בתשובה לארז לנדוור, 24/12/02 21:02
אם כבר סיפורי כבישים 116073
מזכיר לי 3 דברים:

1. בספר של קארל סאגאן (שכחתי את השם, ניטפיקרים - קדימה!) שהוסרט זוועתית עם ג'ודי פוסטר, יש תיאור של איך כאשר היא נוסעת לבסיס הסודי (ספוילר, זהירות!) עומדים משני צידי הכביש ארנבים ומביטים בה מהופנטים. זה הרשים אותי מאוד, הרבה יותר מ(שוב ספוליר) ההוכחה המתמטית לקיום האל.

2. לפני כשלושה חודשים נסענו על הקטנוע (אני מאחור, אל תדאגו, אני מכירה בקטלנות של האוטיזם שלי) ועל הכביש היה חתול שבהה בנו, מהופנט, ולא זז. למרבה הצער דרסנו אותו למוות. מאז אנחנו קוראים לרחוב הזה רחוב החתול ולא נוסעים בו יותר אף פעם.

3. כבר סיפרתי את זה, אבל מה לעשות שאני אדם משעמם וחוזר על עצמו. באוקטובר 95 היה יומולדת 50 לאו"ם והגיעו ראשי מדינות. מלאנים. התנועה בכל מנהטן הופסקה והכבישים נראו כמו בארץ ביום כיפור, למעט העובדה שאפילו רוכבי אופניים לא היו (כן: להרוג ערבי ורוכב אופניים. למה רוכב אופניים? התקבלת). הניו יורקים הממושמעים לא העזו ללכת על הכביש ואני צעדתי באמצע בגאון ובכיף.
אם כבר סיפורי כבישים 116075
1. קונטאקט.

2. "למרבה הצער"? זה נשמע קצת כמו אותו פרק של סיינפלד שבו לג'ורג' היה הסכם עם הציפורים והסנאים. אם ראיתם אותו, למה לא זזתם?
אם כבר סיפורי כבישים 116082
רגע, אין לנו הסכם איתם? חשבתי שיש לנו הסכם עם החתולים שהם זזים כשאנחנו מתקרבים עם האוטו ובתמורה מותר להם בלילה לישון על המנוע החם.
אם כבר סיפורי כבישים וחתולים, 116085
בעודי נוהגת לתומי בדרך לבאר שבע (גשם חזק, אני מצוננת, לא כיף) ראיתי שיירת חתולים (אמא חתולה ושלושה חתלתולים קטנטנים כתמתמים) בפוזת הביטלס חוצה את הכביש. כולי מלאת אושר על שאני נוסעת 20 קמ"ש ולא פוגעת בהם, צפצפתי קלות.
הדבר ההגיוני ביותר לדעתם, היא להעמד באחת, ולנעוץ מבטים קפואים לעבר הרכב.

הסכם? נו, שמישהו יספר להם קודם.

________
העלמה עפרונית וברבורי קרמבו
חתול? 116090
ארבע שנים במנהטן, ולא ראיתי חתול רחוב אחד לרפואה.
חתול? 116122
זה בגלל שההומלסים אכלו אותם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים