בתשובה לאסתי, 29/12/02 8:18
למשל גבורה אריסטוטלית 116836
ניתן להסתכל (מבחינה פילוסופית) על תכונות אופי במנותק מאינטליגנציה; אריסטו לדוגמא. הנטיה לפעול בדרך זו או אחרת (סגולת אופי) היא הרגל הנקנה ע"י פעולה חוזרת מאותו הסוג. סגולות השכל והשיפוט הטוב יכולים לעזור לנו לשפר את הרגלנו אך למעשה (לפחות לפי אריסטו) אינן הכרחיות לאופי טוב. אדם הוא אמיץ מכיון שהוא פועל באומץ בדרך קבע והאומץ מושרש בו כהרגל. למעשה, אם אני זוכר נכון, מקור המילה "אתיקה" קשור ל"אתוס" שהוא הרגל או תכונה מאפיינת.
יש בזה משהו.
נועם הוא גיבור מתוקף מעשיו אשר משקפים אופי שהוטמע בו.
אז אם לחדד 116864
את מה שאתה אומר, הוא (סביר להניח) פעל כל חייו באומץ (פחות או יותר), וזה (האומץ) הוטבע בו עקב כך, עד שהוא הגיע אל מבחן האומץ האולטימטיבי של חייו. כך שניתן לראות את המקרה הבודד הזה‏1 כמייצג את אופיו של נועם לאורך כל חייו עד עכשיו.

או משהו כזה.

--
1 כמה אירוני...
משהו כזה 116944
אם לדבוק בגישה האריסטוטלית אז האדם נמדד על פי איכות אופיו ולא על פי איכות מעשה פרטיקולרי. כלומר, באותה התקופה היו רק אנשים מוסריים ולא היו מעשים מוסריים (בשונה מהיום).
קשה לי להאמין שפחדן היה פועל כפי שפעל. קבלת ההחלטה להקריב את עצמך, ועוד באופן כה מיידי, מעידה לדעתי על תכונות אופי מאוד מסויימות שהושרשו בו. לו היה לו זמן להרהר האם היה מגיע לאותה החלטה? ואם כן, האם זהו אותו האומץ? אני חושב שהתשובה לשתי השאלות היא לא.
ולי בכלל לא היה אופי במיל! 116953
(כדה"ב‏1)

1 כתובת דואל הושארה במתכוון

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים