בתשובה לדובי קננגיסר, 26/10/00 18:24
אין פראדוקס באיזי 11380
לצערי הרב, למרות מאמצי, אני בכל זאת נחשף לצרה הזאת ששמה פרסומת.
בשנים האחרונות הפרסומות בקולנוע עוברות את גבול 15 הדקות, אבל לא תמיד, כך שאם אני לא רוצה להפסיד את תחילת הסרט (רק בשבוע שעבר החמצתי כמעט 10 דקות מתחילת הסרט "טיטוס" עקב מיעוט הפרסומות) אני נאלץ להשלים עם פרסומת או שתיים.
מאחר וגם לחברי, למשפחתי ולחיות אחרות יש טלויזיה ויוצא לי מדי פעם להתארח בסלונם כשזאת עובדת במלוא הווליום, אני נאלץ לצפות בתועבות האמורות.
עם זאת, התגובה שלי נועדה לא לאוהבי הפרסומות אלא לשונאיהן, שכן אין לי שום בעיה עם קיומן של פרסומות. ברור לי שקיומן נחוץ למימון כל הדברים הטובים שנזכרו בדיון זה, ולאלו שמתרעמים על איכותן, תוכנן, רמתן או עצם קיומן, יש פתרון פשוט ואין צורך להתרגז כל כך.
לטעמי, הפסקה במהלך סרט (להבדיל ממהדורת חדשות, סדרת טלויזיה או תכנית ארוח) היא פחות מעצבנת שכן היא נותנת אפשרות ללכת לשרותים, להביא נישנוש מהמטבח, לנהל דיון קצר על הסרט אותו רואים או סתם להחליט שאולי הסרט בעצם לא כזה מענין ולהחליף ערוץ.
כמובן שהייתי שמח אם תכיפות ומשך הפרסומות היו יורדים ואם משבצי הפרסומות היו בוחרים להם מקומות יותר ראויים להפסקה כנ"ל, אבל אני יכול לחיות עם המצב הנוכחי.
פרסומת במהלך תוכנית קצרה של 30 דקות היא כבר יותר מעצבנת, אבל שוב, לא בגלל זה אני אעלה על בריקאדות.
מה מפריע לי בפרסומות? הסקסיזם הבוטה והמעליב (כן, מעליב אותי כגבר), ההתנשאות מעל תרבויות אחרות ושימוש בסטריאוטיפים, (הסינים עובדים בידיים בשדות האורז ולא יודעים אנגלית, הכושים רק שומעים ראפ, וההודים הולכים על גחלים או גונבים קולה) הצעקנות, (בארץ?!!!) וטיפוח הגישה "לא להיות פראיר", (ושוב, בארץ?!!!).
תסתכל בפרסומות בלי פס הקול ותראה, נשים מבשלות במטבח ודואגות לילדים, גברים בישיבות חשובות או נוהגים במכוניות חדשות, אין ערבים, אין אתיופים, אין רוסים, (חוץ מהפרסומת ל"וסטי") אין חרדים (הם לא רואים טלויזיה) דתיים רק ב"צו פיוס" או בפרסומת של חברת בניה שמוכרת רק לציבור "דתי-לאומי" בקיצור, עולם מושלם לגברים יהודים חילונים ילידי הארץ.
כן, מה שמפריע לי בפרסומות זה הפרסומות עצמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים