בתשובה לכליל החורש נאורי, 18/12/02 11:51
ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? 114307
בח"ול, שם אמנם מתרחש התהליך של התחתנות הדדית בין יהודים ללא יהודים, יש סכנה אמיתית של העלמות העם היהודי. מלבד בחלקים האורטודוכסיים, שאינם רואים נישואין אלו כדבר לגיטימי. כך שלדעתי הקביעה שלך לא נכונה.

אני ואתה יכולים להיות "אחרים" זה לזה מבחינת הדעות הפוליטיות. זה אומר שיש לך דעה ויש לי דעה והן אחרות זו מזו. אם בתחום אחר אין לך "אחר" המשמעות היא לדעתי שאין לך "אני". כלומר בכל תחום בו אתה לא חש שוני בינך ובין מישהו אחר בעולם, משמעות הדבר שאתה פשוט לא קיים- לא מוגדר- בתחום הזה.
אני למשל לא שייכת לשום אסכולה אומנותית. אין לי שום "אחר" אומנותי, מפני שהטעם שלי באומנות פרימיטיבי להחריד, וקשה לי לומר שיש לי זהות כזו. לפיכך ברור שאני אהיה מוכנה להיות סובלנית לגבי דעות אומנותיות שונות ומשונות, כי מה אני בכלל מבינה בזה? גישה כזאת לא נקראת להיות סובלנית אלא זה נקרא להיות בורה.
זאת התחושה שלי לגבי רבים מאלו שטוענים שאין הם חשים "אחרות" בינם ובין הערבי. זה לא נובע מסובלנות ונאורות, אלא מחוסר המשמעות של הזהות היהודית לגביהם. בורות וחוסר עניין אלו, הם לדעתי פשע של מערכת החינוך החילונית, שמתוך חשש להשפעות "דתיות" רחמנא ליצלן, שפכה את התינוק עם האמבטיה, וגזרה במספרי ציניות וספקנות את כל תחושת השייכות הנורמלית של התלמידים שלה ליהדות ולתרבות עמם. היא השאירה את הזהות היהודית של מרבית האנשים במדינה באותה רמה של פרימיטיביות, כמו הנטיות האומנותיות שלי.
ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? 114364
אבל יש לנו "אחר". את, ניצה, את ה"אחר" שלי. וכדי להבהיר: יש יותר סיכוי שאני אתחתן‏1 עם ערביה חילונית מאשר עם אחת מבנותיך, גם אם הן כולן יפות, חכמות ויודעות לבשל יופי‏2, אלא אם אחת מהן תחזור בשאלה. אני מניח שזה לא עלבון בשבילך, משום שגם את לא תרצי שאחת מהן תתחתן עם אתאיסט עוכר ישראל כמוני אלא אם אני אחזור בתשובה. אז מסתבר שאנחנו ה"אחר" אחד של השני. אז זה בסדר? אני מוגדר? אני לא נמחק מספר החיים משום שאין לי "אחר"? תודה.

1 אם נתעלם מהעובדה המצערת שלא עושה רושם שיש לי איזשהו סיכוי להתחתן אי פעם, אבל לא נכנס לרחמים העצמיים שלי כרגע. אולי אני אלך לאחד המפגשים של הברסלבית.
2 זה לא שוביניזם. אני פשוט לא יודע לבשל בגרוש, וכדאי ש*מישהו* במשפחה ידע איך. אני מצידי מוכן להתייחס לעשות ספונז'ה.
ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? 114558
מעולם לא התכוונתי למחוק מישהו מספר החיים. אם תקרא בזהירות את התגובה שלי תראה שאני מסייגת כל הזמן את עניין חוסר הזהות ל*תחום* בו אין לך דעה. אם אתה טוען שאין חשיבות בעינך ללאומיות, ולפיכך אין הבדל מבחינתך בין נערה יהודיה חילונית, יפה, חכמה, ויודעת בשל, לבין נערה ערביה (או קנדית) כנ"ל, זה אומר שאתה "לא קיים" בתחום הזה. כלומר אין לך (ברציונל לפחות) זהות לאומית. או נאמר אין לזהותך הלאומית משמעות בעיניך. זה בעצם מה שטענתי לעיל. אתה מסכים עם זה?
לגבי היותי ה"אחר" שלך, צריך אמנם לפתח את כל הנושא של ה"אחר" ומשמעותו. כי יש "אחר" שהוא שונה ויש "אחר" שהוא איום קיומי. אבל בקיצור, אם אני ה"אחר" האולטימטיבי שלך, אני מעריכה שאתה ממקם אותי בתור האיום הקיומי שלך. אם זה נכון, זה כבר מעניין.
אנו במצב בו יש עליך (ועלי) איום פיזי ממשי מצד שכנינו הפלשתינים כגון על ידי טרור בקפיטריה של האוניברסיטה וכו'. כן יש עלינו איום ארוך טווח מצד העירקים (אתה באמת חושב שתהיה מלחמה?). כמו כן מדינות ערב הסובבות, לא ממש תומכות בהמשך צריכתנו את החמצן המצוי באווירה המחכים של ארץ ישראל, ואפילו מצטיידות בנשק חדיש למען הפסקת התהליך הזה. יש תהליך משמעותי של הסתה נגד היהודים בעולם הערבי והאנטישמיות שם גוברת.
בכל זאת אתה לא חש איום קיומי מצד האומה הערבית ואפילו מוכן להנשא לבת אומה זו, אלא מרגיש זאת דווקא כלפי. (כך אני לפחות מבינה ממך). למה? (אל תדאג, אני לא שואלת את זה מתוך עלבון, אלא מתוך רצון להבין את מה שנראה לי מוזר בלשון המעטה).
יש בינינו בודאי חילוקי דעות פוליטיים. אולם זה נורמלי במדינה דמוקרטית. התרשמתי שאתה מגדיר עצמך כפלורליסט. לפיכך, לא נראה שעצם קיום המחלוקות בינינו גורם לך לחוש בי איום כזה. אז מה כן?
(אגב, אני רואה בך שונה, אולם לא "אחר" במובן האיום הקיומי. במשולש "אני, אחי, והאוייב המשותף", אצלי- אתה אחי, והערבי הוא האוייב המשותף. לפי מה שאני מבינה, אצלך זה לא כך, האמנם?)

לגבי הנישואין שלך: א. של נעליך, ושים כיפה לפני שאתה מעז להעלות בדעתך את בנותי (שלא יודעות לבשל כי "את זה אמא עושה" אולם הן מהירות ללמוד)
ב. אל תתיאש. אם תגיע לרמת רחמים עצמיים מספיק גבוהה, בנות ישראל, רחמניות בנות רחמניות הן, ואני בטוחה שתמצא אחת שתסכים לתרגם רגשות נאצלים אלו למעשה.
לא משהו אישי 114601
אבל כן, האוחזים בדיעותייך מהוים איום קיומי עבורי. גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה פיזית.
למקלטים 114897
אתה מקבל הזדמנות אחת לסייג את ''איום קיומי'' באופן שלא ישאר מהביטוי הזה כלום - או שאני עושה לך סמילי...
''לעשות סמיילי'' 114899
זה נחשב לאיום קיומי? לסתם איום?
ובכלל, מה זה לעשות סמיילי?
פשוט, אם אנחנו כבר בשוונג של הגדרות, הייתי שמחה להבין.

_________
העלמה עפרונית, תוהה.
''לעשות סמיילי'' 114922
לא יודע אבל אני מניח שזה אומר לעשות משהו שסמילי כבר עשה או שעשו לסמילי. ואם הייתי צריך להמר הייתי מהמר על חרם.
''לעשות סמיילי'' 114925
אתם בסדר? מה יותר ברור מזה?
הכוונה הייתה מן הסתם למלחמת התשה ממושכת, לפי דוקטורינת הסעיפים המפורסמת, שלא מפסיקה עד להכנעה טוטאלית של היריב אשר בסוף התהליך נאלץ להודות שהוא שועל.
LOL 114926
''לעשות סמיילי'' 114962
יותר כמו הטבעה של היער בים של עצים.
אם מותר גם לי לשאול 114946
מה זה באמת "או שאני עושה לך סמילי...", באיזה טון אני צריך לקרוא את זה (איום, הבטחה,...) והאם זה קשור אלי?
אם מותר גם לי לשאול 115132
1. "לעשות סמילי" - לפרק את ההודעה המדוברת לאטומים לוגיים ולברר לעומק את כוונת המשורר, השלכותיה והוכחותיה (כולל סעיפים).
2. זה איום (מתון, בהחלט לא קיומי).
3. לא רק קשור אליך - הטקטיקה היא על-שמך.
4. ברוח טובה כמובן; אני מוכן להודות בקנטור מכוון בשטח בנוי (ובנסיבות מקילות), אם יבטיחו לנכות לי שליש על התנהגות טובה.
אם מותר גם לי לשאול 115190
ז"א, אם אני אשאל למה כתבת "...או שאני עושה לך סמילי..." ולא "... או שאני נוהג בך כמנהגו של סמילי..." יהיה בעצם עשיית סמילי?

בכל מקרה, עקב התעלמותו של שט"ג מאיומך, אני אשמח ללמוד איך עושים סמילי.
אם מותר גם לי לשאול 115329
דוגמא טובה (אם כי יכולת להתאמץ יותר...)
ואם מותר גם לי להוסיף שאלה 115191
מה יעזור לך ניכוי שליש על התנהגות טובה? זה כמו להבטיח לדובי שליש על חזרה בתשובה.
ואם מותר גם לי להוסיף שאלה 115331
מה שראית עד עכשיו היה התנהגות טובה (יחסית). סמילי מסב את תשומת ליבי להתעלמות שלך מהאיום שבתגובה 114897 - "חזור בך, ליצן".
לא משהו אישי 116383
אני אתעלם מהטענה על איום קיומי פיזי.
לגבי האיום הקיומי הרוחני: האם זו לא מהות הדמוקרטיה שדוקא אנשים עם מערכות ערכים שונות, יוכלו לחיות בתוך אותו "אנחנו" להתווכח ביניהם, ובסוף "הרוב קובע"? נכון, כל אחד מהמשתתפים ב"משחק", מצוי בסכנה של איבוד ההגמוניה של מערכת הערכים שלו, אולם אסור שזה יחשב "איום קיומי" מצד מי מהצדדים.
מהי משמעות הדמוקרטיה, אם חילוקי הדעות בנושאים עקרוניים מפרקים את הלכידות החברתית והאחריות ההדדית בין המשתתפים בה? האם לדעתך בדמוקרטיה מותר להתווכח רק על צבע הנייר עליו תודפס החוקה, אולם לא על התוכן שלה?
אם אני אדלג על כמה שלבים מחשבתיים, שאתה יכול להשלים לבד (שלא כמו השייכים למשפחת הכלניות, אני מאד מעריכה את האינטיליגנציה שלך..)
בעצם, מהי משמעות היות האדם פלורליסט אם הוא מסוגל לסבול רק פלורליסט כמוהו?
לא משהו אישי 116388
אולי בטעות ייחסתי לך דעות לא דמוקרטיות. האם את מעוניינת במדינת הלכה? אם לא, אני מתנצל על טענת האיום הרוחני שטענתי כלפייך.

אני, אגב, פלורליסט די קטן. מתוך עקרון ההקבלה אני *נאלץ* לקבל את הפלורליזם כדי שדיעותי שלי ייחשבו לגיטימיות, אבל לא הייתי מזיל דמעה אם היית חוזרת בשאלה ומצטרפת למרץ, ואיתך שאר מצביעי המפד"ל וימינה, גם אם הפלורליזם היה נפגע מכך.

את עקרונות הדמוקרטיה אני מוכן להחיל רק על מי שמוכן לקבל אותם בעצמו. אם מותר לי להיתלות באילנות גבוהים: יתנו-יקבלו, לא יתנו- לא יקבלו.
תוספת קטנה: 116390
לגבי האיום הפיזי, ברור לי שלתפיסתך אלה שאוחזים בדיעותי מהוים איום פיזי כלפייך - כפי שבטאת בהפגנת הכבשים המפורסמת. בעניין הזה יש סימטריה.
תוספת קטנה: 116709
אענה על אחרון ראשון- ודאי שראיתי בהסכם אוסלו איום פיזי, אולם האיום היה כולל, ולא לי כקבוצה אידיאולוגית. "הצאן לטבח" היה כל עם ישראל. אני ראיתי בהסכם אוסלו טיפשות קולוסלית שתביא את כולנו אל עברי פי פחת של אפשרות לטבח ביהודים מידי הערבים- מה שהסתבר כנכון. נראה לי שמה שאתה מתכוון כאיום קיומי *פיזי* זה שאני ודומי נחזיק נשק ונרסס את כל ה"כמוך". זו הנחה שאני אפילו לא מוכנה להתייחס אליה.
לגבי הדמוקרטיה ומדינת הלכה: אני אוהבת להגדיר את מה שאני שואפת אליו כמדינה יהודית, ולא מדינה הילכתית. לדעתי אין אף אחד, כולל הרבנים והפוליטיקאים הדתיים, שיודעים בדיוק מה זאת מדינת הלכה, זאת לדעתי הסיבה לכך שהמפלגות הדתיות נמצאות בעקרון בפוזה של כינור שני, הן כלל לא מתכוונות לשלוט במדינה הזאת. מציאות של אלפיים שנות גלות וחוסר ההתיחסות המעשית של ניהול מדינה על ידי ההלכה, יצרה חסרים רבים שדורשים הרבה יצירתיות ולימוד כדי להשלימם (ואמנם יש רבים המקדישים את זמנם להתייחסויות לנושא).
מכל מקום מה שהייתי רוצה במדינתי הוא, שהיא תתנהל לפי עקרונות היסוד של היהדות. אמנם נכון שלא על כל עקרונות היהדות יש הסכמה בין כולם וכו' ובהחלט יש הרבה מקום לויכוחים ודיונים. אולם הנקודה היסודית מבחינתי היא שהמגמה המוצהרת והמעשית של המדינה תהיה שהיא מתכוונת להיות הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה.
לגבי דרך השלטון במדינה יהודית ובכן, אני לא רוצה להרחיב, אולם בהחלט יש מקורות לכך שדמוקרטיה היא אחת הדרכים הלגיטימיות של השלטון במדינה יהודית (גם בשלטון מלוכני ממש, ביהדות יש את הסנהדרין שהיא הגוף השופט, ששומר על החופש שלו, והמלך כפוף אליו וכו'). אני אישית, חובבת גדולה של הדמוקרטיה (של עקרונות היסוד שלה, ללא כל התוספות הפוליטיות שהוסיפו אלו שהחליטו ש"הדמוקרטיה זה אני") ומאוד מקווה שהיא, או וריאציה שלה יהיו צורת השלטון במדינתי היהודית.
זאת, על אף שכדי שמשטר מלוכני או דיקטטורי יהיה טוב, מספיק שמעט אנשים יהיו מוסריים בעוד שבשיטה הדמוקרטית הרבה אנשים צריכים להיות רודפי אמת וצדק כדי שהשיטה כולה תהיה צודקת וישרה. (גם ההפך נכון..) אני חושבת שבימינו יש יותר סיכוי לכך מאשר קודם.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 116714
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 116732
לא ממש. יש רבים שחושבים שאנו חיים במדינת כל אזרחיה...
אולם ההבדל העיקרי בין מה שיש עכשיו, ובין מה שאני שואפת אליו, הוא שהעקרונות עליהם מושתת המדינה הם לאו דוקא יהודיים ואפילו לעיתים קרובות סותרים את היהדות. אמנם רוב תושבי המדינה הם יהודים, אולם כמעט כל המערכות השלטוניות פועלות כאילו שעובדה זו לא משמעותית משום בחינה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 116755
האמת היא שמאחר שהמדינה מוגדרת כמדינה יהודית, והאופי שלה נקבע באופן דמוקרטי כשרוב מכריע של המצביעים הם יהודים, לדעתי המדינה היא ''הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה''.
זה בסדר שיש לך רעיונות אחרים לגבי הצורה שהמדינה צריכה להתנהל, אבל לטעון שהרעיונות שלך דווקא הם אלה שמבטאים את העם היהודי זאת טענה מוטעית.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117065
לדעתי להגדיר את אופי המדינה רק לפי המוצא האתני של רוב תושביה זה סתם גזענות. מהי המשמעות של היות המדינה יהודית רק משום שרוב תושביה הם מהגזע היהודי אם לא גזענות לשמה? ולמה זה בכלל חשוב שתהיה מדינה כזאת? היום הרי אין אנטישמיות משמעותית.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117076
אין לי דעה מגובשת האם קיומה של מדינה שמבוסס על מוצא אתני הוא גזעני. אני אנסה לגבש כזאת בהזדמנות. בכל אופן, בנוגע למה שאת אומרת:

1. שאלה שנדמה לי שראיתי בעבר כאן באייל: נגיד שאכן חוקי-המדינה יהיו יהודים-דתיים כרצונך, אבל לא יהיו במדינה אנשים ששייכים לקבוצה האתנית היהודית (או שהצטרפו אל היהודים בדרכים המקובלות עלייך), האם לשיטתך זאת עדיין תהיה "מדינה יהודית"?

2. הזיהוי של זרמים בדת היהודית ככאלה שמבטאים את העם היהודי לא מקובל עלי. גם זיהוי שלהם עם "יהדות" הוא שאלה ערכית שספק אם נסמכת על עובדות (שי היה אומר "הגדרה טלאולוגית"). שוב, אלה הדעות שלך – אל תנכסי את העם היהודי וההיסטוריה היהודית לצרכייך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117087
לא ממש הבנתי את השאלה, האם היא על מצב בו יהיו במדינה חוקים יהודיים אולם ללא אנשים יהודים? זה חסר משמעות מבחינתי. מכל מקום לא נראה לי שאראה בכזה יצור מדינה יהודית.
לגבי הניכוס של העם היהודי לצרכי- אדרבא, אני אשמח מאוד אם הויכוח הציבורי אצלנו יהיה על "מהי המשמעות של העם היהודי ומהם הערכים שלו" וכו'. כל אחד מוזמן מבחינתי להכנס לדיון כזה, בתנאי שהוא לא נושא את שם היהדות לשווא- כלומר שבאמת הוא מרגיש שייך ומחוייב לעם היהודי, אלא שפרשנותו לגבי מהי יהדות שונה משלי. שכל אחד יספר על המחשבות שלו, ויסביר את הבסיס עליו הוא מסתמך. יכול להיות דיון מעניין.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117098
1. אני לא מבין למה את מתכוונת ב"חסר משמעות מבחינתי".

2. גם להרגשתי הדיון שאת מציעה עשוי להיות דיון מעניין, אבל זה לא קשור לעניינינו.
הטענה שלי היא שאין "ביטוי לעם היהודי" כי העם היהודי אולי קיים כסוג של הכללה לצרכים מסוימים, אבל הוא מורכב מהרבה אנשים שזה פשוט מכנה המשותף שלהם (כמו שאין "ביטוי לבעלי זקן"). נכון שזהות אתנית היא יותר משמעותית לפרט, אבל אוסף הפרטים לא יוצר רצון קולקטיבי.
בנוסף, אני לא מקבל את הנחת היסוד שקיימת "משמעות" לקיומו של עם - ההיסטוריה לא מציעה לנו ערכים, אלא רק סידרת מאורעות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117114
1. חסר משמעות מבחינתי =לא מובן לי
2. כאן אני ממש חולקת עליך. אם אין "רצון קולקטיבי" או אני מעדיפה לכנות זאת "רצון משותף", מה הביא את היהודים הנה מארבע כנפות תבל?
המשמעות לקיומו של עם ישראל אינו נובע מההסטוריה שלו, אלא מהערכים שהוא נושא עמו אלפי שנים, ושומר עליהם מכל משמר. למשא הזה היתה דינמיקה מאד מעניינת עם הדורות, אולם המדהים הוא שגם לאחר אלפי שנות הפרדות, עדיין ההבדלים בין רב הקהילות היהודיות השונות היו מינוריים יחסית, ובהחלט אפשרו איחוד מחדש. כל זה לא קיים בעיניך?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117131
אני לא בטוח מה אמור להיות "לא קיים בעיניי". נדמה לי שבמלבן שכתבת את רואה משמעות בהיסטוריה היהודית. אם לכך הכוונה, אז לא. זה לא קיים בעיניי. את ההיסטוריה אפשר לנתח בצורות שונות, אבל אני לא מאמין שיש לה משמעות *שנובעת ממנה*.

אני רוצה להסב את תשומת-ליבך למשהו שעולה בדעתי. במהלך המאות האחרונות היו לא מעט תיאוריות שטענו שלהיסטוריה יש משמעות, ובמיוחד שהיא *מתקדמת* לעבר מטרות מסוימות. לרוב הן גם טענו שהן גם מבטאות את "רצונו האמיתי" של העם כעם, ואם האנשים לא רואים את צדקת התיאוריה, זאת בעיה של האנשים ולא של התיאוריה. התיאוריה הבולטת מביניהן הייתה, כמובן, המרכסיסטית. בינתיים, נדמה לי שרוב התיאוריות הללו לא ממש עמדו במבחן המציאות, אבל גרמו בדרך שואות מחרידות.
אין לי כמובן דרך להיות בטוח שגם התפיסה שלך סופה להיגמר כמו האחרות. אני רק יכול להצביע על מכנים משותפים שהם בעיניי מבהילים.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117349
השאלה שלי הייתה על המשמעות הערכית של העם היהודי. האם לדעתך היות האדם יהודי, היא רק עובדה חסרת משמעות לגבי מוצאו האתני, או משהו בעל משמעות ערכית?
גם אם תגיד שאין לעובדה זו כל משמעות ערכית בעיניך, הרי עובדה היא שהמליונים שעלו לארץ מפני שהיו יהודים, כן יחסו משמעות ערכית מאוד להיותם יהודים. די בעובדה זו כדי להפריך טיעון של חוסר משמעות ערכית לעם היהודי.
לגבי המשמעות של ההסטוריה, והכיוון שאליו היא הולכת, אם בכלל- ובכן, ביהדות- להיסטוריה היה תמיד כיוון והיא תמיד התקדמה, ומתקדמת לקראת משהו. זה כך כבר אלפי שנים. אני לא רואה כל אסון עולמי שנגרם עקב זאת, להיפך. כך שקשה קצת להפחיד אותי על ידי השוואה לנוראות של המאה העשרים. את הסיבה לזוועות כדאי לחפש בערכים שעמדו ביסוד תאוריות הזוועה, ולא במאפיינים חיצוניים יחסית, שאותם הן יכולות לחלוק עם גישות רבות נוספות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117384
לגבי הטענה על המשמעות הערכית של העם היהודי. צר לי. מתוך עובדות לא נובעים ערכים. לכן, היות האדם יהודי היא עובדה חסרת משמעות ערכית - אם כי, האדם עשוי לייחס לה משמעות בחייו כתוצאה מערכיו. העובדה שמיליוני יהודים עלו לארץ לא מפריכה את טיעון חוסר המשמעות הערכית – היא מלמדת, לכול היותר, שאותם יהודים ייחסו ערך למוצאם.
למקרה שהטיעון לגבי אותם המיליונים נכתב גם כדי לרמוז על סוג של "רצון משותף", אני אוסיף ואומר שלדעתי עלייתם של יהודים אלו היא תוצאה של נסיבות היסטוריות בלבד.

אני לא מומחה ליהדות, אבל אני חושב שלהגיד ש"ביהדות- להיסטוריה היה תמיד כיוון והיא תמיד התקדמה, ומתקדמת לקראת משהו. זה כך כבר אלפי שנים" זה לא מדויק. אני מכיר טקסטים יהודיים שמדגישים את *הבחירה החופשית* ואת זה שבכול דור ודור המשיח עשוי להגיע אם יתמלאו תנאים מסוימים. זה שונה מאוד מ"כורח היסטורי" שהוא מושג מודרני בעיקרו. המושג (כמו הרבה אחרים) חדר לתרבות היהודית בעוצמה רבה רק במאות האחרונות (את מוזמנת להפריך את דבריי אלה). בכול אופן, אני לא מנסה לומר שהוא העיקר, אלא השילוב בינו ובין מושגים כמו "רצון העם" ועוד כאלה.
אני לא מנסה להפחיד אותך, אבל הזוועות הן לא תוצאה של הערכים שעמדו ביסוד התיאוריה, שהיו פעמים רבות חיוביים בהחלט, אלא בסוג התיאוריות שיש להן מכנים משותפים צורניים מסוימים. מה שמביא אותי לסעיף הבא.

אני נוטה להסכים אתך בשאלה שעולה בפתילים אחרים שאת מעורבת בהם כאן, ולומר שיש במדינה כפייה של ערכים ליברליים שזהה לכפייה אפשרית של ערכים דתיים. או במילים אחרות, אני מקבל את ההשקפה ש"צדק" נגזר מערכים ואי-אפשר להגדיר אותו בצורה צורנית בלבד. ולכן חשוב לי להבהיר את הסיבה לאחיזה שלי בערכים אלה, כי היא לא זהה לסיבות שהוצגו כאן, וניסו לומר שאלו ערכים צודקים.
הסיבה שלי היא פחד וחוסר-אמון. עברנו מספיק אידיאולוגיות ומספיק אנשים שחשבו שיש בידם את האמת, והיו מוכנים להקריב את עצמם ואת האחרים למענה. יכול להיות שאת צודקת בהשקפותייך (אין סיכוי. אבל נגיד). יכול להיות שעוד כול מיני השקפות ששמעתי עליהן יביאו אותנו לעולם טוב יותר. אני לא יודע. אני לא יודע אם יש "רצון משותף". מה שאני כן יודע, זה שאני מכיר אנשים אמיתיים, כאלה שיש להם רצונות אמיתיים שהם שלהם בלבד, שטוב להם או רע להם, כואב להם או שהם מאושרים. כאן אני יכול להצביע ולומר "זה אמיתי". אני מפחד מאנשים שמוכנים לדרוס את האחרים בחברה בשם הכורח ההיסטורי או הרצון המשותף. אני מפחד מאידיאולוגיות שבסופו של דבר יביאו אנשים עם כוונות טובות לעשות את זה. אני מוכן לקבל את התפיסה הליברלית, שמעמידה במרכזה את זכויות-הפרט, כי היא היחידה שאני בטוח שתשמור על המינימום ההכרחי לקיום הדברים שאני בטוח שישנם.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117592
אני אולי מסכימה עם זה שמההיסטוריה כשלעצמה, לא נובעים ערכים. אולם מה שאני טענתי הוא, שמהערכים נובעת הסטוריה. כלומר, ערכים מסויימים מניעים אנשים לפעולות, שעל ידם מוכוונת ההיסטוריה- כגון עלייתם של מליוני יהודים לארץ. נראה לי שעל זה אין בינינו ויכוח.
לדעתי, ליהדות היה תמיד כיוון הסטורי- המושגים "ימות המשיח" או "גאולתן של ישראל" נידונו כבר בתקופת חז"ל. גם המונח "אחרית הימים" מובא כבר בנביאים. "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" הוא תיאור עתידני שמובא בישעיהו.
זה נכון מאוד שהבחירה החופשית מאוד מודגשת ביהדות- גם מבחינת ההתקדמות של ההסטוריה. יש הרבה מדרשי חז"ל בנושא, ולא אלאה אותך בהם, אולם באופן כללי ההתייחסות היא שלהסטוריה יש מסלול "בגדול", אולם את השבילים המדוייקים והתזמונים המדוייקים של ההתרחשויות, אנו קובעים במעשינו. המדרש הקלאסי בנושא הוא על "בעיתה אחישנה"- ביטוי שנאמר על הגאולה. שואלים חז"ל אם בעיתה איך אחישנה? כלומר אם הגאולה צריכה להגיע בזמנה (בעיתה), איך ניתן להקדים אותה (אחישנה)? ועונים: זכו- אחישנה, לא זכו- בעיתה.
אני מזדהה איתך במידה רבה בקשר לפחד שלך מאידיאולוגיות דורסניות. חווינו הרבה מהן במאה האחרונה. יש לי כמה דברים לומר לך בעניין:
א. לדעתי, אין לאן לברוח מהצורך האנושי במערכת ערכים המצויה מחוץ לאדם. מציאות בה האדם עסוק רק בצרכיו ורגשותיו הפרטיים, מאפסת אותו כאדם. אני יודעת שזה לא דבר פשוט לומר, וזה דורש הוכחה או לפחות הסבר, אבל זה ממש לא המקום לעשות זאת. (האם קראת את "המרד השפוף" של גדי טאוב?).
ב. האידיאולוגיה היהודית היא עתיקת יומין. היא נבחנה כמעט בכל המבחנים האפשריים. עם כל הכשלונות של היהודים, ברור דבר אחד- מפלצות אדם הם לא היו. בודאי לא בפרופורציה שאתה מתייחס אליה. לפיכך לא הייתי חוששת כל כך מהאידאולוגיה היהודית, ובודאי לא מכניסה אותה לאותו "שק" כמו שאר האידאולוגיות שנפגשנו אתן לאחרונה, רק מעצם זה שגם היא אידיאולגיה שמתייחסת לטווח הזמן שמעבר לחיי האדם העכשוי. לעשות כך, זה לדעתי, קצת עצלות מנטלית.
ג. חוסר ההתייחסות לטווח הזמן הארוך, זהו גם עקב אכילס של האידיאולוגיה הליברלית. היא אינה מתייחסת לתהליכים ארוכי טווח. לכן השרידות שלה מאוד מפוקפקת בעיני. יתכן שזה לא חשוב לך, אלא רק הכאן והעכשיו, אולם לדעתי, כפי שאנו צריכים לשמור על איכות הסביבה, כדי שגם צאצאינו יוכלו לשרוד בעולם בעוד מאה שנה, כך אנו צריכים לדאוג לשרידותה של מערכת הערכים שאנו מאמינים בה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117604
אני אתייחס רק למה שכתבת בחלק השני של תשובתך, כדי להתרכז בעיקר ולא לפתוח סעיפים רבים מדי.

א. אני לא מקבל את המשוואה "ערכים שלא תלויים בגורמים מחוץ לאדם" ו -"מציאות בה האדם עסוק רק בצרכיו ורגשותיו הפרטיים". אני יכול לשתף אותך בכך שבחוויה שלי, אני *לא מבין* בכלל ערכים ש"מצויים מחוץ לאדם" ועם זאת, אף שאת עשויה לסלוד מערכי, אני מבטיח לך שאני לא עסוק רק בצרכי ורגשותיי הפרטיים.
מעבר לזה, אין לי בעיה עם מערכות אחרים שונות משלי, גם כאלו שמסתמכות על ערכים שמצויים מחוץ לאדם. יש לי בעיה עם מערכת הערכים שלך. ולא, לדאבוני לא קראתי את גדי טאוב.

ב. בנוגע לשתי הסוגיות שהעלית בסעיף זה, אני מזמין אותך לחזור למלבנים הקודמים בדיון בינינו.
ראשית, *התרבות* היהודית היא אכן עתיקת-יומין. היא עברה שינויים רבים במשך אלפי שנים, והיא כוללת אידיאולוגיות רבות ושונות. לא הרי האידיאולוגיה הכהניסטית כאידיאולוגיה שמחזיקים בה אנשים (דתיים מהזרם המרכזי) כמו פרופ' אבי רביצקי, הרב יובל שרלו ועוד רשימה ארוכה. יותר מזה, דומני שאפילו בין רבני הימין בהתנחלויות היא זוכה לתומכים מועטים.
אני, שוב, מתנגד לניכוס היהדות שאת עושה לצרכייך, וטוען שהאידאולוגיה שאת מחזיקה בה לא משקפת את היהדות. הטענה היותר משמעותית שלי, היא שהיא אידיאולוגיה חדשה שנסמכת על הגות מודרנית. אני לא טוען שאי-אפשר כלל למצוא לה ביסוס במקורות, אבל במקורות שכוללים הגות רחבה של אלפי שנים אפשר למצוא ביסוס לכול דבר.
שנית, זאת אכן עצלות מנטאלית לטעון שאפשר להכניס אותה "לאותו 'שק' כמו שאר האידיאולוגיות שנפגשנו אתן לאחרונה, רק מעצם זה שגם היא אידיאולוגיה שמתייחסת לטווח הזמן שמעבר לחיי האדם העכשווי". מזל שלא זאת הייתה הטענה שלי, למרות שזה לא שולל את האפשרות לייחס לי את התכונה של עצלות מנטאלית.

ג. אני לא מבין את הסעיף. מה זה "חוסר ההתייחסות לטווח הזמן הארוך"? אני לא יכול דעת אם "יתכן שזה לא חשוב לי, אלא רק הכאן והעכשיו" בלי שאני מבין על מה את מדברת. בכול אופן, אני לא חסיד של האידיאולוגיה הליברלית אלא של ערכים ליברלים.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117826
א. לא טענתי שאתה, עוסק רק ברצונות וברגשות הפרטיים. אלא שלדעתי, אידיאולוגיה שאינה מסתמכת על מקורות סמכות ערכית שמעבר לאדם עצמו, בהכרח תביא בסופו של דבר להתרכזות האדם בפרט הפרטי שלו, שיהפוך להיות שטוח ביותר עם הזמן. כתבתי בהזדמנויות שונות את דעתי על כך שעולם המושגים המערבי ספוג, עדיין, הרבה מאוד ערכים הנובעים מן הדתות שהיו הבסיס לתרבות המערבית, ולכן על אף שאנשים מגדירים עצמם כאתאיסטים, ומבחינתם מקור הסמכות של האידיאולוגיה שלהם הוא האדם עצמו, עדיין הם חשים ונוהגים בהתאם לערכי התרבות המאמינה שעליה הם גדלו. כפי שאמרתי בתגובתי הקודמת, זה לא המקום להסביר ולבסס את העמדה הזו שלי בגלל קוצר הזמן והמקום.
אגב, הספר של גדי טאוב הוא ממש "שווה". הוא כמובן לא טוען את שאמרתי לעיל, אולם לדעתי הוא מביא תמונת מצב תרבותית עכשווית טובה, ונותן הרבה חומר למחשבה.

ב. יש הרבה זרמים וכיוונים ביהדות, אולם היא רחוקה מאוד מלהיות אנרכיה. השיחה בין הקבוצות השונות בה, מתבססת על ערכי יסוד משותפים רחבים מאוד, על אף שמבחוץ נראה כאילו יש הבדלים תהומיים ביניהם. גם ביני ובין אבי רביצקי יש הרבה מאוד מהמשותף, שאולי אתה כחילוני לא רגיש לו.
אני לא מנכסת לעצמי את היהדות, אלא צומחת מתוכה. ניכוס יכול להיות רק על ידי מי שהאידיאולוגיה שלו צמחה בחוץ והוא באופן מלאכותי נסמך על היהדות. האידיאולוגיה שלי צמחה באופן ישיר מתוך היהדות. אם יהיה מישהו שיוכיח לי שהיא נוגדת את היהדות, הרי אני מחליפה אותה על המקום.
נראה לי שבתור אחד שטוען שהוא לא יודע הרבה על היהדות זה קצת לא במקום שתאמר "שהאידאולוגיה שאת מחזיקה בה לא משקפת את היהדות"! כמו כן, על סמך מה אתה טוען שהאידיאולוגיה שלי "היא אידיאולוגיה חדשה שנסמכת על הגות מודרנית"? המציאות הזאת יותר שייכת דווקא לאנשים שעולמם התרבותי הוא מערבי ליברלי, ואז כדי לחיות בשני העולמות, הם מנסים למצוא תימוכין ביהדות תוך הוצאת דברים מהקשרם וכו', ולא לאנשים שמחזיקים באידיאולוגיה שלי.
לגבי הכנסת כל האידיאולוגיות ל"שק" אחד: זה מה שהבנתי מתגובתך. אתה השוות בין האידיאולוגיות הרואות משמעות בהיסטוריה והפחדת אותי לגבי ההשלכות האפשריות שלהן..
ג. חוסר ההתייחסות לטווח הארוך של התרבות הליברלית היא חוסר התייחסות למציאות שהאדם הוא בר חלוף, וכדי שאידיאולוגיה מסויימת תשרוד, היא חייבת מנגנוני התייחסות הכוללים את הדורות הבאים. גם מבחינת חשיבותם, וגם מבחינת הדרך בה ניתן להעביר אליהם בצורה אמינה את האידיאולוגיה. מלבד זאת, היא צריכה גם לכלול מנגנוני שימור עצמי מפני ההתפתחויות בעולם.
בכל אלה נראה לי שהאידיאולוגיה המערבית ליברלית לא מצטיינת בלשון המעטה. הבאת ילדים לעולם נחשבת כמעט לרע הכרחי, עיין ערך הריבוי הטיבעי השלילי. מבחינה חינוכית, המנגנונים פרימיטיביים מאוד, ויש שינויים רבים בערכים העוברים מדור לדור. גם היכולת להתגונן מפני איומים חיצוניים כגון איסלמיזציה של אירופה, מוגבלת מאוד. גם אם האירופים יתעשתו בשלב כלשהו, וינסו להתגונן מכך, אז הם יפעלו בניגוד, לפחות חלקי, לאידיאולוגיה הליברלית. כלומר אין לאידיאולוגיה זו דרך לשימור עצמי ללא סתירה פנימית. לזה התכוונתי בחוסר ההתייחסות לטווח הארוך. .
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117875
כתבתי תגובה ארוכה וטרחנית מאין כמוה לכול הנקודות שאנחנו גוררים אתנו. מחקתי אותה לטובת תגובה שתתרכז בנקודות המקוריות בדיון שלנו. אני בטוח שלא יהיה לך אכפת.

כשאני כותב שאת מנכסת לעצמך את היהדות, אני לא מתכוון להגיד שהאידיאולוגיה שלך לא יהודית, אני מתכוון לומר שהיא חלקית למכלול שנקרא ''יהדות''. בגלל זה אני גם לא צריך לדעת הרבה על היהדות כדי לטעון שדברייך לא משקפים אותה. אולי לא הייתי ברור, אבל כשכתבתי ''לא משקפים'', כוונתי הייתה ''אין זהות בין השקפת העולם של ניצה להשקפת העולם היהודית''. לא בהכרח במובן זה שהשקפתך זרה ליהדות, אלא, שיש עוד השקפות שנכנסות תחת המטריה הזאת.
להזכירך את מהלך הדברים, כתבת שאת שואפת ליצור מדינה שתהיה ''ביטוי לעם היהודי ככזה''. הביטוי הזה מתבטא, לדעתך, בעקרונות ''יהודיים'' בסיסיים שינחו את ניהולה של המדינה. מעבר לכך שאני חולק עלייך, וחושב שעקרונות כאלה לא יתנו ביטוי לעם היהודי (וממילא לא ''שכזה''), אני טוען שלא קיימים עקרונות כאלה. היהדות השתנתה מאוד באלפי שנות קיומה, וההבדלים בין הפלגים השונים הם עמוקים ורחבים. יכול להיות שאת ופרופ' רביצקי יכולים להגיע להסכמות מסוימות, אבל כל הסכמה כזאת תהיה כרוכה בפשרה מצד הצדדים, שהיא כבר הכרעה ערכית וממילא לא משקפת עקרונות אובייקטיבים.

הכנסתי את האידאולוגיה שלך ל''שק'' אחד עם אידיאולוגיות אחרות בגלל מאפיינים שציינת. המאפיינים האלה משותפים לאידיאולוגיות מודרניות מסוג מסוים. ביניהם אפשר למנות את התפיסה של רצון משותף לעם, תפיסת המהלך ההיסטורי ההכרחי, ותפיסה שמשתמעת מדברייך, שהרצון האמיתי של העם (או ''המשוחרר'') תואם את הערכים שאת מאמינה בהם. השילוב בין המאפיינים האלה אכן הוכיח את עצמו כקטלני מהסיבה הפשוטה שהוא מאפשר, ואפילו מחייב, לדרוס את חירויות (ולפעמים יותר מחירויות) הפרט כדי לממש אותו.
אני לא הולך להגן על הטענה הזאת ברצינות, למרות שהייתי רוצה מאוד לעשות זאת. אני חושש שהגנה כזאת מחייבת יותר משאבים (מחקר היסטורי-רעיוני השוואתי) ממה שאני יכול להקצות לכתיבת הודעות באייל, אפילו אם אני אנסה לעשות את זה ברמה המוגבלת שלי.

אני בכל זאת אוסיף עוד פסקה על אידיאולוגיה ליברלית, שאת יוצאת נגדה בשצף כזה. הצהרתי כבר בתגובה הקודמת שלי שאני לא חסיד האידיאולוגיה הזאת. היא לוקה באחד המאפיינים שאני חושש מהם (אני יוצא מה זה פחדן). בבסיסה, היא דדוקטיבית. היא מניחה הנחות על טבע האדם והחברה, וממנה גוזרת את הכללים לגבי הטוב והנכון. מהלך כזה נראה לי מסוכן כשעוסקים באנשים אמיתיים, וההיסטוריה הוכיחה זאת. אני קרוב הרבה יותר להשקפות שמרניות קלאסיות, שמדברות על ''זכויות היסטוריות''. לא פוגעים בזכויות שיש כבר לאנשים, שנקנו באורח היסטורי, בדרך של ניסוי וטעייה. ההיסטוריה מתקדמת לעבר צדק-חברתי (אם המין האנושי לא יגמור אותה באחת), לא בגלל ''כורח-היסטורי'', אלא בגלל שאנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118173
יש בינינו מחלוקת לגבי המציאות. אני חושבת שיש ליהדות מערכת ערכים מאפיינת ועקרונות יסוד. נכון שיש הרבה וריאציות על המנגינה הבסיסית, אולם עדיין ניתן לזהות אותה באופן ברור מאוד.
מוזר לי קצת לשמוע גישה שמרוקנת מתוכן את המשמעות של הערכים היהודיים - בגלל הוריאביליות הקיימת בעם היהודי, דווקא בעידן בו התרחש הלא יאומן של התקרבות מחדש של חלקי היהדות שהיו מפוצלים אלפי שנים. וראה זה פלא! זה מתחבר. החיבור אמנם לא מושלם לעת עתה, אולם בהחלט יש תחושת שייכות עמוקה בין כל ה"פלגים" ביהדות. (מלבד אותו פלג שמנתק את עצמו מן הדת/לאום היהודי. פלג זה, לפחות במוצהר, אינו מרגיש שייכות לשאר החלקים). הרי אם לא היה תוכן יסודי אחד לכולם, החיבור הזה לא היה אפשרי כלל. אם טענה כמו שלך היתה מושמעת לפני מאה שנה היה אולי מקום להבין אותה, אולם היום, לאחר הניסוי המוצלח של החיבור מחדש, היא נשמעת לי ממש מופרכת.
אני מאוד מקווה שיגיע היום בו לויכוחים ביני ובין פרופ' רביצקי, על הדרך הנכונה להביא לידי ביטוי את ההשקפה היהודית, תהיה השלכה מעשית על התנהלות המדינה. מבטיחה שגם אז אשמע לדעת הרוב.
ההשוואה בין האידיאולוגיה שלי, ובין האחרות לא נכונה, מפני שהדרך בה היהודים מביטים על ההיסטוריה ועל רצונו של העם וכו' היא פאסיבית. ההתנהגות המעשית שלהם נובעת מהכללים ההילכתיים והעקרונות המוסריים, הבאים לידי ביטוי מאוד מדוייק ביהדות. אמנם יכולות להיות פרשנויות שונות על ההלכה, ועל סדרי קדימותם של העקרונות המוסריים, אצל אנשים עם השקפות שונות, אולם כולם חייבים להשאר בתוך התחומים האפשריים מבחינה הלכתית.
יש לי השקפה כללית על המהלך ההיסטורי, שנותנת לי הרבה עומק ופרספקטיבה מבחינת ההתייחסות לעולם, ומאפשרת לי לנסות לנתח את המציאות העכשווית ולאן היא מתגלגלת. אולם היא לא המניע המיידי שלי למעשה. אלא רק מה צריך/מותר לעשות, ומה אסור/לא צריך לעשות, המוגדרים על ידי ההלכה.

לגבי אי האמון שלך בטבע האנושי וההזדקקות שלך דווקא להשקפות שמרניות בגלל תהליך הניסוי וטעיה שזיקק אותן: היהדות מציעה מערכת ערכים שעמדה במבחן אלפי שנים, כך שגם ללא אמונה במקורה האלוקי, הרי היא מערכת ערכים שאין מתחרה לה בזכות להקרא שמרנית....
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118185
אותו פלג המנתק את עצמו מהדת היהודית הוא זה שאיפשר את הקמתה וקיומה של מדינת ישראל, ולא כ''נס'' ו''לא יאומן'', אלא כתוצאה ממדיניות ריאלית ופראגמטית.
הנטיה בימינו להתרפק על הדת היהודית היא חזרה למצב של מה שהיה לפני המהפיכה הציונית והפוכה ללאומיות הישראלית האמיתית שנהגתה ע''י הרצל, פינסקר, הס ודומיהם והוגשמה ע''י ויצמן, בן גוריון, ז'בוטינסקי וכו'.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118191
לא ניסיתי לרגע לרוקן מתוכן את הערכים היהודיים. טענתי שבגלל השונות הרבה אין מערכת אחת מוסכמת שאפשר ליישם ברמת מדינה שנקראת "יהדות". אני מסכים שברמת הפרט זה יותר קל (אם לא נתייחס לרפורמים, רק לצורך העניין).

"החיבור" שאת מדברת עליו לא נעשה על בסיס ערכי העם היהודי, אלא על בסיס הגזע היהודי בצירוף ערכים מערביים, כך שאני לא מבין את הטענה.

האידיאולוגיה שלך פאסיבית? זאת הגדרה מוזרה לכהניזם וללאומנות בכלל. כל-כך מוזרה שאני לא יודע מאיפה לתקוף אותה. האם היית תומכת בטרנספר, למשל? מה היית עושה ליהודיה ששוכבת עם ערבים?
הסתמכות על חוקי-ההלכה היא כמעט חסרת משמעות. האם מותר לגנוב זיתים מערבים או אסור?

השמרנות שלי היא "שמרנות קלאסית", והיא נסמכת על הגות שמרנית. היא לא סוג של "מה שהיה הוא שיהיה", אבל נראה לי מוגזם לפתוח פתיל על השקפת העולם שלי עכשיו. באיזה מובן היהדות "עמדה במבחן אלפי שנים", באיזה מבחן?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118208
לדעתי יש ליהדות ערכים שאפשר ליישם ברמת מדינה -אם כי ללא ספק שערכים אלו לא מפותחים כמו הערכים של רמת הפרט, בגלל אלפי שנים של חוסר שימוש. מה שאני טוענת הוא שזה בדיוק הזמן להתחיל להשתמש בערכים אלו, כיון שברוך ה' יש לנו מדינה יהודית.
החיבור כאן בארץ נעשה במפורש על בסיס ערכי העם היהודי. הורי לא הגיעו הנה כדי לחיות במדינה מערבית. הם הגיעו הנה כתוצאה מערכי העם היהודי שפיעמו בליבם, ובלב רבים רבים אחרים שהגיעו דווקא לכאן, כאשר לרובם היו אלטרנטיבות אחרות. יותר מכך, עובדה היא שקהילות יהודיות שחיו בנפרד ושמרו בחו''ל בקנאות על ערכיהם, יכלו כאן להתמזג, על אף השוני התרבותי ביניהן. אני בעיקר מדברת על הקהילות שומרות המצוות. כך שהטיעון שיש הרבה אידיאולוגיות שונות ביהדות אין לו על מה שיסמוך.

האידיאולוגיה שלי לא פאסיבית. קרא שוב את תגובתי. מה שפאסיבי אצלי הוא היחס להיסטוריה ול''רצון המשותף'' של העם. המעשה המיידי שלי נמדד בכלים של ההלכה ועקרונות המוסר ולא דרך ההשקפה ההיסטורית שלי.
לכן ההתייחסות שלי לטרנספר, וליהודיה ששוכבת עם ערבים, ולגניבת זיתים מערבים היא הלכתית. (אגב מה שהרב כהנא עשה ליהודיות ששכבו עם ערבים זה להקים מעון אליו יכלו להמלט עם ילדיהן ולקבל הגנה, שיקום, ונסיון להחזירן לחברה היהודית, בעוד שהרשויות התעלמו מהן וממצוקתן).

המבחן בו עמדו ערכי היהדות הוא (בממוצע כמובן) יצירת אנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה (בוודאי מהממוצע הקיים בעולם הלא יהודי), בעלי רצון ללמוד, בעלי יכולת להקים ולגדל משפחה מבחינת חינוך ילדים ואחריות כלפיהם. להקים חברה בה יש אחריות וערבות הדדית כלפי החלשים בחברה. חברה בה יש מערכת משפטית מפותחת. ועוד ועוד. כל הניסוי הזה היה אמנם ברמה של הקהילה כי היינו בגולה, אולם אני מאמינה שגם ברמה של מדינה יהיו לערכי היהדות הצלחות מרשימות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118221
בנוגע לחיבור כאן בארץ, אני רוצה להזכיר לך שוב את ההבדל בין הדברים שאנשים מאמינים בהם, ומה ש(חלקם) היו רוצים, לבין המציאות בפועל. הקמת מדינת ישראל לא נעשתה על בסיס ערכים יהודיים. בנוגע לקהילות דתיות – טוב, הן לא התמזגו.

את הטענה בדבר הפאסיביות של המאפיינים שהזכרנו באידיאולוגיה שלך אני מקבל כי אני מתעצל לעשות חיפוש בין כול ההודעות ולמצוא השלכות שלהם. את הטענה על המעשה המיידי שנמדד בכלים הלכתיים אני דוחה, וטוען שוב שאין בסיס משותף להנהגת המדינה על בסיס כזה. מותר או אסור לגנוב זיתים מערבים?

אני לא רוצה להתייחס למעשיו של הרב כהנא אישית. בהתחשב בהשקפותיי, אני חושב שזה ידרדר את הדיון למחוזות לא-רצויים.

היהדות עברה מבחנים רבים, ולא בכולם היא עמדה בכבוד. "יצירת אנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה" – זה תלוי מה העמדות המוסריות שלך. בעיניי, למשל, התוצאות הנלוות להתיישבות בשטחים והמעשים שנעשים שם לערבים ע"י יהודים דתיים הם לא מוסריים. אדם שמחזיק בהשקפות (שאני מגדיר כ)גזעניות הוא לא אדם מוסרי בעיניי. סיפור חנה ושבעת בניה, הרג בשם הדת (יש על זה אפילו מאמר באייל שהגבת בו) ועוד, פוסלים את הטענה שלך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118454
נכנסתי למאמר כדי לקרוא תגובות חדשות, אבל אם אני כבר כאן,

1. אני אשמח לדעת מה דעתה של "ההלכה" על החזרת שטחים - אסור או מותר ואף חובה בתנאים מסוימים, ועל קיום המדינה - האם היא התחלת הגאולה או עלייה בחומה, על כול המשתמע מכך מעשית.

2. יש נקודה שנגעתי בה אבל לא הדגשתי אותה מספיק לטעמי. *התרבות* היהודית קיימת כבר אלפי שנים. היא מקיימת יחסי-גומלין עמוקים עם הדת היהודית – היא מושפעת ממנה ומשפיעה עליה. אבל, לא יהיה זה נכון לזהות את "היהדות" עם הדת בלבד, ולא יהיה זה נכון לייחס את דרכי ההתנהגות של היהודים באלפי השנים האחרונות לדת בלבד.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118456
1. ישעיהו לייבוביץ' ז"ל טען שלשאול מה דעתה של ההלכה על ענין א"י השלמה כמוהו כשאלה מה דעת ההלכה להכשרת חזיר - אין שום קשר בין הדברים.
בספר של ניסים משעל על תולדות מדינת ישראל מובאת הצהרה של רב מ1967 שההלכה כלל לא צריכה לעסוק בענין השטחים.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118458
תודה על הרצון הטוב, אבל לא שאלתי ברצינות. השאלה, במקרה זה, היא דרך להמחיש טיעון.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118465
אני חושב שזה לא משנה מה ''ההלכה'' כותבת אלא מה שאתה מעוניין למצוא בה. יותר משההלכה היא טקסט כתוב היא טקסט נקרא. (בניגוד לחוקר שנכנס למעבדה, נניח).
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118482
גם אני חושב ככה. עכשיו, כל מה שנשאר זה לשכנע את ניצה.
אה, זה עניין של מה בכך :-) 118495
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118805
כמה חוקרים אתה מכיר?....
כל ספר חוקים הוא "טקסט נקרא". בהלכה יש את הערך המוסף שהמחוייבות להבנה הנכונה והישרה של החוקים אינה כלפי בית המחוקקים והתקשורת, אלא כלפי מי שנתן את החוקים האלה. לאדם מאמין זה הבדל משמעותי ביותר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118809
זה מה שאמרתי. אם רוצים למצוא הלכה שתצדיק או אפילו תחייב פינוי השטחים זה לא בעיה. אם רוצים למצוא הלכה שתאסור פינוי - גם לא בעיה.

חוקר שנכנס למעבדה אמנם עובד עם הנחות יסוד מסוימות אבל הוא לא בדיוק בא למצוא חיזוקים להנחות שלו אלא הוא מנסה לשבור אותן, להפריך אותן (זה לא אומר שתוצאות חיוביות לא ישמחו אותו). פוסק הלכתי קובע קודם מה הוא רוצה להשיג ואז הוא מחפש את אוסף הפסוקים המתאימים.

את זוכרת את פרשת העגונות שציערה הרבה אנשים כי אף פוסק לא _רצה_ למצוא פסוקי פתרון עד שגורן קיבץ (לא המציא יש מאין) פסיקות שאיפשרו לו להתיר עגונות, אולי בגלל שהוא היה איש צבא היא ידע מה המשמעות המעשית של המצב (דקר).

יצחק גינזבורג (aka הרב גינזבורג) פסק שישוב א"י הוא מוחלט "דירה בתחתונים" ושאין לוותר על שום שעל כי הסמכות ניתנה רק לאלוהים שנתן אותה לעמישראל ומי שמנסה לשנות את זה הוא חוטא מלכתחילה.

אבל את יודעת שיש דעות אחרות ומנוגדות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118994
ויכוחים הם הלוז של התפתחות התורה שבעל פה. אני בודאי לא צריכה לספר לך על הסגנון של הגמרא והפרשנים וכו'. מכל מקום, הדעות השונות אינן ''תחושות בטן'' של איש זה או אחר, אלא לכל דעה חייב שיהיה בסיס וניתוח של העקרונות של העומדים בבסיסה. אם יש פורום בעל יכולת הכרעה, וגם אחריות של ניהול המדינה (כך שהחלטותיו יוכלו להבחן למעשה), אז בעלי הדעות השונות יכולים להתדיין זה עם זה, ולנסות לשכנע זה את זה, וההכרעה הסופית תתקבל לפי רוב החברים בפורום הזה.
היום אין לנו פורום כזה בענייני מדינה. (גם בדיני הפרט אין פורום כזה אולם בנושאים אלו, התפתח מנגנון ''זיהוי'' של רבנים עם מוטת כתפיים רחבה מספיק, כך שפסיקותיהם יתקבלו על דעת רוב חלקי העם). אני מאוד מקווה שלא ירחק היום והוא יקום.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118670
לגבי הנקודה האחרונה שלך, כבר נטען בעבר שמקור הגישה הבלתי-אלימה של היהדות בגולה הוא בכך שהיא הייתה בגולה. ואכן, ברגע שקיבלו היהודים ישות עצמאית, המיליטריזם עלה, ונוצרו דברים כמו... ובכן, כמו מאיר כהנא.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118806
הקמת מדינת ישראל נעשתה על אנשים שהתבססו על עומק גדול של ערכים יהודיים. החל מההחלטה שהמדינה תוקם דוקא כאן בארץ ישראל, וכל בדרישה ללגיטימציה מצד מדינות העולם שהתבססה על הכמיהה ההיסטורית והחשיבות של ארץ ישראל בעיני היהודים- בהתבסס על התנ"ך ועוד. מה שיותר משמעותי בעיני הוא שרוב מוחלט של האנשים שהגיעו לכאן מכל העולם, הגיעו על סמך הזיקה היהודית לארץ ישראל ולא על שום ערך חילוני ליברלי מערבי. מהתימנים של "אעלה בתמר" ועד האתיופים של "מבצע משה".
החיבור בין הקהילות היה גם היה, אחרת, מהם ילדי? אני יכולה לספר לך גם שאחוז גבוה מאוד מחבריהם ללימודים הנם ילדי "תערובת". וגם הדור הבא מעורבב עוד יותר.
נכון שאצל החרדים החיבור אינו מגיע עד כדי נישואין, אולם שם, כל סוג של חסידות מתחתן רק עם עצמו. מבחינת חיי היום יום, הקהילות חיות יחד, גרות יחד, לומדות יחד, ועושות יחד כמעט כל פעילות שאתה מעלה על דעתך. כך שלדעתי זה בהחלט חיבור יפה.
לגבי המעשה המיידי שנמדד בכלים הלכתיים: לכל מערכת חוקים יכולות להיות פרשנויות שונות. כאשר צריך שלחוקים יהיו השלכות מעשיות, יש פורום המברר את הפרשנויות השונות, ומוצא את הדרך להכריע ביניהן, לעיתים על ידי הכרעה ברוב. לפורום כזה קוראים בית משפט.
כאשר צריך יהיה לברר את הפסיקה ההלכתית לשאלות מעשיות בתחומי הנהגת המדינה, אני משוכנעת שניתן יהיה להקים מעין בית משפט גבוה כזה (סנהדרין אם אתה רוצה), שיוכל לברר את המחלוקות, ובסופו של דבר להכריע ברוב את ההתנהגות המעשית. נראה לי שבספרות ההלכתית יש מספיק "בשר" כדי שאפשר יהיה למצוא פתרונות לבעיות של ניהול מדינה. צריך רק לגלגל את זה לכיוון מעשי ואז גם ההכרעות תבואנה.

לגבי הרמה המוסרית של היהודים. ובכן, לא ידוע לי על מחקר משווה היסטורי בעניין, אולם תסלח לי שאני אביא את היטלר ימ"ש כתנא דמסייע. הוא טען שהיהודי הוא זה שהביא את המחלה שנקראת "מצפון" לעולם. ובכך זיהם את היכולת לחיות את החיים הטיבעיים. (זה מהזיכרון ולא ציטוט מדוייק).
יש כל כך הרבה אינפורמציה לגבי הרמה המוסרית של הקהילות היהודיות המסורתיות, שאני מרגישה טיפשה להתחיל עם להביא דוגמאות. מכל מקום על פדיון שבויים, מתן בסתר, בתי התמחוי של הקהילות שמעת? על המשפחה היציבה בה הילדים לומדים על אף התנאים הכלכלים הקשים שמעת? ועוד ועוד.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118839
אני לא מבין. האם יש "אידיאולוגיה יהודית" או שאנחנו הולכים לכנס פורום שיקבע מה האידיאולוגיה הזאת?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118843
בודאי שיש אידאולוגיה. היישום שלה לעיתים יכול להיות נתון לפרשנויות שונות, ולפיכך צריך פורום שיקבע מה תהיה ההחלטה המעשית. כשם שעל אף שיש חוקים למדינה צריך בתי משפט כדי שיקבעו כיצד מתיישם החוק למקרה ספציפי זה או אחר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118847
נו, באמת. את פשוט מרוקנת את המילה ''אידיאולוגיה'' מתוכן.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118989
ממש לא. לא רציתי להכנס לדוגמאות מעשיות, כדי לא לגרור את הדיון למחוזות אחרים. אולם אם תרצה אוכל לתת כמה. (בתנאי שלא יפתח פתיל סוער של שפיטה מוסרית של דוגמאות אלו לפי עקרונות הליברליזם המערבי...)
הטענה המקורית שלך היא שבעצם אין אידאולוגיה יהודית אלא ''איש הישר בעיניו יעשה''- כי בהלכה יש מקור לכל דבר.
התשובה שלי היא שלא כך הוא. ועובדה היא שליהודים שהיו מנותקים רבות בשנים יש אורחות חיים שביסודם דומים מאוד. יש הרבה מאוד ביהדות שהוא עקרונות יסוד, שאינם נתונים לפרשנות. אולם כמו כל מערכת משפטית או מוסרית אחרת, הצריכה לענות לתנאים משתנים של המציאות, יש ביהדות מנגנון המאפשר יישום של עקרונות אלו לחיי המעשה.
מפני שליהודים לא היו חיים לאומיים במשך שנים רבות, התהליך של יישום העקרונות הלאומיים למציאות המשתנה לא הופעל למעשה, או הופעל בצורה מוגבלת יחסית. לפיכך בנושאים אלו יש יחסית הרבה מקום לפרשנויות שונות, ויש צורך בהרבה לימוד מצד אחד, ויצירה מצד שני, כדי להגיע למערכת שלמה של התייחסוייות. לדעתי יש לנו את כל ''חומרי היסוד'' הנחוצים כדי לעשות זאת במדינת ישראל.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118999
אני לא בטוח שהטענה שלי היא "איש הישר בעיניו יעשה". אני טוען שאין "אידיאולוגיה יהודית", או, שיש הרבה כאלה, שזאת בעצם אותה טענה לעניינינו. טענה כזאת לא מבטלת את המבנה המבוסס של ההלכה בתחומים אחרים. אני לא מנסה להתכחש לקיומו (לא צעקתי "רפורמים"). בנוגע לסיבה שכך הם פני הדברים, יכול להיות שאת צודקת בהשערה שהמצב הוא כזה מפני שליהודים לא היו חיים לאומיים במשך שנים רבות. אני לא בטוח שזה נוגע לעניין. משתי סיבות.

הראשונה, אם יש צורך ביצירה של מערכת עקרונות שתתאים לניהול מדינה יהודית, גם אם לעקרונות כאלה יש "חומרי יסוד" בהלכה, זה מפיל את הטענה של "אידיאולוגיה יהודית" שמלווה את העם כבר אלפי שנים. זאת תהיה יצירה חדשה.
השנייה והחשובה יותר, אני לא מקבל כהכרחית את הקפיצה שאת עושה מהלכה לאידיאולוגיה. אני מכיר למשל את הטענה של פרופ' רביצקי כנגד ה"הילכתיזציה" של כל תחומי החיים. לא כל תחום בחיים האישיים והציבוריים נכנס תחת כנפי ההלכה, לא כל תחום *צריך* להיכנס מתחת לכנפי ההלכה. אידיאולוגיה היא בתחום הדעות והאמונות ולא בתחום הפסיקה ההלכתית.

את מוזמנת לתת דוגמאות מעשיות אם בא לך, אבל אני לא יכול להתחייב לשום דבר כזה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119015
את האידאולוגיה היהודית, או צד חשוב שלה, אתה אולי יכול לתמצת למה שאמר רבי (הנה אחד שמגיע לו התואר) פינחס מקוריץ (מהזכרון) - תפילה שלא נעשית בשמם של כל עם ישראל לא נחשבת כתפילה.

כל הנושא הזה של אחריות משותפת, שכוללת גם את אלה שנשבו בעל כורחם (בגלל שנולדו לאישה שהיהודים מגדירים כיהודיה) בסבך היהדות, המנין, תפילות שנאמרות בלשון רבים וכיוב'. הצד השני של אחריות משותפת הוא שאלה שנחשבים דה יורה יהודית אבל לא אכפת להם מהיהדות או סתם חוטאים, הם גורמים נזק לכלל היהדות ומפריעים לה לתפקד.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119020
כן, אני מכיר את רעיון הערבות ההדדית. אני רק לא בטוח שיש לו השלכות מעשיות שמחייבות אימוץ דרך-התנהלות מסוימת ברמה הלאומית. אתה מכיר כאלה?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119337
אני לא בטוח שזה עונה על השאלה שלך אבל במקרה יש לי את ספר "טיפול שורש" של יצחק גינזבורג (זה שכתב את החוברת על ברוך גולדשטיין). אני רק יכול לצטט (בקיצורים הכרחיים) כמה פסקאות ממשנה שנראית לי מאד סדורה.

אילו היו חיים בארץ ישראל על פי ההלכה והתורה, הכל היה טוב. ניתן להגיע לכך [על ידי] שינוי שנקרא "תשובה" [שזה] משהו בתודעה הכללית. מודעות של תפקידנו פה בארץ ישראל ובעולם. צריך להיות שינוי תודעה תוך התארגנות של העם, תנועה גוברת עד שמגיעים למסה קריטית. באופן פרקטי יש ציבור גדול שעדיין לא חזר בתשובה. לכן נייסד מכללה תורנית [שתלמד] מקצועות החול על טהרת הקודש.

צרותינו התחילו בזמן חלוקת הממלכות בין רחבעם לירבעם. ממלכת הצפון [פרשה בגלל] שמאסה במלכות שמים, במלכות בית דוד ובבית המקדש. הדבר לא יתוקן עד שיבקשו את כל שלשת הדברים הללו [מלכות הצפון היא השמאל כשעומדים עם הפנים מזרחה]. קריעת המלכות היא קריעה בהתקשרות הנשמות ופרוד ישראל. מלכות דוד היא התקשרות כל הנשמות כצבור אחד שלם.

בתכל'ס [דרושה] תנועה גדולה של יהודים שמאמינים חזק בה' וחושבים באותו הראש [ש]יפסקו איך לנהוג, מה לעשות ומה חוק תורה אומר. אם הגוף הזה יצליח להיות דובר אז הוא יהיה בראשות הממשלה ואז הצבא יהיה שלו.

הבעיה הראשונה היא הפילוג בעם. כאשר אנשים ישפטו לפי התורה הדבר יגרום לאחדות. שינוי ראש במחשבות ומתיקות בדיבור - הכל נגזר מכך. רק שינוי פנימי, להפתח לאמת וליופי התורה [ואז] הכל יהיה טוב. אחד שעומד בראש הגוף [לעיל] יכול לקרב ביאת המשיח.

נדמה את עם ישראל לגוף חי, אם המערכות לא עובדות נכון - והכל מתחיל מהמוח - יש כל מני התפרצויות. פגיעה במערכת החיסונית של "צלם אלוהים" פוגעת בכלל ישראל שכולו גוף אחד. לדאבוננו [יש] קלקול במערכת החיסונית ההוד [האלוהי] הופך למשחית, העם - שמשתקף תמיד בנוער - פוגע ונלחם נגד עצמו! [הפתרון הוא] בחינוך כשר.

עד כאן, לשיפוטך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119371
גם לך זה מזכיר את שר-הטבעות?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119280
הנקודה המרכזית בטענותי היא הגישה שהמדינה היהודית צריכה להתנהל על פי עקרונות יהודיים. הטענה שלך היא שאין כאלה לגבי ניהול מדינה, אני טוענת שיש ויש, וגם אם הם לא מגובשים לכדי מערכת שלמה המתייחסת לכל האספקטים של המדינה המודרנית, הרי ניתן להגיע למצב כזה עם יצירתיות ולימוד. זה בכלל לא דומה ליצירה חדשה. זה פיתוח מתוך נתונים קיימים.
לגבי ה''הילכתיזציה'' של כל תחומי החיים זה נכון לדעתי, שלא כל שאלה היא שאלה הילכתית. אולם ביהדות יש גם גישות פילוסופיות יותר רחבות, שמתוכן נבנות ההתייחסויות לדעות ואמונות. בתלמוד יש חלק שהוא הילכתי וחלק שהוא ''אגדתא'' - סיפורים שמטרתם ערכית ופילוסופית. לעיתים על סמך הגישות הפילוסופיות הללו נוצרות גישות הילכתיות שונות כגון במחלוקות בין בית הלל לבית שמאי.
עצם העובדה שיש ויכוחים וגישות שונות בתוך מערכת ערכית אחת, אינו הופך אותה ללא רלוונטית ולא מעשית. להיפך, זה מבטיח שיש במערכת הערכית הזאת מנגנונים המאפשרים בירור וליבון השאלות המתחדשות עם הזמן, בלי כניסה לדוגמאטיות מאבנת. החשיבות של ''מנגנון הויכוח'' לגבי הדרך בה מתפקדת היהדות, באה לידי ביטוי בכך שזוהי דרך הניסוח של הספר ההילכתי החשוב ביותר שלה- הגמרא.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119282
ההלכה, עם כל הכבוד, טובה לניהול חיים של קהילה דתית, לא של מדינה ריבונית. זהו יעודה.
מדינה צריכה להתנהל בדרך פרקטית לפי כללי חוק ומשפט מודרנים יותר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119294
אני חוזר למה שכתבתי לפני כמה תגובות – את מרוקנת את המושג "אידיאולוגיה" מתוכן. בשאלות הכי חשובות ובסיסיות לגבי ההתנהלות המדינית לפי ערכי היהדות (טרנספר, שטחים, היחס לזר ועוד), השאלות שמעסיקות את כולנו, יש מחלוקות בין פוסקים ובין אנשים דתיים בכלל. יותר ממחלוקות: טווח הדעות נע על פני כל הסקאלה.
להגיד שזה "ויכוחים וגישות שונות בתוך מערכת ערכית אחת" זה פשוט להתעלם ממשמעות המושג "מערכת ערכית".
האם, אם נקים סנהדרין, יהיה אפשר להגיע להלכות מוסכמות? לא יודע. גם אם כן, זה לא נראה לי רלוונטי לשאלה. כיום אין "מערכת ערכית" שמבטאת את ערכי היהדות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119503
בתגובות קודמות שלך ציינת מידי פעם שאינך יודע כל כך הרבה ביהדות. אז איך אתה מגיע לקביעה כל כך גורפת כגון "כיום אין "מערכת ערכית" שמבטאת את ערכי היהדות."? רוב האנשים שמתמצאים בנושא יאמרו לך שיש מערכת ערכית כזאת. עצם קיומם של ויכוחים אינו סותר זאת. כפי שהסברתי מספר פעמים.
אני יכולה להסביר את הדעות השונות הקיימות בציבור הדתי לגבי טרנספר, נסיגה מיהודה ושומרון, וכו' ולהראות מהן נקודות המחלוקת, וכיצד זה פשוט יחסית לפתור אותן, אולם זה לא נושא הדיון שלנו.
נראה לי שאת השאלה "האם יש מערכת ערכית יהודית?" צריך לשאול מומחים ליהדות. לטענת המומחים שאני מכירה, והם לא מעטים ולא יחידאים, יש ויש כזאת.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119525
אני לא צריך להיות מומחה ליהדות. אני צריך להבין את משמעות המושג ''מערכת ערכים''. בלי לנסות עכשיו למצוא הגדרה מדויקת, ממערכת ערכים נגזרות עמדות לגבי השאלות המוסריות שעומדות בפני האדם (או, שמערכת ערכים היא העמדות האלה). אם קיימות עמדות סותרות זאת אינה אותה מערכת.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120196
נראה לי שאפשר לקפד את פתיל חייו של דיון זה, מפני שאנו כבר חוזרים על עצמנו: אתה טוען אין מערכת ערכית יהודית אני טוענת שיש. אתה מייחס חשיבות מכריעה למחלוקות הקיימות לגבי נושאים שונים, ואני טוענת שהמחלוקות והדיונים היו מאז ומתמיד נשמת אפה של היהדות יש ביהדות מנגנונים להתגבר על כך, וזה אינו סותר את היותה של היהדות מערכת ערכית.
כדי להתקדם בדיון צריך להכנס בצורה מלומדת יותר לדוגמאות קונקרטיות. אולם לי אישית נראה שזה יסיט את הדיון למחוזות אחרים, ושלרוב הקוראים שעוד נותרו לדיון זה, יש מושג לגבי השאלה האם היהדות היא מערכת ערכית או לא.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119412
הנקודה המרכזית בטענותיך היא הגישה שהמדינה היהודית צריכה להתנהל על פי חוקי הדת היהודית.

ברוב הדעות החילוניות את תמצאי *עקרונות* יהודיים. חוקי מדינת ישראל נשענים על התלמוד בחלקם. הספרות היהודית מהמאה העשרים רוויה בשימוש במקורות. בארץ שומרים כשרות ומקיימים חגים יהודיים, וביום כיפור אפשר ללכת ברגל מרעננה עד מורשה דווקא בנתיב האמצעי של כביש 4.

אבל כל הדברים האלה לא מדברים אלייך ולא נתפסים בעיניך כ"התנהלות עפ"י עקרונות היהדות" משום מה. את רואה "עקרונות יהודיים" דווקא בחלק של הדת היהודית שהוא התפל בעיני: לבוש, אוכל, לוחות-זמנים, אופן דיבור, מסורות עתיקות, ניהול יחסים בין-אישיים ומעמד הפרטים בתוך החברה והמשפחה.

אה כן ויש את עניין האלוהים. נסי לזכור בתגובתך שיש כאלו שמפקפקים בקיום אלוהות, מפקפקים בקיום האלוהות כפי שזרמים דתיים שונים תופסים אותה, או כאלו ששוללים את קיום האלוהות בכלל, ועדיין מוצאים משהו במקורות היהודיים.

איזה "עקרונות יהודיים" לשיטתך את רוצה להכיל על אופן ההתנהלות של מדינת ישראל שהיא לא לקחה מהמקורות ועשתה בהם שימוש עד עכשיו ?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119513
תרשה לי לא לחבב את הדרך בה אתה מייצג את עמדתי.
אתה צודק לגבי טענתי העיקרית.
אתה טועה לגבי השענות חוקי מדינת ישראל על התלמוד.
אתה טועה לגבי הספרות העכשווית והקשר שלה למקורות- לא שאני מחייבת איזה שהו סופר להזדקק למקורות, אלא שמצב זה משקף לדעתי את ההתנתקות של חלקים גדולים מהציבור מהמקורות. היום, אדם חילוני ממוצע צריך לקרוא את עגנון עם פרשנות צמודה אחרת הוא מפסיד את כל העניין.
בארץ שמירת הכשרות היא די חלקית ומתכרסמת כל הזמן. מעבר לכך, חוקי החזיר והחמץ, שהם חוקים תרבותיים במובן שהם בעלי מטען ריגשי מסורתי, יותר מאשר הילכתי, נחשבים לכפיה דתית שרבים רואים לעצמם מצווה להלחם בה. אני יכולה להמשיך ולפרט כיצד כמעט כל סממן יהודי במדינה או התכרסם, או מועמד להתכרסמות בשם "חופש העיסוק, הביטוי, הפרסום, השיוויון" ועוד.
העקרון העיקרי שאני רוצה שיהיה במדינה הוא שכל המערכות במדינה, (בעיקר המערכת המשפטית) יכירו בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, שזה יסוד קיומה והצדקתה, ולפיכך היא צריכה להתנהל לפי ערכים יהודיים.
מהם הערכים הללו בדיוק, יש לי כמובן דעה משלי (ניתן לתת דוגמאות כגון: הצדק שבשליטתנו על כל חלקי ארץ ישראל- שהיא מולדתו של העם היהודי, המשפט העברי, היחס לחלשים בחברה, היחס להפלות מלאכותיות על רקע כלכלי, היחס לתאונות דרכים, היחס לאוייב, הסיבות הלגיטימיות למלחמה ומי מוסמך להחליט עליה, הצניעות ברשות הרבים, ועוד ועוד). אולם הקביעה המדוייקת בנושאים אלו היא משנית. בהחלט אפשרי שיהיו אחרים שיחשבו אחרת ממני, ויתכנו ויכוחים שיוכלו לבוא לדיון ולהכרעה בפורום של אנשים שיוסמך לכך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119529
זה בסדר. אני לא מחבב את הדרך שבה את מציגה את העמדות שאני מזדהה איתן בדיון הזה.

את בטוחה שאני טועה בקשר להישענות חוקי ישראל על התלמוד ? אני דווקא זוכר במעורפל משהו מלימודי תושב"ע בחטיבת ביניים, ומידידה שלי שלומדת משפטים אני שומע הרבה אזכורים של מה שלמיטב הבנתי הוא התלמוד.

דווקא בקשר להתנתקות מהמקורות וההזדקקות לפרשנות צמודה אני מסכים איתך. אני מסכים שצריך להכניס יותר לימוד של התנ"ך לתכנית הלימודית - אבל כששתי גישות הפרשנות לתנ"ך מוגשות באופן שווה - המסורתית והביקורתית, והיחס לתנ"ך בכלל הוא כמסמך היסטורי ופולקלור של העם היהודי. אני ארשה לעצמי לנחש שאת תעדיפי לשרוף את הגישה הביקורתית על המוקד. בנקודה הזאת ד"א אני דווקא תולה יותר אשמה בהתדרדרות הכללית של מערכת החינוך ולא במלחמה בין הדתיים לחילוניים בישראל.

האופן שבו את שוזרת בנשימה אחת דברים כמו משפט עברי, יחס לחלשים בחברה ויחס לאוייב ביחד עם אכילת חזיר וצניעות היא בדיוק העניין שמפריע לי כ"כ. אכילת חזיר וצניעות הם תפלים בעיני. אני רואה בהם כפייה דתית ותוצאה של האטימות שלוקים בה חלקים מסויימים בעולם הדתי בגלל שזה לא העיקר, ולכן אין בעיני לגיטימציה להכריח אף אחד לנהוג באופן כזה או אחר בתחומים האלו. לא שאני חושב שכולנו צריכים לאכול חזיר, אבל אני לא רואה סיבה לכפות על אף אחד מה לאכול. וכנ"ל לגבי כפייה של חוקי הצניעות והפלות. אלו לא "עקרונות היהדות" בעיני. אלו מסורות ישנות ותפלות שעבר זמנן מן העולם. וכמוהן עוד הרגלים ישנים ורפלקסים מותנים שעדיין שולטים בעולם הדתי.

בקשר לשאר הדברים זה מאוד תלוי בדעות המדוייקות שלך, אבל זה כמו שאמרת משני לצורך העניין. הבעיה היא שכל דיון בנושא יכול להתחיל לדעתי רק ברגע שהמחנה הדתי מפסיק להשתמש בקלף הג'וקר של אלוהים, בהתבכיינות על רגשות, ומקבל את ההפרדה שהצגתי בין העיקר לתפל (או רעיון דומה - גם אני לא בדיוק מייצג את כלל החילוניים).
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120191
הדיון יכול להתחיל מבחינתך, כאשר נקבל את גישתך היסודית לחיים- אין אלוקים, אין רגשות דתיים, וכן יש עיקר וטפל-שאתה כמובן קובע....
הגישה הבורה הזו, שמחלקת את העקרונות של האחרים לעיקר וטפל (ותפל), ודורשת מהם לקבל את החלוקה הזאת עוד לפני הדיון, לא נראת לי בסיס טוב לדיון, אני מודה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120195
אני לא מבקש מאף אחד לקבל שאין אלוהים, אני מבקש לקבל את העובדה שחילוניים לא מאמינים שיש אחד. מכאן מתבטלת הגושפנקא האלוהית שמקבלים כל מיני רעיונות וציווים מסויימים, ואז ניתן לשקול אותם מול רעיונות וציווים אחרים שגם להם אין גושפנקא אלוהית.

אם את רוצה לערב רגשות דתיים אז אפשר לערב גם רגשות חילוניים. הנה דוגמא: עצם העובדה שמישהו מעוניין ושואף לכך שבחורות שזופות וחטובות לא תוכלנה להלך באופן חופשי בביקיני לאורך חופי מדינת ישראל פוגעת עמוק ברגשות שלי. מאוד עמוק. עצם המחשבה של אי ספיקת אלכוהול ביום שישי בערב בפאב כלשהו היא עבורי עלבון צורם. מה זה צורם, זה מביא אותי לסף דמעות. יש עוד הרבה אם את מעוניית לשמוע.

חייבת להיות הסכמה בסיסית על מהו עיקרון יהודי לפני שמתחילים דיון על איזה עקרונות יהודיים לכלול. בעצם נראה לי שהבעיה מתחילה מעצם ההגדרה של עיקרון. אני פשוט לא מסוגל להבין איך מישהו יכול לראות באי-אכילת חזיר או בצניעות *עיקרון*.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120207
למה ללכת דווקא לבחורות בביקיני או לאלכוהול בפאב ביום שישי? אתה גורם לחילוניות להראות באמת כמו "עגלה ריקה". בוא נדבר על שירת נשים (קול באישה וגו'), על חופש אומנותי ("תפילין" של יונה וולך למשל‏1), חופש העיסוק (כן, החופש *שלי* לבחור את יום המנוחה שלי), דמותה הדמוקרטית של המדינה (נסה לברר את דעתה של ניצה לגבי מינוי לא-יהודים למשרות ממלכתיות. למה ניצה בעצם? אפשר להסתפק ברב יובל שרלו), החופש להקנות לילדים חינוך על פי דרכך וכו'.

1 דווקא בהקשר הזה נהניתי לקרוא את שירה של אחת, טלי וישנה: "לכתוב כמו בוקובסקי"http://stage.co.il/Stories/146708
מה אמר הרב שרלו? 120211
מה אמר הרב שרלו? 120216
הרב שרלו כתב פעם באתר "כיפה" (אאל"ט) מאמר תשובה לאיזו שאלה בו הסביר שאסור לתת ללא-יהודים להגיע לתפקידי מפתח בצבא, ובשרות המדינה. לצערי הקישור אינו בידי. אולי אפשר לחפש באתר "כיפה": http://www.kipa.co.il
מה אמר הרב שרלו? 120560
תגובה 40842 והקישורים משם.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120221
העלתי את הדברים השטחיים דווקא כי הדבר המהותי הראשון שהגישה האנטי-חילונית תשלול מהחילוניים אם היא תקבל את הכוח לעשות את זה הוא היכולת להנות מהחיים כמו שהם רוצים להנות מהם. כל דבר ''נעלה'' יותר הוא רק נגזרת של הפשטות הזאת.

קראתי את השיר ד''א, ואני לא רואה בדברים שציינתי אנטי-ממסדיות. אני לא נהנה לסיים ערב על הרצפה במיון (וזה גם אף פעם לא קרה). אני משתדל להישאר בשליטה. הפעם היחידה בחיים שלי שנתתי לאלכוהול להשתלט עלי עד כדי איבוד הכבוד העצמי היה במסיבת השחרור שלי. ואני ממש לא מצטער על זה...
אפרופו עגלה ריקה 131962
אפרופו עגלה ריקה 131967
מישהו רמז לי פעם שעדיף, לטובת הדורות הבאים וקוראינו בחו"ל, לתת את הקישורים ל"הארץ" בלי ה PE שמופיע שם. אז הנה הקישור הזה, שוב:
אפרופו עגלה ריקה 131975
אם אתה באמת דואג לטובת הדורות הבאים טוב היית עושה אם היית חוסך מהם את השטות הזאת. ''אין אומה שתוכל להמריא לכוכבים בלי לקרוא בתנ''ך''. פחחח.
אפרופו עגלה ריקה 131977
כפי שאני רואה אותו, המאמר הזה אינו על התנ''ך - הוא על בורות. על שיכחה, רידוד והזנחת הידע הקיים.
תקראי שוב 131980
מי שמצפה ממתרגם סימולטני להיות מסוגל לצטט בע"פ פסוקים מהתנ"ך שמופיעים במקרה בנאום של בוש, מי שמתיימר לייחס את הצלחותיהם של האסטרונומים הראשונים דווקא לאמונותיהם הדתיות, מי שמוציא תחת מקלדתו את המשפט "אין אומה שתוכל להמריא לכוכבים בלי לקרוא בתנ"ך" - אינו אלא מסיונר זול ודמגוג עלוב. חשבתי שוב, ולא מצאתי דרך לתקן את התגובה הקודמת שלי: פחחח.
תקראי שוב 131986
קראתי שוב. לא מדובר על הצלחותיהם, אלא על ההשראה שקיבלו. התנ''ך כמקור השראה כמעט אבד לישראלים החילוניים.

לגבי ''אין אומה שתוכל'' וגו' - נכון, אמירה דמגוגית.
או, כמובן 131989
אני בטוח שהיא גחנה שם מעל ראשו של גלילאו ולא יכלה לטעות במקורות ההשראה שלו.
או, כמובן 132041
מעבר לראשו הפרטי של גלילאו, חלק ניכר מההתבוננות המדעית בטבע החל מהמאה ה- 16 ‏1 נבע מהשראה דתית - והתבצע לפי האמונה שאלוהים נמצא בטבע, ושהיכרות עם הטבע פירושה היכרות עם אלוהים.

1 אולי אני לא מדייקת בתאריכים. הכוונה לתקופת הנאורות, או איך שלא תקראו לזה.
או, כמובן 132056
וקופרניקוס היה כומר.
או, כמובן 132061
לא, אבל מן הסתם האמין באלוהים, כמו שאר בני זמנו.

כשאגיע הביתה אחפש את הציטטה הרלוונטית.
או, כמובן 132063
מה לא, היה כומר אני אומר.
או, כמובן 132066
אה, אז תגיד.
או, כמובן 132101
את רצינית?

חלק ניכר מכל הפעילות האינטלקטואלית של האנשים באותן תקופות התבצע מתוך עולם המושגים הערכי שלהם, שכלל בד"כ אמונה חזקה באל בורא. מכאן ועד הקביעה שאנשים כמו גלילאו, שתצפיותיהם עמדו בניגוד גמור לדוֹגמה הדתית ואשר שילמו על כך מחיר כבד, חבים את הצלחתם לאותה "השראה דתית" הדרך ארוכה (ומפותלת, ואינה מובילה לחדרך).

הניכוס של נשמות טהורות לצרכי הטפה דתית - משהו דומה, אגב, עושים עכשיו לגבי אילן רמון החילוני שבסה"כ הסכים (או נאלץ) לעשות קצת נחת לשומרי המסורת, וכבר משתמשים ב"שמע ישראל" שלו כאיזה הוכחה לנפש היהודית החבויה בכל יהודי באשר הוא - גורם לי לבחילה עזה. ג'ורדנו ברונו נגרר אחרי מותו להיות עד פאסיבי לטובת הכנסיה, מה שלא הצליחו לעשות לו בחייו. פויה.

תימוכין: מדענים רבים בני זמננו שפטורים מהאכסיומות האמוניות ועדיין שואבים השראה ממקורות אחרים וחוקרים במופלא מהם בהצלחה לא מבוטלת.
או, כמובן 132104
איש קש! מאחוריך!

אמרתי (פה תגובה 131986 ) שלא מדובר בהצלחתם. נראה לך שאני סבורה שמדענים דתיים "מצליחים יותר בגלל אמונתם הדתית"? לא. זה הפירוש שלך בלבד.

מה שאמרתי היה, שהמגלים והממציאים האמורים פעלו תחת השראה דתית. זו עובדה, מה לעשות. זה לא ניכוס.

ולמה התנ"ך הוא מקור השראה טוב פחות מאחרים? אני מסכימה שיש ניכוס מעצבן שעושים לו גופים אלה ואחרים. אבל למה שזה יפריע לחוגים אחרים לנכס בחזרה? על כך בדיוק דיבר המאמר הקיטשי הזה שלינקקתי אליו - הקישור האוטומטי של הטקסט התנ"כי לחוגים דתיים מפריע לחילונים לנכס אותו לעצמם ולקחת ממנו מה שמתאים להם - את העושר הלשוני, לכל הפחות.
או, כמובן 132132
לא, אבל נדמה לי שכותבת המאמר המלונקק כן סבורה כך, ועל כך יצא הקצף.
אם מחווה לפול מקקרטני 132277
אזי הדרך הארוכה והמפותלת אינה מובילה לחדרך, כי אם לדלתך.
סליחה, 132314
מי זה פול מקקרטני?
סליחה, 132316
http://www.paulmccartney.com/ , אחד מבערך 386,000 איזכורים בגוגל
או, כמובן 132108
ולעומת זאת, חלק אדיר מהפילוסופיה שהתפתחה אז הייתה דווקא תוצר של חשיבה חילונית, כופרת. מהתחום הקרוב אלי אני מכיר את מאקיוולי והובס, שני הוגים חשובים מאוד (השני פחות או יותר יצר יש מאין את האינדיווידואליזם, והראשון אדם חכם להפליא, רודף חרות מאין כמוהו) שאמנם לא הביעו כפירה באופן ישיר, אך ניכר בדבריהם הבוז לאמונה הדתית. בכל אופן, בניגוד להוגים שקדמו להם, הם הקפידו שלא להכליל את אלוהים בתמונת העולם שציירו.
בלי הכפירה לא הייתה הנאורות. אם התנ''ך הוא האסטרופיזיקה של הגברת הנ''ל, הכפירה היא המטאפיזיקה שלי.
או, כמובן 132186
בגלל זה הכתבים של שניהם הוכרזו כחלק מהקנון האסור של הכנסיה הקתולית, לצד כתבי מדענים שהתחילו וסיימו את דרכם באמונה דתית, אך תגליותיהם קראו תיגר על הפילוסופיה המקובלת על הכנסיה (הפיסיקה האריסטוטאלית והקוסמולוגיה התלמאית), כקופרניקוס וגלילאו.
או, כמובן 132215
(זה נאמר בהסכמה איתי, בהתנגדות לדברי או בנייטרליות?)
בהשלמה לדברייך. 132217
או, כמובן 132278
גם הכפירה, כמו האמונה, צריכה שתבוא מתוך ידע, ולא מתוך בורות.
לא נראה לי שהד"ר עוז זלצברגר מצרה על חילוניותם של הישראלים, אלא על בורותם ואי התמצאותם במה שאמור להיות מקורותיהם הרוחניים והנרטיב שלהם.‏1

_____
1 חילוניותנו, בורותנו, שלנו.
או, כמובן 132306
היא אמרה בפירוש את המשפט הקושר בין ידע בתנ"ך לבין מסעות בחלל, שהוא שטות חסרת דעת (והרוסים, מה? והסינים?).

אגב, גם לו היה המתרגם של גל"צ בקי בתנ"ך על בוריו, יתכן כי היה מגמגם באותה המידה, בבואו לתרגם את דבריו של בוש - שהרי בוש ציטט את התנ"ך באחד מתרגומיו לאנגלית, והבה נאמר שלתרגם משהו חזרה מאנגלית לעברית, לא כל שכן לזהות אותו כתרגום של דבר מה ספציפי, זו משימה לא קלה, אם אינך מתאמן מראש, דהיינו, נעשה בקיא בתנ"ך גם בכמה מתרגומיו לאנגלית. איך לומר, לא מאמץ שיוביל מישהו להיות אסטרונאוט יותר טוב.

בקיצור, הייתה לה אג'נדה (תקראו כולכם תנ"ך, מסיבות של החזרה בתשובה או התחנפות-לדת של חילונבושית, או משהו דומה), היא קידמה אותה באופן מעוות, קלוקל, ומלא חורים, דובי זיהה זאת מיד, וזהו. הלאה לסנגוריה הזו.
  למה לזלזל • האייל האלמוני
  למה לזלזל • כליל החורש נאורי
  למה לזלזל • האייל האלמוני
  למה לזלזל • כליל החורש נאורי
  אוי לדור שאלה רבניו • ברקת
  אוי לדור שאלה רבניו • כליל החורש נאורי
  אוי לדור שאלה רבניו • ברקת
  אוי לדור שאלה רבניו • כליל החורש נאורי
  הלו, • שוטה הכפר הגלובלי
  או, כמובן • ברקת
  פחחח • האייל האלמוני
  פחחח • ארז לנדוור
  אפרופו עגלה ריקה • ברקת
  אפרופו עגלה ריקה • מיץ פטל
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • אבירי
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • הקריבו המקוטב
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • דובי קננגיסר
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • דובי קננגיסר
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • דובי קננגיסר
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • יהונתן אורן
  לגבי סעיף ב' • easy
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • ניצה
  אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? • דובי קננגיסר
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • אבירי
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • דובי קננגיסר
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • טל כהן
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • הקריבו המקוטב
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • ערן בילינסקי
  כמה ישויות מדיניות יהודיות עצמאיות ספרת ? • עמית מנדלסון
  מרתק • אבירי
  מרתק • טל כהן
  מרתק • אבירי
  מדינה יהודית • נגה
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • ירדן ניר
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • ניצה
  מהי משמעות הלאומיות הצרפתית לצרפתי? • לוגי גרסקו
  מהי משמעות הלאומיות הצרפתית לצרפתי? • ניצה
  דמוקרטיה ליברלית = שמאל ? • שוטה הכפר הגלובלי
  דמוקרטיה ליברלית = שמאל ? • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מיהו יהודי • גרושו
  מדינה יהודית • קלטי
  מדינה יהודית • ניצה
  מרצ לא בשלטון, בפעם האחרונה שבדקתי. • קלטי
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • נגה
  מדינה יהודית • ניצה
  נפלת למלכודת • נגה
  יופי, עכשיו גם מלכודות יש כאן? • העלמה עפרונית
  יופי, עכשיו גם מלכודות יש כאן? • דובי קננגיסר
  נפלת למלכודת • ניצה
  נפלת למלכודת • נגה
  נפלת למלכודת • ניצה
  נפלת למלכודת • נגה
  בשם אומרתם • שוטה הכפר הגלובלי
  בשם אומרתם • נגה
  בשם אומרתם • ניצה
  קצת קנטרנות • גלעד ברזילי
  מדינה יהודית • האייל האלמוני
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  מדינה יהודית • ניצה
  מדינה יהודית • א. הראשון
  מדינה יהודית • ניצה
  פירוש רש''י • ארז לנדוור
  פירוש רש''י • האייל האנומלי
  פירוש רש''י • ארז לנדוור
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • יהונתן אורן
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • יהונתן אורן
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • יהונתן אורן
  מי מחוץ לדיון? • ערן בילינסקי
  מי מחוץ לדיון? • יהונתן אורן
  מי מחוץ לדיון? • כליל החורש נאורי
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • כליל החורש נאורי
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • רון בן-יעקב
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • אבירי
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • אבירי
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • אבירי
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • אבירי
  למה מרגיז? • רון בן-יעקב
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  תוספת קטנה • לוגי גרסקו
  תוספת קטנה • דובי קננגיסר
  תוספת קטנה • כליל החורש נאורי
  תוספת קטנה • דובי קננגיסר
  תוספת קטנה • כליל החורש נאורי
  תוספת קטנה • אבירי
  ודאי שזו אינה חזרה בתשובה. • לוגי גרסקו
  למה מרגיז? • ניצה
  למה מרגיז? • דובי קננגיסר
  למה מרגיז? • ניצה
  כמה אפשר להיתמם? • ארז לנדוור
  למה מרגיז? • רון בן-יעקב
  למה מרגיז? • עדי סתיו
  אומת-הרפאים • רון בן-יעקב
  תודה • עדי סתיו
  הכי אהבתי לקרוא אצלך • א. הראשון
  כהנא טעה • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  יתכן שהיה בכלל כהנא • א. הראשון
  יתכן שהיה בכלל כהנא • ניצה
  חוקיו התמימים של ד''ר כהנא ומיסטר.. כהנא. • שריפה, אווח'י, שריפה
  ככה זה עובד. • ניצה
  על החוקים ההם... • אביב י.
  על החוקים ההם... • ניצה
  טוביה חולב איילים • שוטה הכפר הגלובלי
  טוביה חולב איילים • האייל האלמוני
  טוביה חולב איילים • שוטה הכפר הגלובלי
  טוביה חולב איילים • האייל האלמוני
  טוביה חולב איילים • האייל האלמוני
  רווח לי. תודה. • שוטה הכפר הגלובלי
  טוביה חולב איילים • ניצה
  טוביה חולב איילים • דובי קננגיסר
  טוביה חולב איילים • ניצה
  טוביה חולב איילים • דובי קננגיסר
  טוביה חולב איילים • ניצה
  אהה! • ארז לנדוור
  טוביה חולב איילים • ארז לנדוור
  טוביה חולב איילים • האייל האלמוני
  טוביה אוהב איילים • האייל העמוני
  יתכן שהתשקורת שמאלנית? • א. הראשון
  מדינה יהודית • רון בן-יעקב
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • עוזי ו.
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • רון בן-יעקב
  גרשון וילר • האייל האלמוני
  גרשון וילר • הקריבו המקוטב
  תודה • האייל האלמוני
  מדינה יהודית • עוזי ו.
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • עוזי ו.
  מדינה יהודית • רון בן-יעקב
  מדינה יהודית • הקריבו המקוטב
  מדינה יהודית • רון בן-יעקב
  מדינה יהודית • דובי קננגיסר
  מדינה יהודית • אלמוני אחר
  כן. זה עובד. • אבירי
  מדינה יהודית • יהונתן אורן
  "נביא או לא נביא ?" • אבירי
  מדינה יהודית • עוזי ו.
  ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? • דובי קננגיסר
  ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? • ניצה
  ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? • נגה
  ישראלים באמת ילכו לרכוש אמת פלשתינית מידיו של ערבי ישראלי? • ניצה
  דמגוגיה++ • אבירי
  דמגוגיה++ • ניצה
  בדלנות חובקת תחומי חיים • תיירת
  "הו בבקשה"?! • האייל האלמוני
  "הו בבקשה"?! • כליל החורש נאורי
  "הו בבקשה"?! • האייל האלמוני
  "הו בבקשה"?! • ברקת
  לא הפסדת כלום. • העלמה עפרונית
  "הו בבקשה"?! • כליל החורש נאורי
  הרמה להנחתה • ברי כהן
  לא הגדרת בדיוק על איזה קטע של הגבר הוא נופל • האייל האלמוני
  מצחיק המחץ • א.ה.
  LOL • אבירי
  מספיק ודי! • כליל החורש נאורי
  לנוחות הקוראים • נגה
  ועכשיו לעניין • נגה
  מספיק ודי! • ניצה
  בלי פניקה • מוחמד בכרי
  כמה צפוי, מוחמד. • האייל האלמוני
  הוא עויין לנשים, • ג.פ. קיוביש
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  למה, מי זה מוחמד? • ג.פ. קיוביש
  למה, מי זה מוחמד? • האייל האלמוני
  פעמיים קפה בבקשה • האייל האלמוני והארסי
  עיקר שכחתי-ניצה, העם איתך • האייל האלמוני והארסי
  אולי תשים לי קצת סוכר בתוך התה? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  עם כמה אתה שותה? • האייל האלמוני והארסי
  נראה לי שלא הבנת. • ארז לנדוור
  לקחתי בחשבון-עדיין חולק עליך • האייל האלמוני והארסי
  (תזכורת אחרונה) • ליאור גולגר
  החשוד המיידי • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  די ומספיק. • כליל החורש נאורי
  די ומספיק. • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים