בתשובה למשה דורון, 28/10/00 22:39
שאלת סתם 11422
אני מסכים שהדוגמה שלי בעייתית, שכן היא מתייחסת למטרה שמורכבת אך ורק מסמלים, כלומר ישויות שכל קיומן בתוך ראשי בני האדם. חסר כאן היזון חוזר שיבוא ממציאות אובייקטיבית כלשהי.
באותה מידה, אם כן, נאלץ לפסול מטרות שכרוכות בהקמת מבנים קדושים כגון בית המקדש, מפני שגם המושגים קודש וחול מקויימים אך ורק על ידי בני אדם. ולחליפין, האם ניתן להסביר באופן הגיוני כיצד עצם רגיל הופך לקדוש?
שאלת סתם 11424
ראשית, לא הבנתי את ההקבלה שבאה לידי ביטוי בצמד המילים "באותה מידה".

אני מתעלם מההקבלה ומנסה להסביר כיצד הבנתי את שאלתך: "מכיוון שהמושג קודש הוא מושג מופשט לא קשור למציאות, ממילא שאיפה לממש אותו במציאות היא שאיפה חסרת תכלית וממילא ההגיון יפסול אותה."

אז ככה: לכאורה יש לעשות הבחנה בין מה שהוא סובייקטיבי ולכן יש מקום לחשוב שאין לו קיום מלבד במוחות בני האדם (נניח מחשבה), לבין מה שיש לו קיום אולם קיום מופשט בלבד (מלאך לצורך הדיון). בפועל שני ה"דברים" יחד עם מה שהוא אובייקטיבי (לכאורה) לחלוטין כגון מסך המחשב ממנו אתה קורא את התגובה, הם חלק ממכלול אחד של מציאות שקיימים קשרי גומלין ענפים בין חלקיה. ניתן לחשוב על מציאות זאת כעל מימדים, לא במובנם הפיזי, שתודעתנו מסוגלת לתפוס מספר מוגבל מהם בעת ובעונה אחת, אולם מכיוון שסופרי המד"ב הפכו את המושג על ראשו אני מעדיף לנסות לחפש את ההקבלות במקומות שיהיה קל להבחין בין משל לנמשל.

כלומר למושג "קודש" בהיותו חלק מאותה מציאות כללית יש קשר גם למציאות הפיזית.

רק אסייג את דברי באבחנה שהכושר לחיות במציאות "אחדותית" כזו, כלומר לתפוס את המציאות מצידה הכולל את כל חלקיה, הוא כושר שבגלל כל מיני סיבות נעשה נדיר בזמננו ועל כן לעיתים העניין מופקר ביד נוכלים מסוגים שונים אולם עדיין שאיפתנו היא כמובן לחזור למצב בו הנבואה תהיה חזון נפרץ יחד עם תיקון מוסרי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים