בתשובה לFreddy, 17/12/02 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתחיל מזה שאת הכסף איבדו אזרחים פשוטים, ולא הבנקים. גם אם הבנקים יחזירו את הכסף, מי שינזק בעיקר זה הלקוחות, שידרשו לכסות על הפסדי הבנקים דרך עמלות גבוהות יותר. כרטיסי אשראי, מה לעשות, אינם שונים באופן מהותי מכסף מזומן בהיסטוריה שלהם - כסף מזומן אינו אלא *אישור ממלכתי* על פיו יש לרשותך (או שיש לך בעל חוב) זהב בכמות מספקת כדי לכסות על ההתחייבות הרשומה על המזומן. למעשה, כל שטר לא היה אלא צ'ק. הדבר נועד להקל על אנשים, כדי שלא יצטרכו להסחב לכל מקום עם מטבעות כסף וזהב כבדים ומגושמים. עבר זמן, הזהב הפסיק להיות דרך תשלום ריאלית, והשטרות קיבלו את הבכורה. אבל גם להסתובב עם שטרות בכמויות ובערכים גבוהים זה לא נוח ומסוכן למדי. לכן, קמו חברות שהסכימו ליצור "שטר אלקטרוני" עם כל מיני יתרונות נוספים - שלא כמו צ'קים, הם לא יכולים לחזור, ומצד שני, הקונה מקבל הזדמנות להספיק "לגמור את החודש" בלי להזדקק מהלוואות מהבנק, כל עוד המשכורת שלו מכסה על ההוצאות שלו. כלומר, במקום שתאלץ להחזיק בבנק לפחות את סכום ההוצאות הצפוי לך במהלך החודש, אתה יכול לעמוד על יתרה של אפס, כל עוד המשכורת שתכנס בתחילת החודש הבא תכסה על ההוצאות. אם כל חטאת של הכלכלה הפרטית של ישראלים הוא האוברדרפט, ולא כרטיס האשראי. אוברדראפט הוא רעיון שאינו מיושם במרבית המדינות המערביות האחרות (אישית אינני מכיר אף מדינה אחרת בה יש אוברדראפט). אם אתה רוצה להכנס לחובות - אתה צריך ללכת לבנק ולקבל הלוואה של ממש. אם לא עשית זאת, היתרה המינימלית שלך בבנק היא אפס. האוברדראפט הוא הרע שבכל העולמות - הוא הלוואה שנורא קל לקבל אותה (מרגע שקיבלת מסגרת אשראי מהבנק עם פתיחת החשבון, יש לך "הלוואה אוטומטית" בתחום מסגרת האשראי הזאת), ומשלמים עליו עמלה גבוהה בהרבה מאשר על כל הלוואה אחרת שמציעים הבנקים (פשוט משום שזו הלוואה בלי תאריך פרעון, ולמעשה בלי התחייבות לפרוע אותה במהלך חייו של האדם כלל...). הבורות בקרב הציבור בנוגע לאוברדראפט היא מזעזעת. פגשתי כבר מספר אנשים שהחזיקו מצד אחד בחסכונות, ומצד שני באוברדראפט. למה? כי הם פחדו שברגע שיכניסו את החסכונות לחשבון העו"ש שלהם, הם "איבדו" את הכסף - "האוברדראפט בולע את המשכורת", הם מתאוננים. אבל זהו טירוף! כל ריבית שהם מקבלים עבור החסכונות שלהם היא כאין וכאפס לעומת הריבית שהבנק לוקח על האוברדראפט. למעשה, סביר להניח שעדיף לאנשים הללו *לקחת הלוואה מהבנק* ולכסות על האוברדראפט - זה יצא זול יותר. זה גם יכריח אותם להחזיר את ההלוואה, דבר שאנשים באוברדראפט לא חושבים אליו, ולכן לא מפנים חלק מההכנסה שלהם למטרה זו. תאגיד כא"ל מפרסם כיום הלוואה קלה להשגה של עד 20,000 ש"ח - "אפילו בשביל טיול". האדם הסביר שמסתכל על הפרסומת הזאת אומר לעצמו - "מה הם מופרעים?! לקחת הלוואה בשביל שטויות?", אבל למעשה, אותו אדם עושה זאת כל פעם שהוא מכניס את עצמו לאוברדראפט עבור שטויות אחרות. לא חסרים אנשים שעושים זאת. לא בדקתי את תנאי ההלוואה הנ"ל, אבל סביר להניח שעדיף לקחת אותה מאשר להכנס לאוברדראפט. כמובן שהרצון של הבנקים להכניס אנשים לחובות, למשל דרך הלוואה כזאת, אינו תמים כלל וכלל - לדעתי, פרסומות כאלו הן נבזות לשמה. אבל יש יותר גרוע - קראתי לא מזמן בעיתון שפקידי קבלה בבנקים קיבלו הוראה לעודד אנשים לפתוח תוכניות חסכון, גם כאשר יש להם אוברדראפט. זוהי לא סתם נבזות, זו הטעיית הציבור וגניבת דעת (וממון). בקיצור, כרטיסי האשראי הם לא הבעיה. האוברדראפט הוא הבעיה. המצאה זדונית שלדעתי יש לאסור על קיומה. רוצה אדם הלוואה מהבנק, יתכבד וילך לסניף הקרוב למקום מגוריו, יפגש עם הפקיד ויחתום על כל הטפסים. אם הוא מוכן לעשות את כל זה - אז הוא באמת צריך את הכסף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בארצות רבות שבהן אין אוברדראפט בנקאי פר סה, יש "אוברדראפט" של חברות האשראי. בעיקר בארצות הברית אנשים נמצאים ב"מינוסים" אדירים בכרטיסי האשראי שלהם. וזה בעצם אותו הדבר כמו אוברדראפט בנקאי, לא? מה זה משנה מי נתן לך את אותה הלוואה אוטומטית, הבנק או חברת האשראי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Nachon Mehod!!!
its called "Budget Account" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I read the article in Ma’ariv and there it was mentioned that the customers were compensated for their loses…I guess each news provider has its own agenda….;)))))
Thanks for the history lesson. I DIDN’T KNOW THAT!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנגנב *מספר* כרטיס האשראי שלי (מישהו השתמש בו כדי לבצע רכישות אונליין), פוציתי ע"י בנק לאומי על הסכום המלא. ד"א דובי - כבר העירו כאן על דרך הפעולה השונה מאוד של כרטיסי אשראי בישראל לעומת כרטיסים בשאר העולם. אותי משעשע שכרטיסי אשראי *נקראים* בישראל "כרטיסי אשראי" - הרי אין להם שום אשראי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם אשראי. את יכולה יכולה לבקש שקנייה מסויימת (או שבאופן גורף כל הקניות שלך) תבוצע ב''קרדיט'', כלומר בכל חודש תחויבי באחוז מסויים מסך החוב שלך לחברת האשראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, מצד שני אני לא מכיר אף אחד שמשתמש באופציה הזאת. למידע נוסף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השתמשתי באופציה הזו פעם אחת: בשתי קניות גדולות של רהיטים (מאותו עסק), כאשר נדרשתי לשלם מראש ולקוות שהעסק לא יפשוט רגל. היתה לי תקווה (תמימה? אשמח מאוד לדעת) שאם אכן הוא יפשוט רגל, אוכל להורות לחברת האשראי להפסיק את התשלומים. עכשיו כשאני חושב על זה, אם חברת האשראי מעבירה מיד לעסק את התשלום, ורק מחייבת אותי בתשלומים, יש להניח שהתקווה הזו אכן היתה תמימה. באסה, גם הסתכנתי וגם סתם שילמתי ריבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. עסקת תשלומים ביוזמת העסק (10 תשלומים שווים ללא הצמדה וללא ריבית) מאפשרת לך להפסיק את התשלומים אם העסקה לא יצאה אל הפועל. עסקת קרדיט (ע"י חברת האשראי) לא ניתנת לביטול. ההבדל הוא, שבמקרה הראשון בעל העסק מעביר הודעות חיוב לחברת האשראי פעם בחודש כמספר התשלומים והיא משלמת לו אותם מידי חודש ומחייבת את הלקוח. במקרה השני, חברת האשראי משלמת לבעל העסק בפעם אחת ורואה בכך הלוואה ללקוח, אותה הוא מחוייב להחזיר בלי שום קשר לביצוע העסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתיבת מכתב מנומק ומנומס לחברת האשראי שטוען שהעסקה האמורה לא בוצעה במלואה, תוך כדי הסבר לסיבות אי ביצוע העיסקה, יכולה לגרור את ביטול תשלומי הקרדיט (בלי לקבל החזר על התשלומים שבוצעו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה לנסות, להפסיד אי אפשר בכל מקרה. אני זוכר שבתקשורת התפרסמו מספר סיפורים מהסוג הזה והתשובה שנתתי הגיעה משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי והצלחתי, רק שהיה מדובר בחברה שבאמת פשטה את הרגל בלי לבצע את העיסקה, וגם אז, זה היה נתון לשיקול דעתה של חברת כרטיס האשראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוברדרפט בתור מסגרת האשראי שלהם, מה שאי אפשר לעשות בארה''ב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל בבנקים אמריקאים אישור למשיכת יתר, אבל הם לא מפרסמים את זה או דוחפים את האופציה הזו ללקוחות. הרבה אנשים מקיימים אוברדרפט על כרטיס האשראי (במיוחד בעונת הכריסטמס) כשהם מגלגלים את פרעון התשלומים מחודש לחודש ובריבית גבוהה. הבנקים, או במיוחד בנקים למשכנתאות, דוחפים חזק מוצר שנקרא home equity או משכנתה שניה/משלימה. זה מעין קו אשראי בריבית התחלתית נמוכה שעומדת כנגד חלק מהחלק היחסי של בעל בית בערך הבית. נהוג להשתמש באשראי כזה לתשלומי אוניברסיטה או שיפוצים או קניית מכונית (אם כי יש כאלה שמשתמשים בזה גם לטיולים). הריבית על קו האשראי פטורה ממס, כמו כל ריבית על משכנתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם זה שאת קונה היום ומשלמת ב-2 לחודש, זה אשראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הדממה והשוממות לבשו אותה נוכחות מרשימה שהלילה משווה תמיד לרובע הבנקים, שהוא דומם ושומם הרבה יותר בלילה מכל רובע אחר...גם מחמת הבדידות הקדושה היורדת על המקומות האלה כאשר ''הכסף'' נח - מזעפו. לאחר שאחרוני הפקידים והמנכ''לים הולכים להם ומסתיימת הפעלתנות המתישה והאבסורדית, שבה לא יוצלח אחד, ששכרו חמשת אלפי פסוס בחודש, מגלגל בידיו חמישה מיליונים והמוני-המונים ממש מוסרים מתוך זהירות מירבית פיסות-נייר בעלות תכונות מאגיות, שהמונים אחרים מוציאים מאשנבים אחרים מתוך זהירות הפוכה. תהליך שכולו כישוף ותעתועי דמיון, כי אף-על-פי שהם, קהל המאמינים, אנשים ריאליסטים ומעשיים, בעיניהם, הם מקבלים ברצון את הנייר המלוכלך הזה, שבעיון מדוקדק אפשר לגלות בו כמין הבטחה אבסורדית, שאדם שאפילו אינו טורח לחתום את שמו במו ידיו מתחייב בה בשם המדינה לתת דבר-מה תמורת הנייר הזה. והמאמין מסתפק משום מה בהבטחה הזאת...ומה שמתמיה אף יותר הוא, שעל-פי-רוב נותנים נייר אחר תחת פיסות-הנייר האלה, נייר נקי מהן אך גם אבסורדי מהן, שאדם אחר מבטיח בו למאמין שתמורת הנייר החדש הזה תינתן לו כמות כלשהי של הנייר המלוכלך ההוא, כמין שיגעון כפול ומכופל. וכל זה מייצג ''משהו'' שאיש לא ראה מעולם, משהו שלפי השמועה שמור ''אי-שם'', בייחוד בארצות-הברית, במערות פלדה. ומילים כגון ''חבר נאמנים'' ו''פדיון'' מעידות כמאה עדים שכל הענין הזה הוא ענין דתי במהותו''. מי כאיש בואנוס-אירס מתאים לכתוב דברים כאלו. ארנסטו סבטו-''על גיבורים וקברים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיבשת קלות את שם ספרו של סבטו, צ''ל ''על קברים וגיבורים''. אכן רומן ענק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרטיסי האשראי בארה"ב משמשים בדיוק באותו תפקיד כמו האוברדרפט. אם אינך יכול לשלם את היתרה כולה בסוף החודש (לרוב תוך כ 20 יום מסוף החודש), אתה משלם ריבית גבוהה למדי כל עוד יש לך יתרת חוב. כל מי שצופה כאן (ונחרד) בתכנית של suze orman רואה שיש אנשים רבים שיש להם חסכונות ובצידם חובות ענק בכרטיסי אשראי. לגבי הקלות של השגת אשראי, אם תכלכל את צעדיך בתבונה תוכל להשיג כאן מסגרת אשראי של כ 15000 דולר תוך שנתיים ולעתים קרובות יגדילו לך אותה גם בלי שתבקש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |