בתשובה לגיא, 16/12/02 22:31
תעודות הערכה של המורים. 113823
מה קרה, ההורים של הביישן לא יכולים לעקוב אחרי הציונים של הילד שלהם? ילד שמתבייש מה*הורים שלו* הוא ילד עם בעיות הרבה יותר גדולות מאשר ביישנות, ניימלי - ההורים שלו.
תעודות הערכה של המורים. 113865
ולמה שיעקבו אחרי ציונים של תלמיד טוב? הריי הוא לא נכשל, הוא מקבל ציונים סבירים, עושה שיעורים ואינטיליגנט. למה שיחשבו שיש בעיה? מה? הם יתחילו לרדת על הילד בגלל שהוא לא מקבל 90 ומעלה??!
שוב, תקרא הודעות קודמות לפני..
תעודות הערכה של המורים. 113880
ההורים שלי עקבו אחרי הציונים שלי, אישית, למרות שעד לתיכון הציונים שלי היו גבוהים מאוד, רוב הזמן. ולהתעניין בציוניו של ילד לא נחשב ''לרדת'' עליו. אני לא יודע מה ההורים שלך עשו לך כשהיית ילד, אבל אם זה היחס שלך, אני ממליץ לך להתכונן טוב טוב למבחנים לקבלת רשיון ילודה.

אה, אין. שכחתי.
תעודות הערכה של המורים. 113898
תפסיק עם הספוילרים.
תעודות הערכה של המורים. 113921
תרד מההורים שלי ומהר, ההורים שלי עקבו אחרי הציונים ויחסית לאחיי האחרים, אני הייתי בטופ.
ועל האחים שלי הם נלחמו על כל נקודה ונקודה.
האם לאדוני יש עוד הערות מכוערות?
תעודות הערכה של המורים. 113937
אז להורים של מי התכוונת כשאמרת ש"גם אני יודע מנסיון, ביישן לא אומר את זה להורים שלו"?
תעודות הערכה של המורים. 113947
ושוב אתה מחמיץ, הרי ציינתי: 113352 הציונים סבירים אך בהחלט ניתנים להעלאה ב-‏10 ואף 20 נקודות אם רק הייתי ניגש למורים ועובר על המבחן איתם.ז"א- קיבלתי 70 אך יכולתי לקבל(בדוק) עוד 15 נק' על שאלה. זאת דוגמא אחת. על 70 בתיכון אין כל כך מה להתלונן.., זה היה בתנ"ך ומבדיקה עם חברים התברר שכתבתי נכון גם ללא הרחבה, לא הרגשתי שבכלל יש לי מה ללכת למורה בגלל שלא הרגשתי נוח עם זה. ולפני שתגיד משהו, במקרה אחר במבחן במתמטיקה חבר שלי לקח את המבחן שלי למורה והעלה לי את הציון למעל תשעים. דברים קטנים שדורשים פשוט לציין את נכונותם.

עכשיו בוא נגמור פה, הרי התווכחנו בנושא אחר והסכמתי איתך לגביו, אמרתי שצדקת.
מקובל?
תעודות הערכה של המורים. 113969
סליחה, אבל אם בגיל 17 מישהו צריך עדיין שההורים שלו ילכו להתווכח על המורים על בדיקה חוזרת של המבחן, זו בהחלט בעיה שלו.

ההורים שלי שיננו לי דבר מאד פשוט- קודם כל אני צריכה ללחום את המלחמות שלי. אם אני לא אצליח, הם תמיד תמיד יגבו אותי.‏1

מה, בגיל 20 אני גם אבקש מאמא שתסדר לי עבודה?
בגיל 30 אני אתקשר הביתה כדי שהם יבקשו בשבילי העלאה במשכורת?

1 ועם כזאת הרגשת ביטחון, בדרך כלל לא הייתה לי שום בעיה להסתדר לבד. וחוצמזה, למדתי מהטובה ביותר‏2...
2אתם ממש לא רוצים שאמא-של-עפרונית תסביר לכם למה אתם טועים.
תעודות הערכה של המורים. 113982
בואי נבהיר מס' דברים:
א. אני לא ניגשתי להוריי ולא ביקשתי מהם עזרה. באם הייתי מבקש עזרה הם היו בודקים במה מדובר והיו בודקים מה הם יכולים לעשות בכדי לעזור לי ועושים את זה. מה זה מלחמות? במי את נלחמת פה? בנושא הספציפי הזה? אם את מדברת על אחיי, ובכן.. הסברי לעיל תופס מהם, ולפעמים הוריי אכן נלחמו את מלחמותיהם של אחיי לאורך שנות הלימוד שלהם, מכיוון שמה שיכל לקרות אילולא היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. וד"א- מצב אחיי כרגע מצויין.
ב. אם אמא שלי הייתה יכולה לסדר לי עבודה בגיל 20 והייתה רואה שאני מחפש עבודה ולא מוצא, היא הייתה ניגשת לבד ומציעה.
ג. אני שמח שיש לך אמא נפלאה (-: ובסך הכל את צודקת, את המלחמות שלנו אנחנו צריכים להילחם לבד אבל תמיכה תמיד תעזור.
ד. צריך לקחת שיקולים נוספים רבים בנוגע לרמת התערבות, ופה אינני מדבר על משפחתי. צריך לקחת שיקול של מצב כספי, בעיות מיוחדות(דיסלקציה, היפראקטיביות, נכות וכו'..),מידת השפעה חברתית, פילוח חברתי וכו'..
אין שיטת קסם שאומרת כך וכך צריך להתערב וטו לא.
ה. אני חושב שסיימתי לדון בחיי האישיים.
113990
א.1. לא דיברתי עלייך. לא מכירה אותך ולא את האחים שלך.
א.2. איזה מלחמות? טוב, לפעמים הוויכוחים האינסופים עם המורה על דחיית מבחן כזה או אחר‏1 נדמו לי כמלחמות. אתה יודע מה? מיני-קרב.
ב. התכוונתי לזה, שנראה לי דבילי לשלוח את אמא לחפש לי עבודה, להרים טלפון למנהלת ולשאול אם צריכים מורה מחליפה, או לעשות ראיון עבודה במקומי. כמובן שמעולם לא התנגדתי שאם מישהו חושב על עבודה שיכולה להתאים לי, הוא לא יעשה כלום בנידון ויתעלם מזה.
ג.גם אני שמחה.
ד.לא הבנתי.
ה. א.1

1"נו, אז מה אם זאת הפעם הרביעית שאנחנו מבקשות לדחות מבחן השנה? אנחנו מאד פעילות! חשבנו שהבית ספר הזה מעודד התנדבות! ופעילות קהילתית! וערכים! ו..."
סלחי לי 114001
פשוט ראיתי שהתגובה הייתה אלי, אז הנחתי שהתכוונת אליי.
עניתי לך לפי הנוסח שהתנהל ביני לבין דובי, בהנחה שעקבת אחרי השיחה. ד' כבר לא כל כך רלוונטי.
בקיצור, קבלי את התנצלותי.
סלחתי. 114005
התכוונתי אליך, אבל לא דיברתי עלייך.
כמובן שעקבתי אחרי השיחה, איך אתה חושב ההודעה שלי צצה שם?

בכל זאת הייתי מעוניינת לקבל הסבר לד'. דברים לא מובנים לי מטרידים אותי.
סלחתי. 114025
ובכן, כידוע לכולם, ילד א' שהבעיה שלו היא שילד ב' מתאכזר אליו, א' לא ילחם את המלחמה שלו וההורים יעודדו אותו מאחור ויתמכו בו. אם הילד ב' סתם מציק לו ולא מתאכזר אליו בכוונה, ואין לו כוונת זדון אך ילד א' בכל זאת לוקח ללב, הפתרון שונה. וכו'..
אני יודע שההסבר לא הכי טוב, אבל זה די בכיוון.
אולי בבוקר אני אכתוב אחד יותר טוב.. כשאני אהיה יותר חד.
אם הבנת, אז תגידי..
עכשיו בכלל איבדתי אותך. 114039
יש הבדל עצום בין ילד פגוע, שקשה לו להתמודד עם הצקות של ילדים אחרים, שסובל ושרע לו, לבין ילד (נער?) שרוצה להעלות את הציון שלו בכמה נקודות.

אני מניחה שאם מישהו היה מציק להיפו ‏1, אז הייתי מנסה לתת לה את כל הכלים כדי לפתור את זה לבד,ואם זה גם לא היה עוזר, הייתי מתערבת. אחושילנג מתערבת.
בדיוק באותו האופן, אם הייתי חושבת שיש מורה שמתנכל לה, הייתי מוודאת שהיא מטפלת בזה לבד, ואם זה לא היה עוזר- מתחילה לנבוח עליו בעצמי.

מה אני מנסה לומר? ברור שאין נוסחת פלא ל"מתי הורים צריכים להתערב, איך וכמה".‏2
אבל זה לא עונה לי על השאלה שלי.

1בתי ההיפוטטית.
2אבל כשיפרסמו את "המדריך השלם להורות מושלמת" אני משוכנעת שיבקשו ממר ו. לחשב אחת.
עכשיו בכלל איבדתי אותך. 114071
טוב, אמרתי שהתשובה לא הכי טובה..

אני אישית ב-ד' הגבתי לגבי תגובתך ב תגובה 113969
בהנחה שמשפטך הוא כוללני ולא קשור רק לציונים אלא למידת התערבות הנכונה של הורה. בעצם הגבתי את דעתי להערתך- " ההורים שלי שיננו לי דבר מאד פשוט- קודם כל אני צריכה ללחום את המלחמות שלי. אם אני לא אצליח, הם תמיד תמיד יגבו אותי" ולתת- הערתך-
"ועם כזאת הרגשת ביטחון, בדרך כלל לא הייתה לי שום בעיה להסתדר לבד." ‏1

בעצם מה שאמרתי היא שיש מידה של התערבות ויש מידה ‏2, וזה תלוי בהרבה גורמים, ולא תמיד יודעים, או בכלל יש את הכלים לעשות את הדבר הנכון. או בקיצור, במילותייך שלך:
ברור שאין נוסחת פלא ל"מתי הורים צריכים להתערב, איך וכמה".

1- הבעיה שלי עם הערה זו היא שיש ילדים שהבעיה שלהם היא חוסר בטחון עצמי, ללא קשר לתימרוץ ועידוד ההורים.
2- הפירוט שניתן ב-ד' הוא בכדי להראות גורמים אפשריים המשפיעים על הדרך בה יתערבו ההורים. התכוונתי להרחיב, אך מתגובתך הנוכחית הבנתי שדיברת על התערבות ההורים בציון התלמיד ולא באופן כללי.
עכשיו בכלל איבדתי אותך. 114080
1 מוזר, הייתי בטוח שהיפו היא החתולה שלך. אולי בגלל שהיפו מזכיר היפופוטם ושהיפופוטם הוא לא חיית מחמד מקובלת אבל שם שמתאים לחתול שמן.
תעודות הערכה של המורים. 114106
נכון, זו באמת בעיה שיש לו. על זה בדיוק אנחנו מדברים, עלמה, על זה שיש אנשים שיש להם בעיה של ביישנות. זה שאת לא מבינה את זה, לא ברור לך איזה מן בן-אדם דפוק יפריע לו לגשת למורה ולהתווכח איתה - נו, גם לי לא ברור איזה מין בן אדם יפריע לו שאומרים לו שהוא רזה כל הזמן.
114122
נו, בעיות צריך לפתור, לא?
אני מבינה את זה טוב מאד, אבל מתעקשת להמשיך לחשוב שהתפקיד של ההורים ‏1 זה לתת לילד את הכלים לפתור את הבעיות שלו (מסכימה לחלוטין שביישנות מופרזת היא בעיה, בדיוק כמו רזון מופרז, בדיוק כמו כל מופרזות אחרת) ולא לפתור אותם באופן קבוע בעצמם. אפילו אם זה קל יותר.

קוראים לזה חינוך.

1מתוקף היותם מחנכים ומעצבים את דמותו של הילד.
114279
לא כל בעיה אפשר לפתור, ובטח שלא כל פתרון הוא בהישג ידם של הורים. בעיקר משום שביישנות אינה נחשבת בעיה ''לגיטימית''. היא לא נתפסת כבעיה נפשית, שזה מה שהיא, אלא כסתם דפיקות של הבן-אדם, שהוא לא מתאמץ מספיק, שהוא מתנשא, שהוא מיזנטרופ. הורים מנסים להכריח את הילדים שלהם להפגש עם ילדים מהכיתה בשעות אחר הצהריים, למרות שהילדים הללו ביישנים וחשים חוסר נעימות קיצוני בחברת אנשים אחרים.
זה לא עניין של הקניית כלים. זה לא שאין לי הבנה תיאורטית של הכללים הנהוגים באינטראקציה חברתית - זה שאני לא מסוגל ליישם את הידע הזה, משום שהתפיסה האינטואיטיבית שלי כל-כך אנטיתטית לידע הזה, שהוא מנוטרל לגמרי. בנימה אישית יותר, אציין שהתנהגותם של אנשים מסויימים בנסיבות חברתיות, לא ממש עוזרות לי מהבחינה הזו.
ביישנות אולי גורמת לבעיות 114354
אבל היא לא ''בעיה'' - היא תכונת אופי, כמו תוקפנות, תככנות, אטימות ועוד.
ביישנות אולי גורמת לבעיות 114370
בעיה, בעיה. הביישנות, פעמים רבות, מונעת מאנשים לבצע את מה שהם *רוצים* לעשות. לכן, זו בעיה. אין הבדל בין המגבלה הרגשית הזאת לבין מגבלות פיזיות מסוימות.
אז לפי ההגדרה שלך, 114372
גם אטימות חברתית, או חוסר רגישות זו בעיה.‏1
חוסר רגישות, פעמים רבות, גורם לאנשים לעשות דברים שהם לא מתכוונים להם.לכן, זו בעיה. אין הבדל בין המגבלה הרגשית הזאת לבין מגבלות רגשיות אחרות.

1דהההה
אז לפי ההגדרה שלך, 114377
בין דבר מה שגורם לאנשים לפעול בצורה שאצל אחרים מתפרשת אחרת ממה שהתכוונו, לבין דבר שגורם לאנשים לא לעשות משהו שהם יודעים שהם רוצים לעשות, יש הבדל מהותי. לצערי, אני לא חושב שכישורי בפרוזה יאפשרו לי לתאר לאשורם את המאבקים הפנימיים שמתחוללים בקרבי כל אימת שאני שוקל להתחיל עם בחורה, למשל - או אפילו במצבים הרבה יותר פשוטים, למשל האם להדחק במעבר הצר בין העמוד למעקה במסדרון של האוניברסיטה, או לעבור מצידו השני של העמוד ולהסתכן במגע מביך עם אנשים אחרים שחולפים שם, ומה יחשבו אנשים אם אני אעבור שם או שם ומה ומה ומה...
בעיה, כאמור.
אז לפי ההגדרה שלך, 114383
כישורי שלי לא יצליחו לתאר את תשוקתי העזה לעסוק בספורט אתגרי, בכל פעם שאני צופה בטלויזיה במטפסי הרים, קופצי באנג'י, צנחנים, צוללים או שומע חויות של רוכבי אופניים, מחליקי גלגשות, גולשי גלים או משיטי סירות באגם המלאכותי שבפארק הלאומי ברמת גן אני נתקף כולי קינאה עזה. עשרות פעמים טיפסתי למגלשת המים של המימדיון אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לרדת בדרך המקובלת ונאלצתי לסבול את לעגם של עשרות הילדים שעה שירדתי חזרה במדרגות.

היעדר מוחלט של עוז רוח ואומץ לב מונעים ממני לעשות דברים שאני בפירוש רוצה לעשות.

עם נשים דוקא אין לי בעיה להתחיל, הבעיה שלי היא יותר בכיוון של הגמירה.
אז לפי ההגדרה שלך, 114388
נאה, אבל השאלה היא לגבי היכולת לבצע פעולות קצת יותר יומיומיות. במשחק התפקידים Ars Magica אתה נדרש לבחור עבור הדמות שלך מספר מגרעות לפי "מחירון" של כל מגרעה, שתשלים "עלות" מינימלית. פוביה מדברים נדירים (נגיד, פוביה מאנקונדות עבור אירופאי) שווה פחות נקודות-מגרעת מאשר פחד מדברים נפוצים (אבנים, נגיד). הסיבה היא ברורה. פחד שמונע ממך לעשות דברים נועזים למדי אינו מגרעה נוראית. פחד שגורם לך להמנע מלעשות דברים אלמנטריים (לצאת מהבית, למשל) הוא בעיה שיש לטפל בה.
אז אתה מסכים שזו בעיה. 114391
אז אתה מסכים שזו בעיה. 114393
מה, פוביות? כן.
לא, ביישנות.‏1 114423
כמו שכבר אמרתי מספיק פעמים קודם,‏2 יש הבדל בין ילד ביישן, לבין ילד ביישן בצורה חריגה, לבין ילד שסובל מפוביות חברתיות.

אתה זוכר איך הדיון הזה התחיל?
ילד שמתבייש לפנות למורה שלו. מה לזה ולהתנשאות? אני לא מכירה הרבה ילדים (לא בבית הספר היסודי לפחות) שמתנשאים על המורה שלהם, או שנחשדים בהתנשאות כזו. מה לזה ולחשש לעבור מקום ברכבת?‏3

1נו באמת.
2ואם לא, זה רק בגלל שזה נראה לי מובן מאליו.
3 או הדוגמא שנתת שם.

________
העלמה עפרונית, ואימייל ששוב פתח בשביתה.
אז לפי ההגדרה שלך, 114399
השאלה היא אם מדובר באמת בפוביה חברתית שהיא עניין פתולוגי וניתנת לטיפול ע''י תרופות מסוימות או שמדובר בבעיה התנהגותית ואז רק תרפיה ארוכה אצל פסיכולוג מוצלח או שבועיים של הסתובבות בנוכחותי יכולים לעזור.
תגובה שהיא גם חומר למחשבה 114591
מתן הכותרת המפוארת "היעדר מחולט של..." הוא תירוץ מאד נוח; אדם לו יש תשוקה עזה ניחן באש, בכוח יצירה, והוא גם זה שייתן מעוף לעוז הרוח ולאומץ הלב. עלייך להכיר בעובדה פשוטה: לא בכך שנולדת חסר אומץ ובכך נושלת בחוסר הגינות משווע מכמיהותייך העיקריות, אלא בכך שחי אתה עם דימוי מוטעה שלך כאדם בעל תשוקה וחסר אומץ..
תשוקתך העזה היא אולי בלבלום את עצמך מלקפוץ מעבר לצוק.
אינך קרבן של נסיבות מצערות, אלא של החלטות שעשית בינך לבין עצמך , איתן אתה מסרב להתמודד.
איני מנסה להתפלפל או להתנגד לדברייך, אלא רק להראות לך שאנחנו הרבה יותר בשליטה ממה שאנחנו חושבים ושהכל בידינו. שאל את עצמך מדוע אתה יורד במדרגות במקום במגלשה.. אם היית באמת רוצה להתגלש, דבר לא היה עוצר בעדך..
זו האמת.
אז לפי ההגדרה שלך, 114520
או, לחילופין, כמה מתסכל זה לעמוד מול דלת סגורה, ולפחד לדפוק בדלת, אפילו כשאתה אמור, כי רצית לבדוק אם הפורפסור נמצא בחדר.
אז לפי ההגדרה שלך, 114398
יש הבדל, זאת הנקודה. זה שקיימת בעייה רגשית זו אל מול בעיות רגשיות אחרות, שכל אחת עומדת בפני עצמה. ודובי תיאר זאת מצויין. את לא יכולה אפילו להתקרב להבין מה עובר על בן אדם שלא יכול להתחיל עם בחורה, למשל, או לפתוח בדיון מסויים.. ולא מבין למה. שמריץ אלפי סיבות ושאלות אבל בסופו של דבר ההרצות האלה בראש עוברות,בד''כ, לאחר המעשה שלא נעשה. ואני מדבר פה על ביישנות אך זה קיים בעוד מגוון של מגבלות רגשיות. הייתי אומר פוביה מלבד שאתה לא מרגיש פחד, אלא יותר מחסום כלשהו.
תעודות הערכה של המורים. 114128
בסדר, אני משער שזו דרך ישירה יותר להגיד את זה..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים