בתשובה לדובי קננגיסר, 29/12/02 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ליתר דיוק, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד הממשלה הם משוריינים (ושונו אך ורק ברוב מוחלט) חוק יסוד כבוד האדם לא משוריין. איני בטוח, אבל נדמה לי שניתן לאחר את מועד הבחירות רק ברוב של 80 ח"כים ובנסיבות מיוחדות, וזהו השריון בחוק יסוד הכנסת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה התמונה המלאה באשר לשריון חוקי יסוד: 1.חוקים משורינים: א.חוק יסוד: חופש העיסוק - סעיף 7 קובע כי דרוש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות את חוק היסוד. כן נדרש כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד אחר 1. ב.חוק יסוד: הממשלה - סעיף 44 דורש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות מחוק היסוד. אין את הדרישה כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד. קיימת דרישה כי הרוב הנדרש יתקיים בכל שלוש ההצבעות. כן נקבע בחוק היסוד, כי שינוי הינו בין במפורש ובין במשמע. סעיף דומה נמצא בחוק יסוד: הכנסת. 2.סעיפים משורינים בחוקי יסוד: א.חוק יסוד הכנסת: סעיף 45 קובע כי לא ניתן לשנות את סעיף 44, העוסק באי האפשרות לפגיעה בחוק על ידי תקנות לשעת חירום, וכן את סעיף 45 עצמו אלא על ידי רוב של 80 ח"כים 2. בשנת תשנ"ב הוסף סעיף 45א' הקובע כי הוראת השריון של 80 ח"כים תחול גם על סעיף 9א (א)הקובע כי הכנסת לא תאריך את כהונתה אלא ברוב של 80 ח"כים. ב.חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל - סעיפים 5 ו- 6 העוסקים, בהתאמה, בשטח העיר ירושלים ובאיסור להעביר את הסמכות בעיר משרוינים ברוב של 80 ח"כים, דהיינו על מנת לשנותם יש צורך ברוב האמור. ____________________ 1 עניין משמעות הדרישה, כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד, כמו גם תוקף הוראה, בלתי משוריינת, בחוק יסוד לעומת חוק רגיל הסותר הוראה זו, חורגים מהיקף תגובה זו. למתענינות ולמתענינים ראו ספרם של א. רובינשטין וב. מדינה "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" (מהדורה חמישית - הוצאת שוקן), עמ' 382-402. קישור לספר בסטימצקי: 2 כאמור, גם בחוק זה נקבע כי הרוב הנדרש צריך להתקיים בכל שלוש ההצבעות והשינוי הינו בין במפורש ובין במשתמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר שהעברת שטחים מירושלים לרשות הפלסטינית דורשת 80 ח"כים??? פירוש הדבר הוא בעצם שממשלה ללא הליכוד לא תוכל לעולם לחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים. מתי שוריין חוק זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב הנדרש הוא רוב חברי הכנסת, דהיינו 61 ח"כים ולא 80 כפי שנאמר. כמו כן השינוי צריך להיעשות בחוק יסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר ציינת, במצב העניינים הקיים יכולה הכנסת להעביר ברוב רגיל חוקים הדורשים רוב מיוחס לביטולם. אין זו רק אפשרות תיאורטית (שניתן להקצינה עד אבסורד): כך למשל בחוק הבחירה הישירה (באותה הצבעה מפורסמת בה טעה דב שילנסקי בספירת הקולות) תמכו חמישים ומשהו ח"כים. כמו כן, חדשות לבקרים עולות הצעות חוק פרטיות המשרינות נושאים שונים כך שיידרשו 60-90-80 קולות לבטלם, על פי מה שמתחשק לבעל ההצעה באותו רגע. על כן ההגיון הקונסטיטוציוני והשכל הישר מחייבים תיקון לחוק יסוד החקיקה באופן שכל חוק המטיל מגבלה על ביטולו יהיה חייב להתקבל בעצמו באותם תנאים מגבילים: לחוק יסוד ידרשו 61 תומכים, חוק שריון הדורש רוב של 90 לא יתקבל אם 89 ח"כים בלבד תומכים בו, חוק הדורש קוורום בשלבי חקיקה שונים יידרש לכך בעצמו, חוק צינון יחוייב בעצמו באותה תקופת צינון לה הוא מטיף וכן הלאה. דומה שעקרון "נאה דורש" זה עשוי למנוע מחטפים שונים ולהבטיח יתר שיקול דעת ואחריות בבית המחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזה רוב ידרש על פי החוק שאתה מציע כדי להעביר אותו עצמו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב הענינים הנוכחי - הרוב הדרוש לכל חוק יסוד (אלא אם כן יקבע שיש בכך תיקון לחוק יסוד קיים ואז יידרשו 61 תומכים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלך היא מעניינת והיא אף עלתה בדיוני הכנסת. על מנת לענות עליה בצורה מלאה יש צורך בהסבר ארוך ומפורט. אנסה בקצה המזלג בלבד להסביר: הכנסת למעשה חובשת שני כובעים. האחת הרשות המחוקקת והשניה האסיפה המכוננת. האסיפה המכוננת נקבעה במגילת העמצאות (http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm) "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל". הבחירות שנערכו ב-25 בינואר 1949 היו למעשה בחירות לאספה המכוננת, אך זו קיימה רק ארבע ישיבות. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה את חוק המעבר, שבו הפכה את עצמה לכנסת הראשונה. מאחר שהאספה המכוננת לא קבעה חוקה לישראל, הכנסת היא היורשת של האספה בתפקידה זה (ראה: http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/asefa.htm) העברת הסמכות של האסיפה המכוננת לכנסת השניה ולבאות אחריה נעשה באמצעות חוק המעבר לכנסת השניה, התשי"א - 1951. ברבות הימים נשאלה השאלה האם אכן הועברו סמכויות האסיפה המכוננת גם לכנסת או שמא הועברו אליה רק הסמכויות החקיקתיות. באופן עקרוני ניתן לומר כי דעת הרוב הינה כי הכנסת רשאית לחוקק חוקה כאסיפה מכננת (להרחבה ראה ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי - פסק הדין שעסק בעניין חוק ההסדרים במגזר החקלאי ועסק בחובות המושבים). דעת המיעוט של השפט חשין הייתה כי הכנסת נעדרת סמכות חוקתית מכוח היותה אסיפה מכננת אלא חקיקתית בלבד. בקצרה - אם הייתה מתקבלת גישה זו אכן לא היה ניתן לבצע שריון ברוב רגיל. יתרה מכך, על אף שעניין זה טרם הוכרע בפסיקה הרי שקבלת גישה זו תוביל למסקנה כי ספק אם ניתן כלל היה לבצע שריון כלשהוא, שכן אין הרשות המחוקקת ראשית להגביל רשות מחוקקת שתבוא אחריה. עוד יש לזכור, כי משלא חוקקה האסיפה המכוננת את החוקה הוסכם, כי החוקה תחוקק פרקים פרקים בצורת חוקי היסוד. מכאן ניתן לומר, כי בעת שהיא מחוקקת חוק יסוד הכנסת פועלת בכובעה כאסיפה מכוננת ולא כרשות המוחקקת. על כן, בתורת אסיפה מכוננת - הגבוהה הירכאית מהכנסת כרשות מחוקקת - היא רשאית להגביל את הרשות המחוקקת באמצעות שריון חוקי היסוד או סעיפים בהם. לכן אין צורך שלעניין שריון יתקבל השריון באותו רוב. לפיכך אין סתירה בין קבלת שריון ברוב פשוט שנעשה כאמור בידי האסיפה המכוננת לבין השריון עצמו שכדי לשנות את החוק דרוש הרוב הקבוע בשריון. עוד ראה דברי הכנסת בעניין זה: על האסיפה המכוננת כמחוקקת את חוקי היסוד: ראה דברי דן מרידור (בתחילת הדברים) על הטענה בדבר הצורך ברוב הדרוש גם לצורך קביעת השריון עצמו ראה דברי של ח"כ שאול יהלום (לקראת האמצע) להרחבה ראה הספר המוזכר ב תגובה 116895 ___________________ הערה: חוק יסוד: החקיקה הינו עדיין בגדר הצעת חוק בלבד. למיטב ידיעתי ויכול להיות שאני טועה, הצעת החוק טרם עברה קריאה ראשונה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |