בתשובה לג. שמעון, 24/12/02 19:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהי "משנתו המרעילה" של פיגלין ? התנגדות למדינה פלשתינית ולהסכמי אוסלו ? נראה שעם משנתו החביבה של בישארה: קריאה לרצח יהודים, אין לחשין שום בעיה. זה ממש נחמד. מנקים את האורוות בליכוד. בראש עומד שרון שתומך היום במדינה פלשתינית וכדבריו "לא יסכים" לכך ששרי ממשלתו יביעו עמדה מנוגדת, למרות שבממשלה יש רוב לעמדה המנוגדת, ובמקום פייגלין תיכנס, כפי שמספרים לנו, פנינה רוזנבלום, אשת הימין האידיאולוגי הותיקה. . . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משנתו של פייגלין מנוגדת לתפיסה של הזרם המרכזי של הציונות במשך כל השנים. משנתו גם מנוגדת לערכים המערביים שהם חלק מהותי מתפיסת הציונות הקלאסית: "אנחנו [פייגלין וחבריו] מדברים על הנהגה אשר תפעל מתוך ראיה יהודית אותנטית, ותהיה משוחררת מכל אותם סיבוכים אשר אפיינו את ההנהגה הציונית עד היום". "אי אפשר לזלזל בערכי היסוד היהודיים, להכפיף עצמך לערכי המערב, ובמקביל להקים מדינה יהודית העומדת בסתירה מהותית לערכים אלה". ראה במאמרו של פייגלין: ממש כמו עזמי בשארה חותרים פייגלין וחבריו לשנות את צביונה הציוני של מדינת ישראל כפי שכוננה ב-1948. גם בשארה וגם פייגלין מכנים פעולות של ממשלת ישראל פשעים, מעשי נבלה בלתי חוקים בעליל וכו'. מול עיניהם של בשארה ופייגלין עומדים עקרונות שנראים להם חשובים יותר מהעקרונות עליהם מושתתת מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית, ולכן הם מערערים על פעולות חוקיות של ממשלת ישראל ומכנים אותם בלתי לגיטימיות. כך למשל כותב אחד מאנשי פייגלין, אוהד קמין (ההקשר הוא פינוי חוות גלעד): "חוק מדינה – שלא כמו חוק מטפיסי, אלוהי או מוסרי - אינו חוק טבע, ולכן אינו בר ציות אוטומטי. לפני שהוא מציית לו, על האזרח לבדוק את תקינותו המוסרית...לא רק שחוק לא מוסרי אינו לגיטימי, אלא שהוא גם מחשיד את מחוקקיו ומוציאיו לפועל בנסיון למסד אי מוסריות ועל ידי כך לפגוע במצב המוסרי של חברה שלמה." דוב, בעיני הבעייה עם פייגלין אינה התנגדותו למדינה פלסטינית ולהסכמי אוסלו כי אם האידיאולוגיה שמנחה אותו. גם ביבי, למשל, מתנגד למדינה פלסטינית ולהסכמי אוסלו (שאותם, לטענתו, קיים מאונס ולא מרצון בעת שהיה ראש ממשלה). אני רחוק מאוד מלהיות חסיד של ביבי (וזאת בלשון המעטה), הן בשל תפיסותיו המדיניות והן בשל אישיותו; אך אין דין ביבי כדין פייגלין ובשארה. ביבי, על כל מגרעותיו בעיניי, שונה בתכלית השינוי הן מפייגלין והן מבשארה. שני אלו דבקים במערכת מוסרית-אידיאולוגית שעומדת בניגוד לערכים ולאידיאולוגיה שעליהם הושתתה מדינת ישראל כמדינה ציונית ובניגוד לרוח שבה הוקמה ובה היא מתקיימת עד היום (למרות הכול), וכל אחד מהם לשיטתו, שואף להקים תחתיה מדינה המושתתת על עקרונות אחרים לגמרי. הן פייגלין והן בשארה חותרים תחת אושיות המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מה בדיוק מתחבא מאחורי הדברים התיאורטיים שהבאת מפי פייגלין, ואיזה שינויים בדיוק הוא ינסה לעשות אם יזכה לרוב. גם השקפת עולמה של "יהדות התורה" אינה דומה להשקפת עולמם של קבוצות יהודיות אחרות, ושלא כמו פיגלין הן גם רואות עצמן כמפלגות "בלתי ציוניות". פיגלין שרת כקצין קרבי בצבא וכך הוא מחנך את בניו, ואילו הם לא שרתו בצבא וכך גם הם מחנכים את בניהם. אם הם יזכו ברוב קולות הבוחרים, בודאי מדינת ישראל תיראה אחרת לגמרי. בכל זאת איש לא מעלה על דעתו לסלקם מהכנסת. אם יצביע הרוב עבור פייגלין, תהיה זכותו לעשות את השינויים שיחשוב עליהם בדיוק כפי שהייתה עושה יהדות התורה לו זכתה ברוב, אך מסיבות ברורות איני חש סכנה רבה למעמדי כאן, כמו זאת שאני חש אם חלילה יזכה כאן עזמי בישארה לרוב, ולמרבה הצער הסיכוי לכך הרבה יותר גדול. עם זאת איני חושב שדעתו של עזמי בישארה שישראל צריכה להפוך ל"מדינת אזרחיה" יכולה להיות עילה מידית לסילוקו מהכנסת. האם תמצא חבר כנסת אחר מאחת המפלגות הערביות שאינו חושב כך ? האם לדעתך צריך, לכן, לסלק מיד את כולם ? נושא ערביי ישראל ומעמדם בתוך המדינה היהודית הוא נושא חשוב, שלטווח ארוך צריך לתת עליו את הדעת, כדי להבטיח את קיומנו כאן, אך לא זה הנושא המידי שלפנינו. אבל עזמי בישארה קרא בעבר בפרוש לביצוע פיגועי רצח באזרחי ישראל היהודיים, ואני הראיתי זאת כאן. כמו אחמד טיבי הוא תומך בגלוי בעמדת האויב בזמן מלחמה. זו, לדעתי עילה מידית לסילוק שניהם מהכנסת ולהעמדתם לדין. וזאת עובדה שחשין חושב שעזמי יכול להישאר בפנים ופיגלין צריך לעוף החוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין שירותם הצבאי של מר פייגלין ובניו לשאלת כשרותו הפוליטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי מקובל שכדי לקבל זכויות צריך לקיים חובות. האמת הכללית הזאת מוטחת לא אחת כלפי החרדים, במידה מסויימת של צדק. ובכל זאת הם בוחרים ונבחרים. כיוון שעשיתי השוואה בינם ובין פיגלין בקשר לזכות להימצא בכנסת, והנושא שאני מדבר עליו הוא איפה ואיפה, זה נראה לי שייך לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייגלין נפסל לא בשל האידאולוגיה שלו אלא בשל עברו הפלילי. הסעיף הרלבנטי בחוק נועד לשמירה על טוהר המידות הפרסונליולא כהגנה בפני אידיאולוגיות רדיקליות. אלמלא הורשע פייגלין בעבר ספק אם היה בסיס חוקי לפסילתו על סמך הדעות שהביע. נקודה מענינת: נניח שפייגלין (או מישהו אחר) היה מבצע את אותם המעשים (עד כמה שאני זוכר: ארגון הפגנות לא חוקיות, חסימת כבישים וקריאה למרי לא אלים) בעת היותו חבר כנסת ונניח שבעקבות כך היועץ המשפטי היה מבקש להעמידו לדין. אותו ח"כ היה טוען שחסינותו המהותית מגינה עליו שכן ביצע את הדברים במסגרת תפקידו וסביר שטיעון זה היה נתמך על ידי חברי כנסת רבים. היתכן, אפוא, שעבירה על החוק היא מעשה שיש עימו קלון (ולכן מונע היבחרות לכנסת) ובה בעת פעולה עליה מקנה החוק חסינות לח"כים מפני החוק?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון נראה שח''כ אכן יכול לעבור עבירות ולטעון שזה במסגרת תפקידו כח''כ. הבעיה הזאת הופיעה למשל כאשר ח''כ טיבי התכסח עם חיילים במחסומים וטען לחסינות. לא זוכרת איך זה נגמר. אני מניחה שזה מתחיל מדברים כמו חניה במקום אסור (במסגרת התפקיד, אלא מה) ומגיע עד... מי יודע עד אנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם תלונת הדיבה כנגד חה"כ פריצקי? האם תעמוד לו חסינותו אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה ההבדל בין דיבה ולשון הרע. [אי שם במרתפי זכרוני מבליח משהו עמום שטוען שאחד מהם הוא כשאומרים משהו רע, באופן חד פעמי, שלא יכול לחזור על עצמו, והאחר הוא כשזה משהו מודפס או מוקלט, שאותו אפשר להריץ שוב ושוב... האם אכן?] [זה בכל אופן ההבדל בין libel ו-defamation of character] ו-אם הדברים שנאמרו נכונים, האם זו עדיין דיבה/לשון הרע? ולבסוף- אם הדברים נכונים, הרי שבאופן אישי ו-עליי להודות- משוחד לגמרי [עניין גבריאלי עובר כל גבול הרי!] נראה לי שזה בהחלט במסגרת תפקידו של פריצקי כח"כ להזהירנו מפני העלמה ג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שלא יתבעו אותך על דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי נועדה החסינות לאפשר לחבר הכנסת לפעול ללא מורא. בשנות המדינה הראשונות היו חששות שהמשטרה או שירותי הבטחון יופעלו נגד יריבים פוליטיים ולכן יש לספק להם הגנה מפני מעצר שרירותי או כתב אישום מפוקפק. במציאות העכשווית זה נראה תסריט דימיוני ואף על פי כן גם במקרים בהם ברור בעליל כי אין רדיפה פוליטית (למשל יצחק מרדכי) חובה לעבור במסלול מיוחד להסרת החסינות. הקטגוריה השניה היא החסינות המהותית הנוגעת בביצוע עבירה לכאורה במסגרת מילוי תפקידו של הח"כ: למשל שנתניהו הדליף את מסמך שטאובר מעל בימת הכנסת הוא עשה זאת כחלק מפעילותו הפוליטית. טענה זאת לו היתה עומדת לוא נניח היה מדליף מסמך רפואי חסוי של שכן איתו הוא מסוכסך. מקובל להניח שאין אפשרות לתבוע ח"כ בגין כל דבר שאמר מעל דוכן הכנסת לרבות הוצאת דיבה שכן אז זה במסגרת מילוי תפקידו פר אקסלנס. לגבי הוצאת דיבה באופן כללי אני חושב שהחסינות לא תעמוד לו. כמו כן, כאן מדובר בתביעה אזרחית מצד אדם פרטי (ולא מטעם המדינה) כלפי הח"כ ולא זכור לי שהשתמשו אי פעם בפרוצדורה של הסרת חסינות בתביעה פרטית. אשמח אם מי מהאיילים המשפטנים יחדד את הנקודות שהעולו כאן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שותפו של פייגלין לארגון הפגנות "זו ארצנו" היה בני אילון. גם נגדו הוגש כתב אישום, אבל הוא בוטל משנבחר אילון לכנסת. הווה אומר: החסינות עמדה לו אף על פי שעשה את העבירות (לכאורה) לפני שנבחר! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |