בתשובה לירדן ניר, 27/10/00 23:30
אמת או חובה 11344
מר ניר היקר,

אינני חולק עליך באופן עקרוני, אך יחד עם זאת אני בספק האם יש בכלל לנושא כמו השואה 'לקחים' כלשהם, אשר מהם ניתן כלל 'ללמוד' משהו.

אני מודע בהחלט לרגישות הנושא, אך באם יתבונן הקורא הישראלי ברמת התגובה הכללית בישראל לנושא בעייתי זה, יווכח הוא בקיומם של שני זרמים מרכזיים - המשתקפים אף היטב בתגובותיהם של מגיבי האייל השונים:

1. הזרם הפרוגרסיבי. זרם זה גורס מחד כי יש ללמוד מלקחי השואה למען ההומניות וההומניטריות של כל אדם באשר הוא אדם, ומכאן יכולתו לבצע השוואות למקרים אחרים ונוספים בהיסטוריה האנושית, בהם נרצחו אנשים, נשים וטף.
השמאל הישראלי מרכיב חלק בולט בתפיסת עולם מוסרנית זו, ומכאן תביעתו לזכויות אדם אוניברסליות, אשר במסגרתן משולב לו הסיכסוך הישראלי-פלסטינאי ומוצמד באופן די מלאכותי ללקחי השואה.

2. הזרם המתודיסטי. זרם זה גורס מאידך כי העוולות והרדיפות - אשר מהן סבלו הקהילות היהודיות במקומות שונים בעולם (ה'עם היהודי', בז'ארגון הפנימי) - מקורן באופיים המנוול של הגויים באשר הינם. מסקנתו הקונסיקוטיבית של זרם זה ממעשי פוגרום אלו ככלל, וממעשה השואה בפרט, הינו שעל היהודים להתאגד ולהתגונן יחדיו, כלפי כל סכנה ממשית ודמיונית כאחד. לקח השואה מיושם במחנה זה בשימת הדגש על מופת המשפט 'never again'.
מובן מאליו שרבים מאנשי הימין בישראל נמנים על קבוצת מחנה זה, המדגיש כאמור בראש ובראשונה את סבל היהודים מעל סבלם של עמים וקבוצות אחרים.

למותר לציין כי הן הזרם הפרוגרסיבי, המיוצג לעיתים באתר זה על ידי ה"ה גורביץ, דריהר ואמיר, והן הזרם המתודיסטי - המיוצג בכבוד אף הוא על ידי ה"ה אנשלוביץ, דורון והרמן - חוטאים ומחטיאים, ברותמם את נושא השואה לטיהור שרץ זה או אחר, ו/או להבנת מניעיה ואף להצדקת מעשיה של קבוצה זו או אחרת.

מנקודת מבט גרמנית קיימת דילמה דומה, אשר בעבר עמדתי על טיבה לא פעם;

1. השמאל הגרמני. גורם זה טען וטוען אף כיום, כי יש לצאת כנגד כל משטר עוולה באשר הוא, ומביא הוא דוגמאות לרוב להבנתו
את נושא זה - גרמניה הנאצית, צ'ילה לשבר, דרום אפריקה לשעבר, ניקראגואה, טיבט, ישראל הנוכחית ועוד ועוד. כל הקבוצות הללו נמצאות במועדון אחד, המכונה בחיבה על ידי אנשי שמאל אלו כמועדון פאשיסטי, אשר כנגדו יש להלחם.
אישית אינני מכיר בבאגאטליזציה גדולה מזו, וזאת מפי אנשים המגדירים עצמם כ'הומאניסטים'. למותר לציין כי שמאל זה הולך ונחלש בשנים האחרונות.

2. הימין הגרמני. גורם זה מדבר גבוהה גבוהה על 'פשעים הנעשו בשמם של גרמנים', ובנשימה אחת מצטט ומזכיר את עוולות המשטר הקומוניסטי, זוועות הגולאג, מחנות הריכוז הסובייטים וכ'.
למחנה זה תומכים נלהבים ונרחבים בכלל שדירות הציבור הגרמני, אך יש לציין כי מחנה זה מעדיף שלא להיות קולני יתר על המידה, וזאת לאחר הצגת ערוותו בוויכוח ההיסטוריונים המפורסם משנת 86.
מובן מאליו ובולט לעיין כי מחנה גרמני ימני זה עורך אף הוא רלטיבציה גורפת בנושא רגיש וכאוב זה.

מסבר איפוא, כי אף הגורמים הפוליטיים הגרמנים משתמשים בנושא השואה, אך כאמור - לצרכים שונים במקצת מעמיתיהם הפוליטיים בישראל.

באופן בוטה ניתן בהחלט להעמיד ולנסח משוואה בצורה הבאה:

בעוד שזכר השואה בישראל הולך ותופח ומקבל משמעות פוליטית מובהקת לקיום המדינה, הרי שבגרמניה רבתי מבקשים להם האנשים השונים לצמק נושא זה עד כמה שאפשר, להדחיקו ולתעלו בריטואלים שנתיים קבועים, כגון ה-‏9 בנובמבר וה-‏27 בינואר, ובבניה והשקעה במספר אתרי זכרון, ותו לא.

מובן מאליו כי קיימים אנשים מיוסרים בגרמניה, המגלים בושה עזה לנוכח מעשי אבותיהם, אך מספרם של הללו בטל בשישים, לא כל שכן שאלו הם הגרמנים ה'טובים' המבקרים לעיתים בישראל והמוכרים לציבור הישראלי, וזאת מעבר לתרמילאים ומתנדבות מגרמניה הנתקעים למספר חודשים בקיבוץ.

בברכה

א. מאן
אמת או חובה 11361
מר מאן היקר, ניתוחך מרתק ומקיף - אך נקודה כלשהיא נותרה סתומה בעיני.

לאחר שפסלת הן את אופן ההתייחסות הישראלי, על שתי פניו כפי שהגדרתם, לשואה וללקחיה והן את אופן ההתייחסות הגרמני הכפול לאותם המאורעות אך מנקודת המבט ההפוכה, עולה השאלה - אם כן, כיצד אתה חושב שיש להתייחס לשואה?

האם אתה טוען כי זהו אירוע הסטורי גרידא ללא השלכות מוסריות מרחיקות-לכת? האם ניתן במקרה זה, כמו גם במקרים אחרים, להתדיין על העובדות תוך ניתוק מוחלט מההיבט האנושי-מוסרי שנובע מהן, יהא אשר יהא?

ומלבד זאת, עולות עוד שתי שאלות מעיון חוזר בדברייך - ראשית, איזה שרץ מנסה לטהר הזרם הפרוגרסיבי המחשבתי בישראל?
שנית, מה בין החלשות כוחו של השמאל הגרמני לבין נכונות דבריו?
אמת או חובה בישראל 11363
מר מאן, אני מניח שהדיכוטומיה שהצגת, לפחות בהקשר הישראלי, אינה בהכרח רק ימין ושמאל.

האם יש לך גם דוגמאות הפוכות? כלומר, מתודיסטים בשמאל (כאלו הקוראים למשל לבנות חומה גבוהה מול הפלשתינים על הקו הירוק ולהגיב בנשק גרעיני טקטי על ירי של קליע מהצד השני) או פרוגרסיבים בימין (חסידי כנעניות? אנשי השתלבות - אבל בדומיננטיות ישראלית, מתנחלים לצד הפלשתינים - לא במקומם)?
אמת או מחל בישראל 11495
מר בילינסקי היקר,

דומה כי דוגמא טובה למתודיזם בשמאל הישראלי מיוצגת נאמנה על ידי כותב שורות אלו, הקוצר עיתים לבקרים שלל גינויים וביקורות מאנשי שמאל עלומים, הבוחרים להציף את דוא"לו בתגובות עלומות שם.

קו המחשבה הקיים בקרבי בנושא הסיכסוך הישראלי פלסטינאי מבוסס על הרעיון, התולה את התייצבות האיזור בראש ובראשונה בהפנמת הצדדים המתעמתים את התחושה העמוקה, כי לשניהם דברים ברורים ומוחשיים להפסיד, במידה ולא ייתאזנו ו/או יאוזנו על ידי גורמי פנים וחוץ כאחד.

יש להבין כי כל תגובה להפרות הסכמי אי-לוחמה ושלום - לאחר נסיגה ישראלית מוחלטת מסך שטחי המריבה - צריכה וחייבת להיות ברורה ואינה משתמעת לשני פנים, וזאת בהסכמתה השקטה של הקהיליה הבינלאומית, אשר אינה תסכים לפעולות עוינות נוספות כנגד ישראל לאחר החזרת שטחים אלו.

מכאן גם דעתי הנחרצת לגבי עתידם וגורלם של ערביי ישראל הגורסת, כי אירועי השבועות האחרונים הוכיחו מעל כל צל של ספק, כי אין הללו רוצים ומעוניינים בגורל משותף של ממש עם מדינת ישראל, ומכאן היהוריי בדבר מסירת שטחים אלו למדינת פלסטין העתידית, ומכאן החלת והענקת ריבונות ואזרחות פלסטינאית אף ליושבי איזורים אלו.

משיחות פנימיות ופרטיות אשר ניהלתי עם גורמים שונים בשמאל הישראלי בשבועות האחרונים מסתבר ועולה כי מספר לא מועט של אנשי שמאל ישראלים שותף גם שותף לדיעותיי אלו, הגם שמבקש הוא להשאר בעילום שם.
המסקנה המתבקשת מדברים אלו אכן מצביעה על גילויי מתודיזם שורשי ועמוק בקרב השמאל הישראלי.

לגבי אנשי הימין בישראל - אינני מכיר ולו פרוגרסיבי אחד לרפואה בקרבם, היות והללו אינם דוגלים במרחב שמי משותף, ולו מפאת היותם תומכים ומאמינים נלהבים בקומבינציית הדת והלאום היהודיים באיזור זה.

באשר לתופעת הכנענים - דומה כי המדובר ברעיון לירי וספרותי מרתק, אשר נדון בזמנו בחוגי 'כסית' ו'טעמון', בין לגימת קפה ואלכוהול לסירוגין. מעניין לציין כי הוגי והוזי חוג עשתורת זה מעודם לא טרחו לשאול ולחשוב באם מעוניינים הפלסטינאים/ערבים אף הם לקחת חלק בהפנינג הכנעניות הכולל.

בברכה

א. מאן
אמת או מחל בישראל 11501
אחד הרבנים של ההתנחלויות (שמו זרח מפרחוני) לאחר רצח רבין איים לחשוף שמות רבנים שנתנו הכשר לרצח, ורלוונטי יותר - החל להיפגש עם פלשתינים. הוא משך אחריו כמה ממנהיגי המתנחלים והיו כמה נסיונות הידברות בין הצדדים (סביבות 96 אם איני טועה)
ואם אתה רוצה שמות יותר מוכרים, אריאל שרון הצהיר בהזדמנות כלשהי לפני שנים רבות (אני באמת מתנצל כעת כי אין בידי את הרפרנס המתאים ולכן זה קצת לא הוגן) כי במסגרת פתרון הסכסוך יש לכפות על ערביי השטחים להפסיק לבנות בניה צמודת קרקע אלא לעבור לבתי קומות - כמו בערים הישראליות, כמו כן הוא טען כי יש לקלוט בישראל כ-‏15,000 פליטים (מספר שהיה שקול למספר המתנחלים בהתנחלויות מבודדות דאז - לא בערים ובישובים הקרובים לקו התפר) - כמעין סימטריה להשארת המתנחלים בישוביהם.
אני יודע שהוא אמר זאת כיוון שבדו"ח של הוועדה הטרילטראלית משנת 1981 מתייחס משה ארנס לתוכניתו של שרון (מבלי לנקוב בשמו) ותומך בה.

ואגב, העובדה שדעתך היא למעשה "מתודיסטית" רק מחזקת את הטענה שאני חוזר ומעלה כי החלוקה הפוליטית לימין ושמאל בישראל חסרת כל משמעות פוליטית-מעשית והחלוקה האמיתית היא כנראה ל"מתודיסטים" ו"פרוגרסיבים" כלשונך או כפי שאני ניסחתי זאת, ל"בדלנות" ו"השתלבות"

בברכה,

ערן
אמת או מחל בישראל 11530
מר בילינסקי היקר,

הרב אליו כוונת בדבריך הינו הרב בן נון מהתנחלות תקוע, אשר במסע מאורגן ומיוחצ''ן פיזר רעיונות מעין פרוגרסיביים.
ערוות בן נון נתגלתה ברבים לאחר שנתן ראיון אזוטרי לשבועון גרמני, בו הסביר הנ''ל את הבנתו לדו-קיום פרוגרסיבי זה, דו-קיום שאף כל משת''ף פלסטינאי היה דוחה בשני ידיים.

הלאה. אריאל שרון ומשה ארנס. איני יודע אם לצחוק או לבכות, היות וכל בר דעת מכיר ואוחז בהיגדים מאוד מתודיים מצד שניים אלו.

ככלל, דומה כי ערביי ישראל והפלסטינאים הינם היחידים המסוגלים להכיר ולאמץ דמות פרוגרסיבית מהימין הישראלי. העובדה כי הללו טרם מצאו ובחרו דמות שכזו במחנה הימין הישראלי מעידה אלף מילים על אי המצאותו של גורם שכזה בימים אלו, ואף בימים עברו.

הדוגמא היחידה העולה מתהום זכרוני בעבור דמות העשוייה בנסיבות מסויימות להיות ולהחשב כמעין 'ימנית' מפאת דתיותה, אך בחרה ככלל להיות פרוגרסיבית - הינה דמותו המשעשעת והקוריוזית של כבוד הרב משה הירש, איש נתורי קרתא, ויועצו של יושב ראש הרשות הפלסטינאית לענייני יהודים.

נקודה למחשבה.

בברכה

א. מאן
האם תואיל להרחיב על ויכוח 11372
ההסטוריונים המפורסם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים