בתשובה לאסתי, 20/12/02 9:59
יש מי שחושב אחרת 114644
נראה לי, אסתי, שלחפש דמיון בין קופים וניאנדטרלים בתחום קבורה ומתים דורש קפיצה מחשבית ענקית ולא רלוונטית. הרעיון שהבאתי הוא להסתכל באבני הבניין הבסיסיות של התנהגות, רגשות ויכולת מחשבתית בסיסית. באנלוגיה צולעת, אולי כמו השוואה בין חומצות אמיניות ולא עד כמה מורכבת מערכת הראיה.

נכון שקבורה ריטואלית יכולה ללמד הרבה דברים אבל נראה לי שהיא באה רק על בסיס של איזו "קהיליה מוסרית" התחלתית. דברים כאלה גם דורשים יכולת מוחית/נפשית מאד גדולה ומורכבת. למשל, זיכרון ארוך טווח ויכולת גישה אליו כדי לאגד אפיזודות חולפות וזמניות לכדי סיפור אחד מתמשך, שאפשר לאחזר אותו לפי הצורך. לקופים אין מנגנון מכני מספיק משוכלל, כנראה, שיכול לפתח דבר כזה (לכן הסרט כוכב הקופים הוא לא יותר מהעצמה של הפחד הקמאי שלנו שנובע גם פשוט מחוסר ידע). יש גם צורך בשפה, שזה אומר יכולת הפשטה ורמת התפתחות תרבותית הרבה הרבה יותר גדולה מאשר הקופים יוכלו כנראה אי פעם להגיע.
יש מי שחושב אחרת 114648
טוב, זה מה שגם אני אמרתי- שאי אפשר להשוות בין הקופים והניאנדרטלים. וניסיתי לכן להבין מה אלה שבוחנים קבוצה אחת משתי אלה (נניח, הקופים) מחפשים אצל הניאנדרטלים, ולהפך.
יש מי שחושב אחרת 114750
אם עלה ממה שכתבתי שמנסים להשוות בין קופים וניאנדטרלים, אז זה לא בדיוק מה שניסיתי לכתוב. מה שהחוקרים מנסים לעשות זה למצוא קווים בסיסיים דומים בהתנהגות ובפסיולוגיה של יצורים קרובים, שיש להם אב קדמון משותף. על היחס שלנו למוות כתבתי בקצרה על תאוריה אחת בדיון 1133 - הכרה עצמית מובילה להבנה שהגוף _שלי_ פגיע ומשם להבנה שהגוף ימות.

אבל זה דבר מפותח ביותר שלא יכול לתרום להבנה של התפתחות מערכות של יחס ורגש הדדי בקרב קבוצת יצורים _במסגרת ביולוגית/נטורליסטית_ או מה שהבריות קוראות לו - מוסר.

בקיצור, חוקרי האבולוציה של המוסר מנסים להשוות בין יצורים פאן-אנושיים, קופי-אדם, שבהם אפשר לצפות בטבע או בשבי כי הם חיים איתנו. בנוסף הם מעלים תיאוריות על יצורים הומו-משהו ומנסים לתמוך בהם על ידי ממצאים ארכיאולוגים, פליאונטולוגיים, אנתרופולוגיים, ביולוגיים, כימיים (איזה עוד ...לוגי שכחתי?)

דה וואל ופלאק מסתכלים על השאלה מהצד של הקופים, פאן-אדם. האנתרופולוג קריסטופר בוהם (מנהל מרכז המחקר על שם ג'יין גודאל, אסף) בודק את "האדם האנטומי המודרני", כל משפחת ה-הומו. הוא כותב: "בתקופה הפליאוליטית המאוחרת (בערך לפני 20,000-30.000 שנים. שוטה, תקנני נא) האדם המודרני התמקם והתמסד. סביר להניח שקהילייה מוסרית שלמה כבר היתה קיימת כמו שאנחנו רואים מקיומם של שבטי ציידים נודדים".

קהילייה מוסרית כזו היא פיתוח מאוחר ומשוכלל יותר של אותם כשרים בסיסיים עליהם מסתכלים חוקרים של "סיפורי הקופים". בוהם ממשיך "וודאי שמוסר לא הופיע בבת אחת, בשלמות. כמו שדה וואל הראה, ניתן לזהות התנהגות פרוטו-מוסרית [קדם מוסרית, אבני בניין] בקרב עדרי קופי-על".

אשר לתגובה 114668 של דובי, שצפיה בקופים בשבי בעיתית אפשר לאמר שעצם העובדה שקופים בשבי, בתוך סביבה מגרה חברתית ותרבותית (על ידי המאמנים והחוקרים), כשאין לקופים דאגות פרנסה וקיום (מישהו אמר מארקס?) אז כשרים שקיימים אצלהם יכולים לצאת מהכוח לפועל. כמו אולי שתינוק לא יתפתח אלא אם יהיו סביבו אנשים שיגרו את מוחו להתפתח (מעבר להתפתחות הבסיסית ואוטומטית).

בוהם כותב על זה "התמיכה הטובה ביותר לדעה שקהיליות שוכני-המערות התפתחו מוסרית בשלבים, נצפית בהתנהות של נקבות שימפנזה בשבי. הן מתאגדות לקבוצות קבועות ובצורה סדירה מפעילות מניפולציות שונות כנגד צורות מסוימות של רודנות bullying של זכרים" שוב, תוך הפניה לדה וואל. (להראות לך שחוקרי קופים ואנתרופולוגיים מפרים אלה את אלה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים