 |
|
 |
||
|
||||
 |
על הרשע המסתתר בפרבר האמריקאי המושלם כבר עשו סרטים על גבי סרטים. מה כל-כך מיוחד בפאוור פאף? גם לא קניתי את החיבור לצלף הסדרתי. תסריטאי הוליווד כבר הראו לנו הכל. קשה לדמיין משהו שיקרה במציאות ועדיין לא ראינו בקולנוע. אם זכור לי נכון, מיד אחרי 9/11 נגנז סרט קולנוע שהתבסס על סיפור דומה מאוד למה שהתרחש באמת. חורבן אורבני (כמו גם הרשע בפרברים) משחק על הפחדים הכי עמוקים שלנו, מכה בנו במקום בו אנו מרגישים הכי בטוחים. התסריטאים בסה"כ רוצים לרתק את הצופים, לגרום לנו להזדהות מוחלטת. בכל פעם שמישהו מצביע על הקשר הנ"ל בין העולם הטלוויזיוני/קולנועי לעולם האמיתי, אני מרימה גבה בביטול. אז מה? כל דבר שאומר, כל דבר שאעשה, כבר היה פעם בסרט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שהסיכוי שמר יוסי לוי מרחוב הנביאים 16 בעפולה יזכה פעמיים בפרס הגדול של הלוטו הישראלי הם קרובים מאד לאפס, הסיכויים שמישהו באיזשהו מקום בעולם יזכה פעמיים בפרס הגדול הם טובים למדי (והדבר אכן קרה בניו ג'רזי). באותו אופן, הסיכויים שפרק מסויים מסידרה מצויירת מסויימת יחזה אירוע ספציפי הם קטנים מאד, אך כפי שנגה אמרה, הסיכויים שאיזשהו סרט או פרק בסידרה כזו או אחרת חזו אירוע כזה או אחר בדיוק הם גבוהים מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה מובנים העניין דומה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנוגלת? הסרט או המציאות. במילים אחרות בשורה ארוכה של מקרים המציאות "מעתיקה" את הסרטים, או יצירות ספרותיות מפורסמות אחרות. כלי התקשורת עצמם אף עוזרים ל"דמיון" בכך שנותנים למקרים מפורסמים שמות תואר השאובים מיצירות, כאמור. כדבר המובן מאליו, שואבים היוצרים, הם עצמם, רעיונות מהמציאות. הא לך, אפוא, "מעגל שוטה". על כל פנים, יהא ראשיתו של הגלגל היכן שיהא, אינני סבור כי ניתן לומר, בשטחיות מסויימת, כי יוצרי הקולנוע על סוגיהם "חוזים"1 את המציאות. למירב ניתן לראותם כחלק מאותו מעגל או אולי ככאלה שהעתיקו מהם. נו, שיגישו תביעה על זכויות יוצרים... 1 חוזים - במובן זה שהמתואר על ידם התגשם, ולאו דוקא שהם צפו זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לפעמים את "נוגה" ולפעמים "נגה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת (אהמ אהמ דובי וטל). אני נגה, אבל במנגנון הכותבים של האייל אני נוגה (אין לי מושג למה). אז בכחול אני נגה, ובצהוב נוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, ואני חשבתי שאת נוגה, ובאמת הופתעתי. זהו, סודר. עכשיו את נגה בכל מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |