המוסר מת, יחי החוק! 11329
הבעיה עם הסתמכות על המוסר במקום על החוק, היא שהחוק אמור לשקף את המקסימום מוסר שאפשר לכפות על האזרחים מבלי לפגוע בזכויותיהם. נסיון ליצור מוסר-יתר בחקיקה, גורם בהכרח לפגיעה בזכויותיהם של אנשים מסויימים.
ניקח, למשל, את המוסר של קאנט, כפי שהוצג במאמר: אדם דתי חושב שצריך לאסור אנשים שמקיימים יחסי מין הומוסקסואליים. האם הוא מוכן שהחוק יחול גם עליו? ודאי, הוא הרי אינו מתכוון לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. על פי קאנט - הציווי לאסור הומוסקסואלים הוא "מוסר אוניברסלי". ברור לכל כי תפישה מוסרית שכזו פוגעת באוכלוסיית ההומוסקסואלים.
גישתו של בנתהם גם היא נוגדת את חרות האדם. התפישה כאילו השאיפה צריכה להיות לאושר מקסימלי לכמה שיותר אנשים נראית טובה על פניה, אבל היא מגלמת בתוכה את האפשרות של גרימת סבל איום למיעוט. הגישה הדמוקרטית גורסת כי המטרה היא לגרום סבל מינימלי לכלל האנשים, גם אם זה אומר שאף אחד לא יהיה לגמרי מאושר.
ברור לכל כי תפישות המוסר הללו נוגדות את הרוח הדמוקרטית-ליברלית שמנחה את המחוקק בישראל. המוסר היחיד שמותר לשופט להשתמש בו הוא המוסר המוכתב על-ידי החוק עצמו.
העובדה היא כי דעת הרוב הצליחה למצוא דרך (גם אם עקלקלה ומתחמקת) להראות כיצד החוק עצמו הינו לטובת הנערה ולא לטובת הזוג, מבלי לפגוע במוסר המוכתב על-ידי המדינה. דומני כי זאת דרך הפעולה העדיפה.
המוסר מת, יחי החוק! 11340
קשה להגיד כי הרוח הדמוקרטית-ליברלית מנחה את המחוקק בישראל. הגוף המחוקק בישראל הוא הכנסת, ובהרכבו הנוכחי הוא אינו מצטיין לא בדמוקרטיות ולא בליברליות.
קבורה מוקדמת 11357
תפישות מוסר אינן אבסולוטיות, השימוש בשתי תפישות הנחשבות מנוגדות נועד להדגים עובדה זו.להטוטנות דעת הרוב לוקה בצביעות,כיוון שמסתירה את העובדה שגם הם פעלו בהתאם לתפישות המוסר האנדיווידואלי שלהם. לא הכרזתי על תמיכה בגישה מסויימת בנוגע למקרה הספציפי הנ''ל ,אלא על האומץ שבחשיפת אמת זו.אמת שנוטים להתעלם ממנה. פעמים רבות שופטים פועלים בהתאם לתפישות ערכיות-מוסריות שלהם ואח''כ מתאימים את התוצאה לחוק. בדומה לזריקת חץ כאשר המטרה מצויירת מסביב לו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים