בתשובה לאיילת בועזסון, 02/01/03 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מנין לך שהגעתי לגיל 30? :-) אני חסיד של מטאמורפוזות לאובססיות. (להפטר מהן ממש, אינני מצליח). קניתי את נילס ועשיתי לבן שלי תסכית (פשוט קראתי קריאה תסכיתית). תסכיתים שמעתי פה ושם, למבוגרים כאלה, שהיו בשבת ברשת א'. נדמה לי שאילי גורליצקי השתתף בכולם, אבל אולי אני סתם משמיץ אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרוע ולא מושכל מכוונה טובה בלבד :). אחד הדברים עליהם הצרתי כשהפכתי לאמא היתה העובדה שהילדה לא תקפוץ למיטה של אבאמא בשבת בבוקר כדי לשמוע מקהלה עליזה ולא תרוץ מהגן מהר הביתה כדי לא להפסיד לבת ולבן ומעבר לכך, לא תבין כמה זה כיף לשבת ליד הרדיו ולהקשיב - בלי תמונת הרקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מוזיקה בדיסקים, למשל? לא מעניין אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אותה מאוד. מעניין יותר לראות את התגובות שלה למוזיקה. היא מגלה העדפה ברורה ליוצרים ספציפיים (באך) ולסגנונות מסוימים (לד זפלין זוכים לאהדה גדולה בהרבה מאשר ג'טרו טאל למשל). גם סיפורים בדיסקים היא אוהבת. חוץ מהסיפורים המוכרים שיצאו על דיסקים בהקראתו של גידי גוב (שמוליקיפוד, מיצפטל וכו'), היום קניתי לה דיסק של ''זרעים של מסטיק'' המחודש (עם דפנה דקל) והיה מדהים לראות אותה יושבת ומקשיבה לסיפור בלי לשים לב שאין תמונה ברקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי מקום רבע-סביר לשים בו שאלה על שמוליקיפוד: ממתי הספר הזה? כלומר, מתי לראשונה הוא יצא לאור? אני בילדותי איכשהו החמצתי אותו, וככשמעתי עליו אחרי שנים הנחתי שהוא פשוט ספר חדש יחסית. היום הצצתי בכריכה האחורית של העותק שקיבלנו בשביל בתנו, וכתוב שם: "נדפס לראשונה בתשכ"ה 1955." שזה נחמד רק שבין תשכ"ה ל-1955 מפרידות בערך 10 שנים. כתוב גם "הדפסה שלושים ושמונה 2003", שזה מתאים להדפסה כל שנה החל מ-1965. אז קודם כל למדתי שזה ספר ממש ישן שזה טוב לדעת, אבל אני קצת סקרן לדעת אם הוא משנות החמישים או הששים. יש למישהו עותק עם נתון קצת יותר קוהרנטי? ומי זה המחבר המסתורי, "כוש"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהצלחתי לגלות, הספר יצא לראשונה דווקא ב-1964, אבל אני לא משוכנעת במהימנות הפרט. אני כן יכולה לומר בוודאות שכוש הוא ט.כרמי שכתב את הסיפור לגדי (מה שהופך את 1964 לזמן הגיוני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי - תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ט. כרמי (כרמי טשרני) הוא רק חצי כוש. כוש הינם *כ*רמי *וש*וש (טשרני אף היא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, באמת תהיתי פעם מה זה ה-ט' ואף-פעם לא בדקתי. אז בעצם קוראים לו צ'. כרמי? אולי מישהו מכיר במקרה שיר שלו שבו מוחבא שמו פרוש על 2-3 מילים בכל מיני מקומות1? (כמו נגיד "מעט כרם יין" או "עטך רמייה" וכאלה). אני זוכר את זה במעורפל מטקסט של מבקר שממש לא אהב את ההתחכמות הזו (ונדמה לי שאני נוטה להסכים, אבל צריך לראות את השיר). 1 כמו בסוג ההגדרה הנחות ביותר בתשבצי-היגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לו ט. כרמי, כמו שלשאול טשרניחובסקי קוראים ד''ר ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זו הייתה בדיחה מדיון אחר...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר את זה לטשוטשולינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |