על ציונים, שיטות לימוד ומחקרים. 113115
דב אנשלוביץ שבת, 14/12/2002, 10:38
הרעיון לבטל את שיטת הציונים בלימוד, הוא ללא ספק רעיון מהפכני, וככזה הוא כבר גורם לי להסתייג ממנו. איני חושב שמומחי החינוך יוכלו להצביע על מקרה, ולו אחד שבו החלפתם של אורחות החינוך השמרניות בכל מיני "פטנטים" חדשניים מבית מדרשם, הביאו לשיפור ברמת התלמידים. בהרבה מקרים גרמו שינויי תפיסה אלה דווקא לנסיגה ברמת התלמידים, ובסופו של דבר לחזרה לשיטות הישנות, אחרי שגרמו לנזק ולירידת רמת הידע של התלמידים.
אני חושב שיצא לי כבר להזכיר בעבר באייל את דעתי על כמה מהשיטות האלה.
השיטות החדשניות בלימודי המתמטיקה והמדע, למשל, נהגו ע"י מדענים שהם עצמם עברו את "המטחנה" הרגילה של מערכת החינוך, ובהגיעם דרכה להישגיהם המדעיים, ולעולם המעניין שבתוכו הם שרויים, נזכרו בהתחלה המשעממת של לימודי 1+1=2 , ורצו לחסוך לתלמידים את המבוא האפור הזה, ולהקפיצם ישר לתוך החלק המעניין. לא נראה לי שהייתה הצלחה גדולה בניסיונות האלה.
ידוע שבלימודי המדעים הישגיהם של התלמידים שלמדו במערכות החינוך השמרניות של מזרח אירופה גבוהים מאלה של תלמידי המערב, שבו יש נטייה לקבל שיטות חדשניות.
ממה שאני מבין גם "שיטת הבדידים" בלימודי החשבון הבסיסיים עומדת לנפוח סופית את נפשה, וכן שיטת לימוד הקריאה ע"י תפיסת מלים שלמות. זה נכון שכך בסופו של דבר פועל מוחו של יודע קרוא, אך בכל זאת הסתבר שהניסיון לדלג על לימוד קריאת ההברות הנפרדות של כל מילה, הביא לנסיגה גדולה ולהאטה בקצב לימוד הקריאה ע"י התלמידים הצעירים. ובכלל ידוע שב"חדר" היהודי הצליח "המלמד" ללמד קריאה ילדים רכים מאד בשיטות הישנות במשך דורות. למה בכלל החליט מישהו שצריך לשנות שיטות שהוכיחו את עצמן שנים כה רבות ?
אך נחזור לעניין הציונים.
ישנו פזמון הומוריסטי מאד ישן עוד מהתקופה של טרם המדינה ותיאטרון המטאטא בשם "צ'יק צ'יק בום בום", ויש בו השורה הזאת: "התלמידים שלנו מאד עצובים. כי כבר עבור שבועיים, ואין שביתת מורים. אי אי זה לא טוב . . . וכו' ". כלומר, העניין הזה שבו ההליכה לבית הספר של תלמידים מבתים רגילים (ידוע לי שדווקא ילדים שבאים מבתים עניים וקשים, אוהבים ללכת לבית הספר), אינה בעיניהם "כיף", אלא כורח וחובה, וכל זמן שהייתם בו הם מייחלים לחופש, או שתבוא סוף סוף שביתת המורים, כנאמר בשיר הישן הנ"ל, הוא עניין מאד ותיק, שככל הנראה גם ישרור עוד שנים רבות. אני חושב גם שעצם הכורח להליכה למקום הזה מתוך חובה הוא חלק חינוכי חשוב בהכנה לחיים. (ברור שאסור לוותר גם על החלקים ה"כיפיים" בשעות היום האחרות).
אז ללכת לבית הספר אנו מצליחים כך או אחרת להכריח את ילדינו, אך איך נכריח אותם גם לקלוט משהו בשבתם במקום הבלתי נעים בהגדרה הזה ? קשה לי לראות דרך אחרת מאשר מנגנון הציונים. בילדים ישנו יצר תחרותיות, והגיוני ששיטת הציונים תיתן להם איזו מוטיבציה גם לקלוט משהו בשבתם במקום המשמים הזה. נקודה זו לא הוזכרה כלל במאמר.
(כך גם איני מאמין בכל מיני בתי הספר החדשניים והפתוחים. לדעתי בית ספר כזה גורם בסופו של דבר נזק לתלמידיו.)
אבל במאמר מסופר על מחקרים שלפיהם דווקא היעדר ציונים מביא לתוצאות לימודיות יותר טובות. אני מוצא כאן את עצמי, בניגוד להטפותיי במשך שנים, מעדיף "היגיון" על מציאות מוכחת במחקרים. את הסתירה הזאת איישב בכך שאומר שאני מפקפק במהימנות של המחקרים האלה. כבר ראינו "מחקר" לפיו המחלה "איידס", אינה קיימת כלל, אלא מדובר בתופעות לוואי של תרופות הנגד, מחקר שנעשה ע"י אדם שקיבל לפני כן פרס נובל, וכבר ראינו כמה מחקרים לפיהם העישון בכלל תורם לבריאות. . . קראתי פעם דברים שכתב עזרה זוהר על מחקרים בעידן שבו הייתה מקובלת מתירנות מינית, לפיהם המתירנות הזאת מקטינה את האלימות בחברה. המחקרים האלה נעשו בחברה מסוימת באיזה אי שבו היה ידוע שיש מסורת של מתירנות מינית, ומחברת המחקר מצאה שרמת האלימות באי הזה פחותה. אחר כך כשהעידן הזה הסתיים, וחדל להיות אופנתי (בין השאר בגלל הופעת מחלת האיידס), נסעו "מדענים" לאותו אי ובדרך פלא גילו ששם דווקא רמת האלימות גבוהה מהממוצע . . . לכן, מחקרים, במיוחד בתחומי החינוך והחברה יהיו אמינים בעיניי רק אם לא יסתרו ע"י מחקרים אחרים במשך שנים רבות.
אני מניח שחוקרי החינוך ומפתחי השיטות החדשות בחינוך, לא ישבעו נחת מדעותיי השמרניות, משום שדעותיי אלה מערערות את ההצדקה למקצועם, אך זו בעיה שלהם, ואין צורך להרוס את החינוך בגללה.
גישתך מקוממת ומרגיזה. 113258
לוגי גרסקו • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 15/12/2002, 2:06
'מה שהיה הוא שיהיה'
'שינוי הוא בד"כ לרעה'.
אפשר היה להגיד את זה גם במאה ה- 18. ואז היינו נשארים עם לימודי לטינית ועונשים גופניים.
אפשר היה להגיד את זה גם על מבנה המדינה, והיינו נשארים במלוכה.
גישתך מקוממת ומרגיזה. 113269
דב אנשלוביץ • בתשובה ללוגי גרסקו יום א', 15/12/2002, 7:42
הבעתי התנגדות למהפכות. לא לשינויים.
גישתך מקוממת ומרגיזה. 113335
כליל החורש נאורי • בתשובה ללוגי גרסקו יום א', 15/12/2002, 15:57
מה רע בלימודי לטינית?
שאלה בקשר לשיטת הבדידים 113272
אבי • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 15/12/2002, 8:19
אתה יכול להסביר בקצרה, או להפנות אותי למראה מקום, שיסביר את חסרונות שיטת הבדידים? (אני דווקא זוכר אותה לטובה, משום מה)
שאלה בקשר לשיטת הבדידים 113298
דובי קננגיסר • בתשובה לאבי יום א', 15/12/2002, 11:08
מעריב, סופשבוע - כתבה שלמה על מערכת החינוך הישראלית וכשליה, בין השאר גם שיטת הבדידים.
יצויין ששנאתי בדידים. אני מניח שזה תלוי במידה מסוימת בהיותי עיוור צבעים, ואולי זו הסיבה שעד לכתבה הזו משום מה זכרתי תמיד שכל הבדידים היו בכתום דוחה.
תלמידים שאינם עיוורי צבעים, לעומת זאת, כך שמעתי, לומדים לספור בצורות מיוחדות, משהו כמו - צהוב שווה לבן ועוד כחול‏1.

‏1 חובבי הבדידים - נא לא לקפוץ עלי. אין לי מושג מה גודלו של כל בדיד.
תודה, אני כבר הולך לקרוא 113304
אבי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 15/12/2002, 11:21
שתי הערות, ממה שאני זוכר:
1. למדתי בדידים אחרי שלמדתי לחבר ולחסר
2. הבדידים מלמדים לוח חיבור ולוח כפל
שאלה בקשר לשיטת הבדידים 113340
אביב י. • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 15/12/2002, 16:16
עפ"י זכרוני החלוד: גודל הבדידים הוא בס"מ. אורך בס"מ עפ"י המספר המיוצג. 5 - 5ס"מ וכו'.

איך הם קבעו את הצבעים? אין לי שמץ...
שאלה בקשר לשיטת הבדידים 113376
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 15/12/2002, 19:13
אני רואה צבעים, אבל שנאתי כל בדיד ובדיד.
הייתי מחשבת את התוצאות, ואז נדרשתי לתרגם אותם חזרה לשפת הבדידים.
יותר מזה, בגלל שבין השנים החליפו את הצבעים, הייתי צריכה להזכיר לעצמי את שנת הוצאת קופסת הבדיד כחלק בחישוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות