיקשה על הבאים למזמז אותו אח''כ. למשל, אם כל העניין ישולב בתנאים מקדימים להצטרפות ישראל לאיחוד האירופי.

אני מסכים שאחד החסרונות העיקריים של הסכם אוסלו הוא, שנאמר שם הרבה על מה יקרה אם כן יקיימו הצדדים דברים, אבל לא על מה יקרה אם לא. הסכם אפקטיבי, בין צדדים שאין להם אמון או רצון-טוב הדדי, חייב להתבסס על אכיפה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים