בתשובה לאייל רון, 02/12/99 18:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדלים בין הציבור הדתי-לאומני לציבור החרדי הטשטשו מאד בעשור האחרון. הדתיים התחרדו, ועל החרדים עבר תהליך של לאומנות. כיום, קשה למצוא הבדלים בין השניים, להוציא - אולי, שכן המפד"ל מתנגדת לגיוס בחורי ישיבה - נושא השירות בצה"ל. כיצד קבעתי שרוב הדתיים תמכו ברצח? פשוט מאד. על ידי קריאת הפרסומים שלהם (שתמיד גינו את הרצח, והוסיפו "אבל...) ועל ידי הקשבה להם. משפחתי דתית; הקשבתי למבקרים שבאו לבית הורי. כולם גינו את הרצח - ומיד עברו להתקפה על השמאל, שהביא לפלגנות בעם, וכו' וכו'. אשר לגינויים מידי ערבים - בהתחשב בעובדה שהם חיים תחת שלטון דיכוי מזה שלושים שנה ויותר, הייתי אומר שזה מתבקש. קורבנות טרור הם קורבנות הכיבוש; אם הם מתנחבלים, הם יכולים להאשים רק את עצמם: הם חלק מרכזי משלטון הכיבוש ולכן מטרה לגיטימית. אם הם אזרחי ישראל, הם צריכים לפנות בטרוניה אל ממשלתם, המנציחה את הכיבוש ולכן גם את הטרור. . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממש עצוב שאתה לא מסוגל לראות הבדל בין הציבור החרדי לציבור הדתי-לאומני. ההבדלים הם מהותיים - דתיים סרוגה רואים טלוויזיה משתמשים במחשב וכו' - חרדים לא. חרדים שונים ממני וממך מהותית - ואילו דתיים בעלי כיפה סרוגה לא. האנשים שאני מדבר עליהם לא תמכו ברצח רבין! כל כך קשה להבין את זה? למה להעליב אותם? איפה הקשר בין מתקפה על השמאל לבין גינוי הרצח? מה למי שמגנה את הרצח אסור לתקוף את השמאל? לדעתי השמאל לא הביא לפילוג בעם - אבל אם אנשים מסוימים סבורים כך זוהי זכותם המלאה - אין שום קשר בין כך לבין הגינוי של רצח רבין. אני לא מבין כיצד אתה מציג זאת כקשר סיבתי. הם גינו את הרצח וזהו. ובקשר לערבים - רצח, טרור וכו' לעולם אינם צעד מתבקש. אני יוצא נגד אלימות שפוגעת באזרחים חפי פשע, ואינני מבין כיצד אתה מצדיקה. ודבר אחרון - הדרך שבה קבעת שרוב הדתיים תומכים ברצח היא בלתי מדויקת ומדעית לחלוטין, ולכן אינני יכול לקבלה. כמו כן גם טענת שהדתיים גינו את הרצח והוסיפו "אבל.." - מהו אותו האבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין חרדים לדתיים בכל מה שקשור לטלוויזיה ולמחשב, הוא שהדתיים מודים שהם משתמשים בהם, בעוד החרדים משקרים. תבדוק פעם לכמה חרדים בבני ברק יש טלוויזיה בארון, ואני לא חושב שהרבנים היו יוצאים לקמפיין כזה נגד המחשב, אם הוא לא היה מהווה בעיה רצינית מבחינתם, הווה אומר, יותר מדי אנשים משתמשים בו. אני לא מקבל את הטענה שדתיים זהים לי ולך, בעוד החרדים שונים מאיתנו מהותית. תפיסת העולם של הכיפות הסרוגות היא פרוטו-נאצית, היא שונאת זרים וקוראת להריגתם - וזה לא דבר חדש אצלם, זה דבר מהותי הנובע מתפיסת העם היהודי כקדוש ושאר העמים כטמאים. האידיאולוגיה שלהם טוטאלית ומדברת על דם ואדמה. מצטער, הם לא כמוני. קרא את ספי רכלבסקי, "חמורו של משיח", הוא מסביר את זה טוב ממני ובאריכות הנדרשת. דווקא חובשי הכיפות הסרוגות הם שהובילו את ההסתה נגד רבין, ודווקא הם האנשים שחיפשו תירוצים מתחת לאדמה והפיצו תיאוריות קונספירציה לאחר הרצח. אני מוכן לקבל שיש כמה חברי מימד שבאמת הזדעזעו מהרצח, אבל אנחנו יודעים מה כוחה האמיתי של מימד - כמה מאות או אלפי חברים, טיפה בים, פחות מאחוז. המתנחבלים *אינם* אזרחים חפים מפשע. הם חיל החלוץ של הכיבוש. בלעדיהם, בהחלט יתכן שהוא היה מסתיים לפני שני עשורים ויותר. הם הסיבה שאנחנו שם. הם גזענים ורצחנים. חלקם אנשים טובים, שרק חיפשו איכות חיים על חשבונו של עם אחר, אבל האידיאולוגים שביניהם הם אבי אבות הטומאה. אני לא חושב שאפשר לעשות סקר מדעי באמת בשאלה של "האם אתה תומך ברצח רבין?", מפני שבאופן אוטומטי אנשים יענו בשלילה, כדי שלא לסבול את התגובה החברתית. עם זאת, סקרים שבכל זאת נעשו בבתי ספרמקומות מפגש דתיים, הראו שכ-%20 מהנשאלים היו מוכנים, למרות הכל, לענות בחיוב. מה שמראה, לדעתי, על אחוז תומכים שותקים גבוה הרבה יותר. מה קשור ה"אבל"? ה"אבל" מנטרל את הגינוי. "אני מגנה את הרצח, אבל חושב שאסור היה לראש הממשלה להתנתק מציבור שלם", פירושו "אני מגנה את העובדה שראש הממשלה התנתק מציבור שלם, והוא יכול להאשים רק את עצמו ברציחתו". מה קשורה ההתקפה על השמאל? ההתקפה על השמאל היא הדחקה. אצלנו הכל בסדר, רק השמאל צריך לעשות חשבון נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתחת לעצמך איזה דמות מסוימת של בחור דתי ואתה דבק בה, לא משנה מה שאני אומר, לא משנה שאני מודיע לך שאני מכיר המון דתיים שלא תומכים ברצח, שמגנים אותו בכל נפשם וכו' - אבל לא, אתה לא מקשיב לי, אתה טוען שהם משקרים בכדי לא לעורר סערה ציבורית. איך אתה רוצה שאני אתייחס אליך ברצינות? גם אם אני אראה לך שמאה אחוז מהדתיים מגנים את הרצח אתה תגיד שהם משקרים. אין פה אפשרות לדיון איתך, יש לך את הדעה שלך ואם אני אביא לך נתונים אחרים אתה תגיד שהם מוטעים, שהאנשים סילפו וכו'. אם הדתיים מתקיפים את השמאל זאת זכותם המלאה. יש דרך אחרת שבה הם היו מעבירים ביקורת על השמאל ושאותה היית מקבל? הרי כל ביקורת שהם היו מעבירים אתה היית רואה כהדחקה, כי לפי דעתך השמאל צודק והימין טועה. גם את ה"אבל" מותר להוסיף. הגינוי של הרצח הוא הדבר החשוב. אם מישהו חושב שרבין לא היה צריך להתנתק מהציבור הדתי - זאת זכותו המלאה. אתה מקשר את ה"אבל" כשלילה של ההתנגדות לרצח, אני לא. אני רואה את הדתיים כדומים לי בגלל שאני לא משווה בני אדם רק על פי אידאולוגיה - אם הייתי עושה כך אז הייתי נאלץ לאמר שתשעים אחוז מהחילונים הם לא מהסוג שלי. נכון שדעותי אינם דעות של אדם דתי, אבל עדיין הוא דומה לי בדרך חייו. יש הבדל עצום בין שימוש בטכנולוגיה בפומבי לבין שימוש בסתר. החילוניים יוצאים לקמפיין נגד סמים. דבר זה ניתן להשוואה לקמפיין נגד המחשב של החרדים - משמע, יש חילונים שלוקחים סמים, אבל הרוב עדיין מתרחקים מנגע זה - כך גם אצל החרדים והמחשב. יש בית כנסת על שם "רבין" ברחובות - האם גם הדתיים שמתפללים בו הם בעד הרצח? גם הם צבועים? או שמא הם באמת נגדו אך הם רק טיפה בים. נ.ב האם התנגדות לדרכו של רבין מראה על תמיכה ברצח רבין? אני חושב שיש לעשות הבחנה בין שני דברים מהותיים אלו. נ.ב 2 - אם היה אחוז גדול מהדתיים שהיה בעד רצח רבין -אז הם לא היו חוששים להתוודות על כך - משום שהסנקציות שהם היו מקבלים מסביבתם לא היו משמעותיות. העובדה שהם מפחדים מסנקציות אלו מראה על מספרם המועט יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני בהחלט מוכן לקבל שיש דתיים שהזדעזעו עמוקות מרצח רבין. אני טוען, עם זאת, שהם מיעוט מבוטל. ב. בית הכנסת על שם רבין הוקם, בין השאר, על ידי תנועת מימד. זהו בית הכנסת היחיד שמשרד הדתות לא היה מוכן לסייע לו ברכישת ספר תורה. מעניין למה. החזן בו הוא פרופ' אסא כשר, שהוריד את הכיפה אחרי רצח רבין, מפני שלא היה מוכן להזדהות יותר עם מה שהיא מייצגת. לא בדיוק בית כנסת טיפוסי. ג. מותר להתקיף את השמאל, וכמו שהראה אסי דיין, יש על מה. אין לי בעיה עם התקפה על השמאל באופן כללי; יש לי בעיה עם התקפה על השמאל כשהיא באה אוטומטית כשמועלה הנושא של רצח רבין. זו צורת התגוננות, שכל פסיכולוג יגיד לך שהיא קשורה לתחושת אשמה. "למה דקרת אותו?" - "אבל הוא קילל את אמ'שלי!" - משהו כזה. ד.אני בוגר ישיבה תיכונית. אני זוכר איך דיברו איתי, ב-1984 או 85', על נושא דין רודף. אני זוכר את הריקודים הפומביים, כשדוד בן שימול ירה טיל על אוטובוס ערבי, ריקודים שדחו את הלימודים באותו ערב. אני זוכר איך ראש הישיבה שלי הורה לי, כעורך עתון, לגנוז סקר שהראה שלמעלה מעשרים אחוז מתלמידי הישיבה בעלי זכות ההצבעה היו מצביעים "כך" (בצופה, עיתון המפד"ל, קמה סערה גדולה בעקבות אותו מקרה - כי שני אחוזים הצביעו לרצ...). אני זוכר את שירי "יתפו, יתפו, יתפוצץ המסגדושם נשיר שיר חדשוכהנא יעלה". אני זוכר את הדיונים בזמן האינתיפאדה, על איך חל על כל פלסטינאי דין מורד ודינו מוות. אני בא מבפנים. רוב חברי המחזור שלי הלכו לישיבות הסדר, חלקם הלכו להתנחבלויות, אחד מהם, ירון כהן, נהרג על ידי פלסטינאים. אני בא מבפנים. אני יודע איך האנשים האלה חושבים. אני שמעתי אותם מדברים. אני הייתי חלק ממגמת תקשורת, שמטרתה הייתה להכשיר עיתונאים דתיים, כדי לשנות את העיוות בסיקור התקשורתי. האנשים האלה יודעים מה זו תקשורת, ויודעים מה לא לומר לה. אני מכיר את האנשים האלה. הייתי אחד כזה. אני לא מאמין להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מצטער שנכוות עד כדי כך מהעולם הדתי, אבל לא כל העולם הדתי הוא עד כדי כך גרוע כמו מה שאתה תיארת. כנראה שהיית בישיבה שיותר קיצונית בדעותיה - יש גם כאלה. אני בטוח שקראת את המאמר של ש. פוגל. הוא הראה על התופעה שהדאיגה אותו על כך שיש כבר דתיים רבים שנוגעים בנשים, שנעשים פחות קיצוניים - הדתיים האלה אינם מיעוט של כמה מיעוט או אלף חברי תנועת מימד, יש יותר מהם, והם לא מיעוט כל כך מבוטל כמו שאתה מראה. עשרים אחוזי הצבעה בעד רצח רבין, או בעד תנועת כך הם הרבה מאד אחוזים - אבל הם בטח לא מראים על אנשים שסילפו את הצבעתם. כמו שכבר כתבתי, לאף אחד שם אין מקום לחשוש מסנקציות, ולכן אני מאמין שהתוצאה היא התוצאה הנכונה. אבל, שים לב, היא נכונה רק לאותה הישיבה, לא לכל הישיבות בארץ ובטח שלא לכל הדתיים - אנשים מתמתנים לאחר גיל 18 - ודבר זה לא נראה בסקר שעורכים בישיבה תיכונית. אפילו אם עשרים אחוז מהדתיים תומכים ברצח, זה עדיין לא נותן לך לגיטימציה לפגוע ביתר השמונים אחוז ע"י האנדרטה. כמובן שאנשים דתיים שמתווכחים איתך על רצח רבין, יתקפו ישר את השמאל - זאת התגוננות מפניך, כי אתה אוטומטית מאשים אותם ברצח ללא כל עוול בכפם. אני חושב שההבדל היחיד בין הדעות שלי לשלך הוא שאני לא חושב שמספר הדתיים שמגנה את רצח רבין מכל ליבו הוא אפסי - כנראה שזה נובע גם מהעובדה שאני לא נכוותי מהדתיים שפגשתי אלא חיבבתי אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לכתוב - אני גם בא מהעולם הדתי, אני גם מכיר אותו, ולמרות שעזבתי אותו בגלל חוסר אמונה מספקת, הוא אינו העולם שאתה מתאר. ישנם הבדלים רבים בין בתי ספר דתיים תיכוניים לבין ישיבות תיכוניות - פה כנראה גם נובע מקור ההבדל בין הגישה שלי לדתיים לזאת שלך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |