 |
אני לא רואה בעיה מוסרית בכך שבת 16 תיכנס להריון, לפחות לא מצד הילד שעשוי להיוולד מהריון זה. יש כאן בעיות מוסריות מבחינות אחרות: האם היא כבר אדם בוגר שיכול להחליט כזאת החלטה, השפעה על הסביבה הקרובה, האם הילד ייפול לנטל על החברה ועוד כאלה. אין לי כל כוונה לשים את עצמי או את החברה במצב שבו אנחנו שופטים אם הילד יהיה מאושר או לא. או בניסוח אחר: מטרת המוסר (התועלתני) היא להביא אושר לאנשים בעולם, ולא לדאוג להביא לעולם אנשים מאושרים.
אני לא בטוח מה יכולים לטעון מצדדי הרישיון להורות. לא כל-כך אכפת לי, כי אני לא נמנה עליהם. אני נוטה לחשוב, כמו גילית, שהורות היא זכות טבעית. נקודת המוצא של תפיסת הזכויות הטבעיות היא הבעלות של אדם על הגוף שלו, היות הגוף "חלק מעצמיותו" באופן טבעי, ללא תלות בהסכמה של שאר בני האדם. זה הבסיס למשל לתפיסת לוק את הקניין הפרטי כזכות טבעית: הוא נוצר כתוצאה מהשקעת העבודה של האדם, שהיא "משהו משלו" שנוצר באמצעות גופו, ולכן היא מגיעה לו באופן טבעי. אם נקבל את התפיסה, קל וחומר שהריון נכנס לקטגוריה של זכות טבעית, כמו גם הפלות.
השאלה של פארפיט יפה, אבל האם היא באמת משקפת את הדילמה? אם ההנחה היא שבעוד 150 שנה אנשים יתקיימו, אנחנו צריכים לדאוג במידה מסוימת לאושרם. זה לא דומה לדילמה שלפנינו: הבאת ילד לעולם אינה השפעה על מידת האושר שלו, אלא תנאי-מוקדם לכך שנוכל בכלל להשפיע על האושר שלו. לכן, בעיניי הזווית הזאת היא חוץ-מוסרית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש